נייט רובינסון הוא אחד השחקנים הגדולים והמרגשים ביותר שנחתו בכדורסל הישראלי. הוא שיחק בסך הכל חודשיים וחצי בהפועל ת"א, בחלק האחרון של עונת 2015/16, אבל התקופה הזו היתה ותישאר אחת הזכורות והמדוברות בהיסטוריה של הענף המקומי.
בראיון בלעדי ל"ישראל היום" מביתו שבארצות הברית, אלוף תחרות ההטבעות של אולסטאר האן.בי.אי (פעמיים) נזכר בערגה בתקופתו בארץ ומתייחס לסוגיות הבוערות של ימינו.
"אני מרגיש מדהים, נהנה מהחיים", מספר רובינסון על ההתנהלות בצל וירוס הקורונה והאיסור לצאת מהבית מעבר לפעולות חיוניות, "יש לי הרבה זמן להירגע ולהיות עם המשפחה, ואלו דברים חשובים מאוד".
בזמנו, כששמענו שאתה מגיע לישראל, זה היה נשמע לנו כמו הזיה. איך זה קרה?
"אני פשוט רציתי לשחק כדורסל עם טרה סימונס, שהוא כמו אח בשבילי. הוא דיבר איתי וסיפר לי על הקבוצה שהוא משחק בה ושהם מעוניינים שאגיע. הוא סיפר לי שהפועל רוצים לנסות להגיע לפלייאוף ובשביל זה הם זקוקים לי".
אחד מסימני השאלה הגדולים סביב שחקנים ברמתו של רובינסון הוא כיצד יגיבו למעבר ממגרשים אגדיים כמו מדיסון סקוור גארדן, סטייפלס סנטר או הגארדן, למגרשים בישראל. אלא שהגארד האקספלוסיבי מספר שהוא דווקא אהב את מה שגילה כאן, בעונתו הראשונה מחוץ לארה"ב.
נייט רוקד בדרייב אין. "בישראל כדורסל זו מסיבה" // צילום: אודי ציטיאט
"זה היה כיף. האוהדים באמריקה נהנים לצפות בספורט כאילו שזה סרט או הצגה. לעומת זאת, בישראל כדורסל זאת מסיבה. זה אירוע חי, אוהדים צורחים כל הזמן וזה ממש כיף עבור שחקנים".
על ראש שמחתו
במהלך תקופתו בישראל היו לרובינסון כמה הצגות בלתי נשכחות, אבל הגדולה ביותר היתה במשחק הראשון מול הפועל ירושלים בסדרת רבע גמר הפלייאוף. הוא היה בלתי ניתן לעצירה עם 41 נקודות בזמן החוקי (כולל הסל ששלח את המשחק להארכה על הראש של דונטה סמית'). את המשחק הוא סיים עם 46 נקודות, אבל זה לא עזר לקבוצתו לנצח. ירושלים ניצחה 99:97 לאחר דרמה גדולה ונכנעה בסיומה של סדרה מותחת שהגיעה עד לחמישה משחקים.
"בוודאי שאני זוכר את המשחק הזה", אומר רובינסון, שכבר ידע משחקים גדולים ולא מעט הצגות אישיות יוצאות דופן, "היה משחק נהדר ומהנה, אבל קשוח. לירושלים יש אולם גדול וזה היה מדהים להיות שם. קלעתי פשוט הכל והקבוצה שלי האמינה בי. השתדלתי לעזור להם לנצח ככל יכולתי".
במהלך השנים הגיעו לישראל כמה שחקני אן.בי.אי גדולים, כמו אמארה סטודמאייר, טום צ'יימברס ואחרים. איפה אתה מדרג את עצמך ברשימה הזו?
"לא באמת אכפת לי מדירוגים כאלה. אני מגיע לשחק כדורסל בשביל האוהדים ופשוט לעשות חיים. אני יודע מה אני שווה, מה אני מביא איתי, ויודע שאני יכול לשחק חזק כמה שארצה. השמות שהזכרת הם שמות נהדרים, אמארה היה חבר שלי לקבוצה ועשה עבודה נהדרת. יש הרבה שחקנים ששיחקו באן.בי.אי והמשיכו לסיבוב בעולם, וזה נהדר".
נייט מודה לקהל התל אביבי. "מעניין לראות את ההיסטוריה שלכם" // צילום: אלן שיבר
במבט לאחור, אתה שמח שהגעת לישראל? מהצד נראה היה שעשית פה חיים, על המגרש ומחוצה לו.
"כן, זו היתה חוויה מיוחדת שמעולם לא חוויתי. הייתי בהמון מקומות ברחבי העולם, אבל מעולם לא בישראל. היה מעניין לראות את כל ההיסטוריה שלכם".
"יכול לחזור לאן.בי.אי"
אחד הסיפורים הזכורים מתקופתו של רובינסון בישראל התרחש באמצע ראיון טלוויזיוני בערוץ הספורט. רז ניסים כהן, שבאותו זמן שיחק בליגה הלאומית, טייל בפארק כשהוא רכוב על אופניו, עצר, ניגש לרובינסון (650 משחקי אן.בי.אי בקריירה ואחד המנתרים הטובים ב־20 השנים האחרונות בליגה הטובה בעולם) והטיח: "בוא תשחק מולי אחד־על־אחד - אני אקרע אותך".
אתה זוכר את רז ניסים כהן?
"אני אקרע לרז ניסים כהן את התחת".
אתה חושב שאתה מסוגל לחזור לשחק באן.בי.אי?
"כמובן שאני יכול לחזור לשם, אבל הם לא רוצים אותי. אני מקווה שמישהו אחר ירצה".
הנהלת הפועל ת"א, לטיפולך
רובינסון, שבסוף החודש יחגוג את יום הולדתו ה־36, לא מצא קבוצה באן.בי.אי מאז 2015, ומלבד חוויות קצרות בג'י־ליג, בוונצואלה ובלבנון, העביר את רוב השנים האחרונות בליגת ה־BIG3 (כדורסל 3X3). מעמדו כאייקון תרבותי, אם תהיתם, לא נפגע.
רובינסון בדרייב אין. במחנה של מייקל // צילום: אלן שיבר
ב־2018 יצאה לאקרנים בארה"ב קומדיית הכדורסל "אנקל דרו" (הדוד דרו), עם רובינסון כדמות ראשית לצד קיירי אירווינג, שאקיל אוניל, רג'י מילר וכוכבי אן.בי.אי נוספים. "אנחנו לא מפסיקים לשחק כי אנחנו מזדקנים, אנחנו מזדקנים כי אנחנו מפסיקים לשחק", אומר 'בוטס', דמותו המזדקנת של רובינסון בסרט. וכשאני שואל אותו אם הוא כבר חושב על פרישה ועל היום שאחרי הכדורסל, הוא משיב בנחרצות: "נייט רובינסון לעולם לא יפרוש. אשחק כדורסל עד שאמות".
בימים שכולם מדברים על הסדרה "הריקוד האחרון", אי אפשר שלא לשאול: אתה ממחנה ג'ורדן או ממחנה לברון?
"אני תמיד אהיה במחנה ג'ורדן".
אם אחד המנהלים של הפועל ת"א מתקשר אלייך עכשיו ומבקש שתחזור לסיבוב נוסף, אתה מגיע?
"אם הם רוצים שאגיע לשחק, אני אגיע. אני מוכן לחזור להפועל ת"א עכשיו".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו