כמעט שנה חלפה מהמשחק מול מכבי תל אביב בו שחקנה של הפועל באר שבע עדי כהן סבן קרע את גיד האכילס וגמר את העונה דווקא כשהחל לראשונה בקריירה להתאקלם בליגת העל.
"הרגשתי כאילו ירו לי ברגל או שמישהו זרק עליי משהו. הסתובבתי לחפש אם יש איזשהו חפץ על הרצפה ואז מיד הבנתי שקרעתי את הגיד", הוא מספר בראיון ל"ישראל היום", "היה לי חושך בעיניים. כששכבתי שם על הפרקט הכל רץ לי בראש, אני לא יכול להסביר את התחושה שהייתה לי בגוף באותם רגעים. אני זוכר הכל כאילו זה היה אתמול".
אף פציעה לא מגיעה בזמן, במיוחד לא במקרה הזה. סבן בדיוק התגבר על פתיחת עונה רעה, קנה את אמונו של המאמן רמי הדר והפך לבורג מרכזי בקבוצה ואז הגיעה הפציעה הקשה. "זה היה קשה מאוד. בדיוק התחלתי לקבל קרדיט והחזרתי לקבוצה ביכולת טובה. למזלי זה היה בדיוק זמן שאם אני מחלים כמו שצריך אני חוזר לאימוני פתיחת העונה, וזה בדיוק מה שקרה. עכשיו אני מרגיש שחזרתי טוב והפציעה מאחוריי".
תקופת השיקום הייתה לא פשוטה. "זו הייתה תקופה נוראית. השיקום הוא קשה, ארוך ומייאש, היו רגעים שלא ראיתי התקדמות ואתה חושב לעצמך לאיפה זה הולך. באותו זמן כמעט לא יכולתי לעשות כלום. זה היה ממש נכות. לא יכולתי לנהוג ולא יכולתי לצאת מהבית במשך חודשיים. בשבועות הראשונים אפילו לא יכולתי להכין קפה לבד, כי לא יכולתי לדרוך על הרגל".
"למזלי היו הרבה אנשים שעזרו לי. המשפחה, החברה, הסוכן שלי מתן סימנטוב, הפיזיותרפיסטים ומאמן הכושר של הקבוצה. בלעדיהם היה לי קשה לעבור את התקופה הזו".
מפיקוד העורף לעמי נאווי
למעשה, סבן בכלל לא אמור היה לשחק בבאר שבע. בקיץ שעבר, זמן קצר לאחר שמונה למאמן הקבוצה, זימן רמי הדר את ההשחקן לשיחה והורה לו לחפש קבוצה. סבן לא מצא, נשאר בלית ברירה, ומאז נוצר קשר מיוחד בין השניים. "יש בינינו חיבור שקשה לי להסביר. אני מאוד אוהב את רמי ואני מרגיש שגם הוא אוהב ומעריך אותי. אני מנסה להחזיר לו על הקרדיט שהוא נותן לי. הדברים שאני מביא למגרש מתאימים מאוד לסגנון המשחק שהוא אוהב ומחפש. זה שידוך טוב".
כהן סבן. "היה לי חושך בעיניים" // צילום: לירון מולדובן
המסלול שעבר הגארד נמוך הקומה בדרך לליגת העל לא היה חלק. הוא גדל במחלקת הנוער של הפועל ירושלים. כשסיים את גיל הנוער לא קיבל מעמד של ספורטאי ונאלץ להתגייס לצבא. במשך למעלה משנתיים שירת בפיקוד העורף וכמעט שלא נגע בכדור. כשהשתחרר סייע לו גיא דותן ששיחק בזמנו בהוד השרון לחזור לעניינים.
עמי נאווי, מאמן הוד השרון באותה תקופה, ערך לו אימון ניסיון ומיד בסיום האימון החתים אותו. מאז הקריירה בנסיקה משמעותית. עונה טובה בהוד השרון, שתי עונות מצוינות בהפועל כפר סבא והמעבר לב"ש.
חששת בעבר שהגובה (1.78 מ') יפריע לך להיות שחקן בליגת העל?
"אף פעם לא חשבתי שזה יפריע לי. כמובן שאפשר להסתכל על זה כחיסרון, אבל יש לי הרבה דברים שמפצים – אני אגרסיבי, משחק באינטנסיביות גדולה, מגיב מהר לדברים שקורים על המגרש. כמובן שאם היו לי עוד כמה סנטימטרים זה לא היה מזיק".
"אם עדי לא היה נפצע בעונה שעברה, הוא היה נבחר לתגלית העונה ללא ספק", אומר עוזר מאמן הפועל ירושלים, יונתן אלון, שמלווה את השחקן מגיל 12. "בגלל המסלול שהוא עבר והעובדה שלא שיחק במשך שנתיים, יש לעדי עוד הרבה לאן להתפתח. מגיע גם הרבה קרדיט לרמי הדר על איך שהוא מצליח להפיק מהשחקן את המיטב".
כהן סבן. גדל במחלקת הנוער של הירושלמים // צילום: דני מרון
שחקנה של ב"ש נולד במושב מבוא בית"ר הסמוך לירושלים. אביו היה שחקן רוגבי בארגנטינה ולימים אימן את נבחרת הרוגבי של ישראל. בתור ילד אהב מאוד כדורגל ובאופן טבעי הפך לאוהד מושבע של בית"ר ירושלים. עד היום הוא צופה במשחקי הקבוצה ומדי פעם גם הולך למשחקים. "אני לא יושב עם 'לה פמיליה' במזרחי, אבל מדי פעם הולך למשחקים. בית"ר זו הקבוצה שלי, איתה גדלתי ואותה אני אוהד".
אחיו בר (21) הוא בעל צרכים מיוחדים ואחד החברים הכי טובים של עדי. "כשהיינו צעירים יותר הוא היה מגיע לכל אימון ולכל משחק שלי. היום כבר יש לו את העיסוקים שלו, אבל אנחנו עדיין בקשר טוב והוא מגיע להרבה משחקים". כשמדברים על עיסוקים, מתכוונים בעיקר להפועל ירושלים. בר הוא אוהד מושבע של האדומים, יושב ביציע עם חברי ארגון האוהדים "הבריגדה", נוסע כמעט לכל המשחקים ואף עובד במחלקת הנוער, במקביל לשירות לאומי בבית החולים הדסה עין כרם.
"בר השפיע על האופי שלי, ביגר אותי ועזר לי להסתכל על החיים בצורה שונה. היום זה כבר חלק מהחיים אצלנו במשפחה ולא איזה משהו מיוחד שמסתכלים עליו ומדברים עליו".
חגגת יום הולדת 26 לפני כמה שבועות. מה איחלת לעצמך לעתיד?
"בריאות הכי חשוב. מבחינת בכדורסל זה להגיע כמה שיותר רחוק עם הפועל באר שבע".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
