המפתח אצל השחקנים/ אלי סהר
על אף המעבר לארבעה זרים בחמישייה, העונה החולפת היתה מהטובות של הכדורסלן הישראלי הצעיר. גיא גודס העלה את נועם דוברת שבע פעמים בחמישייה של ראשל"צ, בגיל 17 וחצי. הוא העניק לו לא פחות מ-!)18) דקות בממוצע למשחק. יובל זוסמן הפך לשחקן חמישייה במכבי ת"א, ועד שנפצע קיבל את מספר הדקות השני(!) בכל הליגה.
ים מדר אמנם סבל מחוסר יציבות, אבל הפך להיות שחקן חמישייה בהפועל ת"א. רומן סורקין עשה את ההתקדמות הגדולה ביותר של השנה במכבי חיפה, ומעל כולם משקיף דני אבדיה, מועמד רציני לתואר השחקן הישראלי של העונה עוד לפני שהתגייס לצה"ל. בשנים האחרונות נהנה הכדורסל הישראלי מנתונים מוצלחים שהובילו אותו להישגים דמיוניים, כמו הגעה לגמר אליפות אירופה לנבחרות עתודה שלוש פעמים ברציפות (מתוכן שתי זכיות).
איך הופכים את ההצלחות לשילוב מוצלח ולהובלה בליגה הבכירה בישראל? כיצד מתרגמים את הפוטנציאל שלהם לכך שנבחרת ישראל תעפיל למחוזות נשכחים כמו השתתפות באליפות העולם ואולי גם העפלה היסטורית למשחקים האולימפיים בעשור הקרוב? נקודת הפתיחה של הצעיר המקומי מול מקבילו האירופאי די בעייתית.
ההבדל הגנטי גורם לנו להיות בדרך כלל נחותים מבחינה פיזית. לעזרתו של הכדורסלן הישראלי בא השינוי במשחק הכדורסל, שהוציא אותו מרחבת הסל אל מעבר לקשת השלוש (אולי צריך לאמץ בליגות הנוער את המודל הסרבי ולהרחיק את קשת השלוש ל-8 מטרים, מה שיאפשר ריווח טוב יותר).
הצעיר המקומי עובד קשה מאוד בהשוואה לכדורסלנים שצמחו כאן לפני עשור, והיום גם אי אפשר לבוא בטענות לשירות הצבאי שחוסם את הצעירים, זאת בזכות פרויקט המורים/חיילים של איגוד הכדורסל. ההתמקצעות של המועדונים ואיגוד הכדורסל, שיפור רמת האימון וההתייחסות הרצינית של הילדים הובילו לפס ייצור משובח, לא רק באיכות אלא גם בכמות. ואז מגיעים להחלטות האישיות של השחקנים בישורת המכרעת.
דניאל קופרברג. אז לאן הוא נעלם? // צילום: לירון מולדובן
עידן אלבר, לדוגמה, לא צריך היה ללכת לשחק השנה בעירוני נס ציונה עמוסת הישראלים, ולאן נעלם דניאל קופרברג, שסומן כגבוה הישראלי הבא? חוק מתאזרחים זה או אחר לא יעצור מהותית את קידומו של השחקן הישראלי. מובן שצריך לתקן את העיוות שבו כדורסלן עולה חדש נהנה מהטבות מס מפליגות שגורמות לקבוצתו להעדיפו ולדרוש ממשרד הפנים להקשיח את מדיניות האזרוח לזרים שטוב להם כאן.
מצד שני, צריך להעניק תמריצים לקבוצות הליגה הראשונה והשנייה כדי שישתפו צעירים עד גיל .23 מענק בסך מיליון שקלים מדורג לארבע הקבוצות בליגה הראשונה והשנייה שירבו בשיתוף צעירים, עשוי להקל את שילובם, אבל המפתח עדיין תלוי קודם כל בשחקן עצמו ובהחלטותיו, ובעיקר במילה אחת שלא קיימת בלקסיקון הכדורסל הישראלי: סבלנות.
