עם ארבעה ניצחונות בחמישה משחקים, הפועל גלבוע/גליל היא הלהיט של הבית התחתון. לסיבה המרכזית ליכולת המצוינת קוראים מייקל יאנג. הפורוורד לא ירד מ-17 נקודות מאז החזרה מפגרת הקורונה וממוצעיו עומדים על 19.4 נקודות ו-16.8 נקודות מדד למשחק. אם הצפוניים יסיימו במקום החמישי, שבתרחיש סביר יכול להוביל לפיינל פור ראשון מאז עונת 2010/11, ליאנג יהיו מניות משמעותיות בהצלחה.
"הניצחונות גרמו למומנטום ואנרגיה חיובית וזה עזר לכימיה הקבוצתית", הוא אומר בראיון ל"ישראל היום", "יש לנו הרבה משחקים בגלל לו"ז הקורונה אז הכימיה חשובה. כרגע אנחנו במצב טוב ואני מקווה שזה יימשך".
על יאנג בן ה-25 עברו חיים לא קלים בכלל. הוא נולד באזור בעייתי בפיטסבורג, פנסילבניה, ומצבו המשפחתי לא היה פשוט. בשנים הראשונות לחייו כלל לא ראה את אביו. "הייתה לי תקופה לא פשוטה בילדות, אבל זה גרם לי להיות חזק, עצמאי ומכוון מטרה. זה הפך אותי לגבר שאני היום".
רק בגיל 13-14 עבר להתגורר לפרקים עם אביו לפני שהחל ללמוד בבית ספר פרטי עם פנימייה. בהמשך עבר לתיכון סנט בנדיקט בניו ג'רזי והחל לשחק כדורסל. יום אחד הוא קיבל טלפון שאביו נרצח. הסיבות האמיתיות לרצח לא ברורות עד היום.
"בתחילת החיים שלי לא הייתה לי הזדמנות להכיר את אבי, אך השנים שהיינו ביחד נתנו לשנינו מערכת יחסים טובה יותר. כשהלכתי ללמוד ולגור בבית ספר עם מעונות זה אולי לקח אותי מאבי, אבל נתן לי הזדמנות לסגנון חיים שונה. האווירה בפיטסבורג מנעה ממני להפיק דברים חיוביים מהחיים שלי ולכן מתישהו החלטנו שאעבור לניו ג'רזי. זמן קצר לאחר מכן אבא שלי נהרג וזה היה רגע קשה מאוד בחיים שלי. לא אשכח לעולם את הרגע בו נודע לי שהוא מת. זה היה קשה מנשוא".
למרות שעד גיל 15 לא שיחק כדורסל, יאנג השתלב במהירות בקבוצת התיכון והפך עד מהרה לאחד השחקנים המרכזיים. כשסיים את השנתיים בתיכון הוא כבר דורג על ידי מומחי ESPN כאחד מ-14 הפאוור פורוורדים הטובים בתיכונים בארה"ב.
"כשעברתי לניו ג'רזי ספורט לא היה חשוב בחיי. בכלל לא חשבתי על קריירת כדורסל עד אז, היו לי הרבה דאגות ואחריויות אחרות כילד. הייתי כבר בן 15, אבל עוד לא הייתי סגור על כל החוקים של כדורסל. תמיד הרגשתי במרדף, כי כל מי ששיחקתי איתו היה בכדורסל מגיל 5 ומה שאני רק למדתי הם כבר ידעו שנים. המצב הזה בנה אצלי מוטיבציה ללמוד ולהיות טוב יותר מהחבר'ה האלה. כשהגעתי לתיכון לא הכרתי אף אחד ולא היו לי חברים, אז זה גרם לי לעבוד ולנסות להיות הכי טוב שיש".
"אני מרגיש שהכדורסל הציל את חיי", הוא מספר בפתיחות, "כשהייתי ילד צעיר הייתי באווירה שמנעה ממני להפיק דברים חיוביים, וכשיצאתי מהאווירה הזאת ומצאתי את הכדורסל חיי השתנו מהקצה לקצה".
אחרי שסיים את התיכון הצטרף יאנג למכללת פיטסבורג ובמשך ארבע שנים היה אחד השחקנים המרכזיים שלה. עונתו האחרונה הייתה אדירה והוא סיים עם ממוצעים של 19.6 נקודות למשחק, אך בכל זאת לא נבחר בדראפט 2017.
התאכזבת כשלא נבחרת בדראפט?
"בכנות, לא. כמו שאמרתי, לא גדלתי כילד של כדורסל. להיבחר בדראפט ודברים כאלה לא היו ברשימת החלומות שלי. לא גדלתי עם חלומות להיות באן.בי.אי או להיות כמו שחקן מסוים. רק בגיל 15 צפיתי במשחק אן.בי.אי לראשונה בחיי. לכן זה לא שינה לי הרבה כשלא נבחרתי. היו שתי קבוצות שהתעניינו בי והחוזים שם לא היו גבוהים, אז הסוכן שלי עשה שיעורי בית והרגשנו שעדיף דווקא לא להיבחר כי יהיו לי אופציות טובות יותר אחרי הדראפט".
הסוכן של יאנג כנראה ידע את העבודה. זמן קצר לאחר שלא נבחר, קיבל השחקן חוזה דו-צדדי בוושינגטון וויזארדס ובמשך כמה חודשים העביר את זמנו בין אימונים עם ג'ון וול ובראדלי ביל לבין משחקים בג'י-ליג עד ששוחרר בינואר.
"האימונים עם החבר'ה האלה היו מדהימים. זה לא דומה לשום דבר שעברתי", הוא אומר בהתלהבות, "לפני הפציעות, ג'ון היה אחד משלושת הרכזים הטובים באן.בי.אי ובראדלי אחד השוטינג גארדס האהובים עליי. הוא אנדרייטד. אלה שחקנים שצפיתי בהם בטלוויזיה וגדלתי עליהם בתיכון ובמכללה. להיות איתם בקבוצה וללמוד מהם זה היה דמיוני עבורי. לא חלמתי על כזה דבר. ללמוד מאנשים כאלה עזר לי להיות אדם טוב יותר ושחקן טוב יותר. הידע שאתה מקבל מלהיות סביב שחקנים כאלה זה מדהים".
חשבת שהיית צריך לקבל מוושינגטון לפחות הזדמנות אחת להראות את יכולותיך?
"כל שחקן צעיר באן.בי.אי שרוצה להוכיח את עצמו ולהראות שהוא שייך, צריך להשקיע הרבה עבודה. כמובן שאתה מרגיש שאתה ראוי להזדמנות, אבל כולם שם עובדים קשה וראויים להזדמנות. הייתי בסדר עם זה שהייתי צריך לחכות להזדמנות. נהניתי רק מלהיות באן.בי.אי ולא רציתי למהר מדי אלא ללמוד ולהשתפר כל יום. ההזדמנות לא הגיעה לשחק במשחק ממש ואולי קצת הייתי מאוכזב מזה כי הייתי צעיר ורציתי להוכיח את עצמי, אבל היום אני לא מרגיש עם זה רע כי המשכתי קדימה. אני לא יכול לשלוט במה שיקרה, האל מוביל אותי ובצורה הזו אני חי".
אחרי שעזב את ארה"ב עבר יאנג במקסיקו ובשתי קבוצות בצרפת לפני שנחת באמצע העונה בגלבוע ויש לו רק מחמאות על ההתנהלות במועדון הצפוני. "משפחה זאת המילה המושלמת כדי לתאר את המקום הזה. אני מרגיש כאן בנוח ואני מרגיש שאני יכול להיות אני על המגרש ומחוצה לו וכולם מקבלים אותי כמו שאני. אני אדם מאוד חברותי והם רואים את האהבה שאני נותן להם ומחזירים לי אהבה.
"אני יודע שארצה לחזור לכאן בעונה הבאה, אבל כרגע אני מתרכז באיך להשתפר כקבוצה, להמשיך לנצח משחקים ולהגיע לפלייאוף. ומי יודע, אולי גם אפשר לזכות באליפות".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
