אטורה מסינה הוא אחד המאמנים הגדולים בתולדות הכדורסל האירופי. באמתחתו של המאמן בן ה-60 ארבע זכיות באליפות היורוליג, מדליית כסף באליפות אירופה עם נבחרת איטליה ועוד תארים אישיים וקבוצתיים רבים.
בקיץ האחרון, המאמן האיטלקי חזר לכדורסל האירופי אחרי חמש עונות בהן שימש כעוזרו של גרג פופוביץ' בסן אנטוניו ספרס וחתם במילאנו כדי להחזיר אותה לגדולה אחרי שנים רעות.
בראיון בלעדי שקיימנו במלון הרודס בתל אביב לקראת המשחק הערב (חמישי, 21:05) של הקבוצה האיטלקית מול מכבי ת"א, מספר המאמן האגדי ל"ישראל היום" על התקופה בארה"ב ומה הרגיש כשלא התקבל למשרת מאמן ראשי באן.בי.אי, מחמיא למכבי ת"א, לדן שמיר ולז'ליקו אוברדוביץ'.
מכבי ת"א חוגגת מול ברצלונה. "אמרתי לשחקנים שלי שזאת חוויה שאין כמותה" // צילום: אלן שיבר
"לשחק נגד מכבי ביד אליהו זאת תמיד חוויה נהדרת", הוא פותח, "אמרתי לשחקנים שלי שזאת חוויה שאין כמותה בשום מקום אחר מבחינת אווירה, מבחינת מסורת וכל הידע של הישראלים בכדורסל. ישראל זאת מדינת כדורסל, כך שזה תמיד נפלא".
היו לך הרבה משחקים גדולים מול מכבי תל אביב במהלך השנים, מה הרגע שאתה הכי זוכר?
כמובן ששני הגמרים שניצחנו עם צסק"א ב-2006 ו-2008 הם זיכרונות אדירים. יש הרבה תחרות ביני לבין מכבי לאורך כל הקבוצות והשחקנים שאימנתי. אנחנו מכבדים אחד את השני".
מסינה. "יש קבוצות כמו מכבי שהיו מסוגלות לחפות על הפציעות שלהן" // צילום: דני מרון
אתה אחד המאמנים היחידים בהיסטוריה שיש לו מאזן חיובי ביד אליהו כמאמן הקבוצה היריבה. יש לך הסבר לזה?
"(מחייך) היו לי קבוצות טובות מאוד בזמן הנכון".
מה אתה חושב על מה שמכבי עושה השנה?
"הם משחקים מאוד טוב, יאניס ספרופולוס השאיר רושם עצום על מכבי מאז שהגיע. הוא התחיל את התהליך בעונה שעברה ועכשיו יש לה סגל מצוין והיא מועמדת רצינית מאוד לפיינל פור".
סקולה, רול ומשברים
מילאנו פתחה את העונה בצורה מצוינת וסומנה כאחת הפייבוריטיות להגיע לפיינל פור היורוליג, אך בחודשיים האחרונים חלק ירידה תלולה והאיטלקים הפסידו שבעה מעשרת המשחקים האחרונים.
"אני חושב שזה קשור לפציעות הרבות שיש לנו", מסביר מסינה, "יש קבוצות כמו מכבי שהיו מסוגלות לחפות על הפציעות ולהתמודד איתן, אבל לצערנו אין לנו את היכולת הזאת ואנחנו חייבים לתקן את זה. בנוסף יש לנו בעיה שאין לנו את אותו סגל בליגה האיטלקית וכך אתה משחק עם סגלים שונים בשני המפעלים. אנחנו קבוצה חדשה כמו מכבי בשנה שעברה. אני חושב שזה נורמלי".
מה המטרות שלכם מהעונה הנוכחית?
"המטרה שלנו היא להגיע לפלייאוף ביורוליג. כמו שאתה יודע זה לא קל בכלל, כי התחרות ברמה מאוד גבוהה וכנראה שהכל ייקבע במשחקים האחרונים. באיטליה אנו רוצים להתחרות על כל התארים".
לא חששת להביא את לואיס סקולה בן ה-39 כשחקן מרכזי בקבוצה?
"תראה, לואיס עבורנו היה החלטה חשובה. היינו צריכים שחקן בעמדה שלו וידענו שהוא לא יכול לתת לנו דקות כל משחק כי הוא לא קוסם, אבל הוא חשוב עבורנו כי יחד עם סרחיו רודריגס הוא שחקן בקליבר מאוד רציני שהחליט לשחק במילאנו. זה בהחלט יעזור לאנשים להבין שזה מקום טוב לשחקנים טובים. בנוסף הוא מקצוען, אינטליגנט ויעזור לנו לבסס את התרבות הנכונה במועדון".
מסינה. מודה שהתגעגע לאירופה // צילום: דני מרון
הבאת גם את מייקל רול, שחקן שמכבי ת"א כנראה ויתרה עליו בקיץ. אתה מרוצה מההחלטה לצרף אותו?
"אני מאוד אוהב את האישיות של מייקל ואת הכישורים שלו. אני חושב שהוא מקצוען מצוין והוא עוזר לנו המון. אני מאוד מרוצה שהבאנו אותו".
לפני כמה שבועות ראיינתי את מייק ג'יימס והוא אמר שהוא מאוד לא אהב את ההתנהגות של מילאנו כלפיו בקיץ האחרון. אתה יכול אולי להסביר מה בדיוק קרה שם?
"מייק יודע מצוין מדוע הוא לא המשיך, כי דיברתי איתו חמש פעמים ואמרתי לו בבירור והסברתי לו למה לא רצינו להמשיך איתו. מעבר לזה אין לי הרבה מה להוסיף כי הוא יודע מה שצריך ולגבי מה שהוא אמר, בכל הכנות - לא אכפת לי. הוא שחקן טוב מאוד ואני מאחל לו רק טוב".
לא אכזבה, תסכול
כאמור, בחמש העונות האחרונות שימש מסינה כעוזרו של גרג פופוביץ' בסן אנטוניו ואף ניסה להתקבל לתפקיד המאמן הראשי בכמה קבוצות, אך ללא הצלחה.
מדוע החלטת לחזור לאירופה?
"החלטתי לחזור להיות מאמן ראשי כי התגעגעתי לזה. נהניתי מאוד להיות עוזר מאמן במשך חמש שנים, אבל הייתה לי את ההזדמנות הייחודית הזאת כשמר ארמאני הציע לי את משרת האימון והניהול המקצועי, החלטתי לקחת את זה וכמובן זה שונה לגמרי. אף אחד לא מקבל רק החלטות נכונות וכולם עושים טעויות, אז הדבר הכי מרגש בלהיות אחראי שוב זה שאתה בוחר את הצוות ואת האנשים שלך".
התאכזבת כשלא הצלחת למצוא משרה של מאמן ראשי באן.בי.אי?
"הייתי בר מזל להישאר כמה פעמים אחד משני המועמדים העיקריים לתפקיד המאמן הראשי, וכמובן כשאתה לא מקבל תפקיד אתה מתוסכל אבל אתה גם ממשיך הלאה. אכזבה היא לא המילה הנכונה אלא תסכול. אכזבה זה אם חשבת שהיית חייב לקבל את התפקיד, אבל זה לא המקרה כי התהליך מאוד קשה ומורכב ורק להיחשב למועמד סופי זה כבוד. גם צריך לזכות שהייתי בר מזל בסופו של דבר לחזור ולעבוד בסן אנטוניו ליד גרג פופוביץ'".
גרג פופוביץ'. "הלב והפנים של הספרס" // צילום: אי-פי
יכול להיות שהאן.בי.אי עדיין לא בשל למאמן אירופאי?
