ראסטה וכטה היא אחת מהכוחות העולים בכדורסל הגרמני. עד 2012 עוד שיחקה הקבוצה בליגות הנמוכות במדינה, והגיחות שלה לבונדסליגה ב־2013 וב־2016 הסתיימו במאזנים מביכים ובירידת ליגה בתוך עונה אחת.
בעונה שעברה חזרה ראסטה לליגה הראשונה, ומאז, כמו שאוהבים להגיד אצלנו, אי אפשר לעצור אותה. את 2018/19 סיימה הקבוצה מחבל סקסוניה במקום הרביעי בטבלה עם 24 ניצחונות ב־34 משחקים, הדיחה ברבע גמר הפלייאוף את באמברג ונעצרה רק בפיינל פור על ידי באיירן מינכן, שגם זכתה באליפות.
העונה מוכיחה הקבוצה הצנועה שההצלחה לא היתה מקרית, אלא מדובר בתהליך מהיר בדרך למעלה. כרגע היא מדורגת במקום השמיני בליגה עם מאזן של 6:8, ובליגת האלופות של פיב"א היא חמישית בבית ב' עם מאזן זהה לזה של אנוויל ובורגוס שמדורגות מעליה - כל זאת בעונתה הראשונה במפעל אירופי.
"ראסטה מועדון מאוד משפחתי", נזכר שחקנה של עירוני נהריה טראוויס ווריק, ששיחק בקבוצה בין השנים 2017-2015, "הבעלים נהדרים, והם בקשר אישי עם כל השחקנים. מדובר בעיר קטנה שאין בה הרבה מה לעשות, אז השחקנים מבלים הרבה זמן יחד". העיתונאי רוברט הויזל מהמגזין הפופולרי "BIG" הוסיף: "בגלל שזו עיר קטנה ואין שם הרבה אטרקציות, כמעט כל העיר מגויסת לטובת הצלחת הקבוצה. כל ניצחון וכל הישג הוא סיפור גדול".
ראסטה הוא אחד המועדונים הצעירים בכדורסל הגרמני. ב־1979 ייסדו אותו בוגרים של בית ספר מקומי לדקדוק, שתלמידיו רצו לשחק כדורסל בשעות הפנאי מהלימודים.
"הראסטות פה בכל מקום"
באותן שנים מוזיקת הרגאיי היתה פופולרית ביותר באזור, והשם "ראסטה" ניתן כמחווה לסגנון המוזיקלי ובמיוחד לשיר Rastaman Vibration של הזמר בוב מארלי. עדות נוספת לכך שסגנון הרגאיי סבב סביב המועדון מרגע הקמתו - הקמע של הקבוצה נקרא בוב, על שמו של המוזיקאי האגדי. להקת המעודדות נקראת The marleys. "זה היה מגניב", אומר ווריק, "הראסטות מופיעות שם בכל מקום".
אחד מסודות ההצלחה של וכטה טמון במחלקת הסקאוטינג המשובחת. בקיץ האחרון שני שחקנים השתדרגו לקבוצות יורוליג - הרכז טי ג'יי בריי (באיירן מינכן), והגארד אוסטין הולינס (זניט). לפי ההערכות, בקיץ הקרוב שחקן נוסף יצטרף למפעל הבכיר ביבשת - הרכז סטיב ואסטוריה, שלפי הדיווחים היה בחודשים האחרונים על הכוונת של ז'לגיריס קובנה. בנוסף, במועדון גדל אחד הכישרונות הגדולים באירופה, פיליפ הרקנהוף, שלפי התחזיות ייבחר בסיבוב הראשון בדראפט האן.בי.אי הקרוב.
עודד קטש. משימה לא קלה בגרמניה // צילום: אורן בן חקון
אחד מעמודי התווך של מערכת הסקאוטינג הוא דרק אלן האמריקני, ששיחק שנים רבות בגרמניה, כולל בווכטה. אלן הוא מוח כדורסל מבריק שמתמחה במציאת כישרונות וגם עובד איתם באופן אישי לאחר הגעתם לקבוצה. "דרק שיחק איתי. הוא היה מתייחס בצורה כמעט דתית לגוף שלו ולכדורסל", מספר ווריק.
הגורם המרכזי לנסיקה המהירה הוא המאמן הספרדי הצעיר פדרו קאייס (36). הוא התחיל את דרכו כמאמן כושר ואחראי יכולות גופניות בקבוצות שונות בספרד, לפני שב־2012 הצטרף לארטלנד דראגונס הגרמנית וב־2015 הגיע לווכטה. הספרדי התקדם לתפקיד עוזר מאמן, ובקיץ 2018 מונה למאמן הראשי.
כבר בעונתו הראשונה בווכטה נבחר קאייס למאמן העונה בגרמניה, ובקיץ נפוצו שמועות כי באמברג לוטשת עיניים לעברו. "יש לו סגנון ייחודי, ואפשר לראות שגם עזיבה של שחקנים מרכזיים לא פגעה משמעותית בדרך ובצורה שבהן הקבוצה משחקת. הוא עושה עבודה מצוינת", אומר הויזל.
אף שמדובר בעונתה הראשונה אי פעם במפעל אירופי, וכטה מסתכלת ליריבות בלבן של העיניים. ב־19 בנובמבר 2019 היא רשמה את הניצחון הגדול ביותר בתולדותיה באירופה, כשניצחה בחוץ 75:79 את א.א.ק אתונה. הערב היא רוצה לרשום פרק נוסף מול הפועל ירושלים, אחת הפייבוריטיות לזכייה במפעל.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
