המשימה של קטש. אחת המשימות המרכזיות של מאמן בקבוצת ספורט היא להוציא את המרב מהסגל שעומד לרשותו, גם משחקנים שאולי לא היה בוחר בהם מלכתחילה או מכאלה שאחרי שכבר בחר בהם - גילה שהם לא מתאימים לשיטת המשחק שלו.
אם מסתכלים על מה שקורה בהפועל ירושלים מתחילת העונה, אפשר לומר שעודד קטש נכשל במשימה הזו: שניים מהזרים שלו לא תורמים כמעט כלום; אייזאה קאזינס נרשם רק למשחקים באירופה, משחק בהם רק 11 דקות בממוצע ותורם 3 נקודות בלבד. אצל הסנטר מינדאוגאס קופשאס המצב אף גרוע יותר. הליטאי שיחק עד כה רק 47 דקות וקלע 20 נקודות. רק נזכיר שמדובר בשני שחקנים שהשכר המשותף שלהם מתקרב ל־400 אלף דולר.
גם אצל הישראלים המצב לא מעודד. הקפטן בר טימור מקבל 5.6 דקות בממוצע באירופה (קולע רק 1.5 נקודות למשחק), עידן זלמנסון נעצר על 9.4 דקות, ונמרוד לוי על 11 דקות (שותף ב־4 מ־6 משחקים בשל פציעה). בליגה מקבלים השלושה יותר זמן פרקט, אבל התרומה שלהם כלל לא מספקת - 23 נקודות משותפות בממוצע.
ברור שחלק גדול מהאחריות היא על השחקנים, אבל גם למאמן יש חלק במצב. לא יכול להיות שבקבוצה שמשחקת באירופה ושואפת להגיע רחוק יהיו רק שישה שחקנים שמקבלים דקות משמעותיות, והשאר יסתפקו בפירורים.
דיוויד בלאט עשה על זה קריירה, ולכן הוא נחשב לאחד ממאמני הנבחרות המצליחים ביותר ב־20 השנים האחרונות. בעונת הטרבל עם מכבי ת"א (2013/14) הוא הבין באמצע העונה שהשחקנים שיש לו לא מתאימים לשיטת המשחק שעליה חלם בתחילתה, אז בחלק השני שינה את הסגנון ואת ההיררכיה, סידר את הרוטציה בצורה אחרת - וזכה ביורוליג. לקטש יש ממי ללמוד.
אנתוני. רוצה להיפרד בכבוד // צילום: אי.פי
הצ'אנס האחרון. כרמלו אנתוני בן ה־35 חזר השבוע למגרשים אחרי יותר משנה וכמעט 11 חודשים שהיה ללא קבוצה. לדברי מאמנו האישי, "הוא רק רוצה להיפרד בכבוד עם עונת פרישה ראויה".
בשנים האחרונות הפך "מלו" משחקן סופר־מוכשר לסוג של פרסונה נון גראטה באן.בי.אי, לכזה שכולם נהנים לחבוט בו וללעוג לו, בעיקר בשל התנהגותו. הוא לא הבין את מעמדו החדש בשנים האחרונות, המשיך להיות תחנה אחרונה כמעט בכל התקפה, ועל תרומה הגנתית אין בכלל מה לדבר. זה הוביל למצב ששום קבוצה רצינית לא חשקה בשירותיו (טוב, אולי חוץ מהחבר הטוב לברון ג'יימס, שניסה לצרפו ללייקרס).
כעת הוא מקבל הזדמנות יקרה לתת עונה טובה ולסיים בצורה ראויה. באליפות הוא כנראה לא יזכה עם פורטלנד, אבל הוא מגיע לקבוצה טובה ומוכשרת שפתחה רע את העונה, גם בשל פציעות של כמה מהפורוורדים שלה. אם אנתוני יסייע לבלייזרס לצאת מהמצב שאליו נקלעו, ולשחזר את המסע היפה בפלייאוף מהעונה שעברה - הוא יוכל להיפרד בכבוד. ומי יודע, אולי גם להמשיך עונה נוספת.
זילברשטיין. עוד קפיצת מדרגה // צילום: ברני ארדוב
אירופה כתומה. שדרוג הרשתות החברתיות והשירות הדיגיטלי, פגיעה בזרים איכותיים כמעט בכל עונה, המשכיות של שנים בצוות המקצועי, התקדמות מקצועית וניהולית, מחלקת נוער גדולה, קבוצות בנות שנפתחות ועלייה במספר הצופים והמנויים מעונה לעונה. על פניו נשמע כמו תיאור של מועדון ספורט גרמני ולא ישראלי, אבל למעשה מדובר בעירוני נס ציונה.
השבוע נדמה שהכתומים עשו קפיצת מדרגה נוספת כשבעונתם השנייה בלבד במסגרת אירופית כבר העפילו לשלב הבא ביורופקאפ כשהם מביאים קרוב ל-100 אוהדים למשחק חוץ בקפריסין. ביום ראשון הם ינסו לעשות התקדמות נוספת ולהעפיל לחצי גמר הגביע בפעם השנייה בתולדותיהם.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