"אני לא חושב שיש קונספירציה. במוקדם או מאוחר זה יקרה וגם עכשיו יש פתיחות לנשים מאמנות ואירופאיים כנראה יבואו אחריהן. אפשר לראות את זה על השחקנים. לפני 20 שנים בקושי היו אירופאיים שהיו מסוגלים להיות מועמדים בכלל ל-MVP ובשנה שעברה יאניס אנטטוקומפו זכה. לפני 30-40 שנים כמעט לא היו אירופאים באן.בי.אי והיום למעלה מ-25 אחוזים הם שחקנים בינלאומיים. אולי בעוד 20 שנים יהיו 2-3 מאמנים אירופאיים באן.בי.אי".
מה מיוחד בפופוביץ' ובכלל בארגון של סן אנטוניו?
"זה ארגון שעושה כל מה שארגון צריך לעשות נכון. יש שם כבוד לאנשים ולתפקידים של העובדים. הם עובדים יחד ואכפת להם מהאנשים בארגון שלהם. פופוביץ' הוא הלב והפנים של הארגון והאישיות שלו משפיעה על כל העובדים. כדורסל מאוד חשוב בשבילו, אבל הוא יודע שזה לא הכל בחיים ושיש עוד הרבה דברים חשובים לא פחות".
יש הבדלים בין הכדורסל האירופי שעזבת ב-2014 לכדורסל האירופי ב-2019-2020?
"כן, אני חושב שגארדים משתלטים יותר על אירופה ולפני חמש שנים זה היה הרבה יותר מבוסס על גבוהים. זה נהיה כדורסל פיק אנד רול ובמובן הזה הכדורסל האירופי נהיה מאוד דומה לאן.בי.אי, כמובן עם ההבדלים שכולם מכירים".
היריבות עם אוברדוביץ' והחברות עם שמיר
חוץ מכמה חודשים עם דיוויד בלו בבנטון טרוויזו, לא יצא לך אף פעם לאמן שחקן ישראלי. יש איזשהו שחקן ישראלי שהיית רוצה לאמן?
"הכרתי היטב את קטש והנפלד, אהבתי מאוד את דורון ג'מצ'י ונהניתי מאוד לראות הרבה שחקנים ישראלים, אבל הם תמיד היו יקרים לי מדי (צוחק, י"מ).
"גיליתי לאורך השנים שקשה מאוד לקחת שחקנים ישראלים טובים ממכבי או מישראל. זה כאילו שזה עבורם אן.בי.אי או מכבי, אבל היה לי עוזר מאמן ישראלי דן שמיר שהיה מצוין ואהבתי מאוד לעבוד איתו, הוא עדיין חבר שלי ואני מחשיב אותו מאוד, הוא אחד המוחות המבריקים שפגשתי בכדורסל אי פעם".
דן שמיר. מוח כדורסל מבריק // צילום: אלן שיבר
תרחיב קצת על ההיכרות שלך עם דן ועל העבודה איתו בצסק"א ב-2013/14.
"מאוד אהבתי לעבוד איתו ואני מאוד קרוב אליו מסיבה פשוטה, לא בגלל הידע שלו אלא בגלל היכולת שלו להתווכח איתך. הוא לא אומר לך מה שאתה רוצה לשמוע. יש לו דעה משלו ואת האישיות להעלות את הדעות שלו וכמובן להילחם עליהן. ביחד עם זאת, הוא נאמן ומכבד את ההחלטות שמתקבלות גם נגד דעתו והוא הולך איתן עד הסוף. אני חושב שזה דבר מאוד מיוחד למצוא באנשים".
לסיום, המצ'אפ שלך עם ז'ליקו אוברדוביץ' הוא אחד הנושאים המרתקים בכדורסל האירופי. תספר קצת על היריבות הספורטיבית ביניכם שנמשכת כבר כמעט 30 שנים.
"אני מכבד מאוד מאוד את ז'ליקו ואני מחשיב אותו כחבר, גם אם לא בילינו הרבה זמן יחד. הוא בוודאות המאמן האירופי הגדול בהיסטוריה אפילו לא רק בגלל התארים, אלא בזכות היצירתיות והיכולת להישאר בטופ למשך כמעט 30 שנים. הוא מתאים את עצמו לכדורסל בכל עשור וזה דבר שאני מאוד מכבד".