הפוך גוטה, הפוך/ עידו אשד
שלום, אדוני שר הספורט. כשתיכנס בקרוב לתפקיד החשוב הזה, אני מציע לך להיות שר הספורט של הספורטאים, לא של המועדונים. שר הספורט של ישראל, לא של אירופה, ובטח לא של ארה"ב. שר ספורט הפנים, ולא שר ספורט החוץ. לדאוג לעניי עירך. הנה כמה דוגמאות לתקנות ולפעולות שיקדמו את הספורטאי:
1 הכל מתחיל בחינוך, ובמקרה הזה בחינוך הגופני: שלב ידיים עם משרד החינוך, ודרוש להגביר את מספר יחידות שיעורי החינוך הגופני בבתי הספר. 90 דקות ברוטו בשבוע הן בדיחה עצובה. לספורטאינו הצעירים, גם אלה שמגיעים לרמות גבוהות, חסרות יכולות הבסיס של אתלטיות, סיבולת לב-ריאה, קואורדינציה, קשר עין-יד ועין-רגל. על כל אלה יש לעבוד מגיל צעיר באופן אינטנסיבי כבר בבתי הספר, מהכיתות הנמוכות.
עידן אלבר מרחף. עניין של קבלת החלטות? // צילום: לירון מולדובן
2 השקעה במאמנים בכירים ולא במנגנונים מנופחים: המאמן הוא גורם קריטי בהצלחתו של ספורטאי, ומאמני ישראל נמצאים בתחתית שרשרת המזון. יש לנו מאמני ספורט מעולים, שנאלצים לעסוק בשבע עבודות במקביל כדי לשרוד. יש להעביר תקציבים ספציפיים לאגודות הספורט רק עבור העלאת הרמה ואיכות המאמנים, במיוחד מאמני הילדים. כשהגעתי לכיתה ח', במחלקת הנוער של הפועל חולון, כבר עברתי למידה אצל תותחים כמו פיני גרשון, מולי קצורין וישראל לב. חובה לדאוג שהמאמנים הבכירים יחזרו לטפל בעתודת הכישרונות בכל ענפי הספורט.
3 ביטול הליגות הצעירות: אחת הרעות החולות של משחקי הכדור השונים, בעיקר כדורגל וכדורסל, היא הכוונת האימון של הצעירים להשגת ניצחונות ולא ללמידה. הליגות הרשמיות (מכיתה ה') גורמות לעיוות בתהליך אימון הצעירים, מונעות לימוד יסודות הספורט והמשחק בגלל הכנסת טקטיקה בגיל צעיר מדי, בחירת שחקנים על פי יכולת השגת ניצחון ולא פוטנציאל הכישרון העתידי, ובעיקר מעמיסה מועקה רגשית לא פרופורציונלית על ילדים שבסך הכל רוצים לזרוק לסל או לבעוט לשער.
המשחקים הופכים לזירת התגוששות בין הורים, וכל תרבות הספורט יורדת לטמיון. הליגות צריכות להתחיל רק מכיתה ח'. עד אז, טורנירים אזוריים, ואולי אפילו ארציים בחגים, אבל לא ליגה רשמית.
4 ולסיום, ספציפית לכדורסל הקרוב לליבי: כשמגיעים שחקני הכדורסל לגיל בשלות הם נתקלים בקיר של הזרים. הקלת המס על שחקנים אמריקנים הוא עוד רעה חולה בכדורסל שלנו. לומר לישראלים "תהיו טובים אז תשחקו" זו בדיחה עצובה. הפוך גוטה, הפוך: "ישחקו - אז יהיו טובים!". יש לבטל את תקנת המס הזו ולהשתמש בכסף להשקעה במאמנים לפי הסעיפים הנ"ל. למרות שנראה לי שלא ייחסך ממון רב, כי מייד עם היעלמות ביצת המס המוזהבת, ייעלמו מהמגרשים גם הרבה זרים, שייראו לפתע הרבה פחות אטרקטיביים.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו