פרה-גיים
מיעוט משחקי האימון ואי ההרשמה לליגה הבלקנית מונעים ממכבי ת"א להתחבר ולגבש חמישייה, היררכיה ורוטציה מסודרות, והמשחקים הרשמיים ביורוליג הופכים למעבדת כימיה. ספרופולוס מנסה הרבה חמישיות, ועד כה עולים הניסויים בפיגור מוקדם וברדיפה. במשחק מול אלבה ברלין זה איכשהו הסתדר, אבל נגד צסק"א מוסקבה ובאיירן מינכן הזמן והקאמבק פשוט לא הספיקו. הערב באתונה יפגשו הצהובים את אולימפיאקוס, שמגיעה במומנטום (שני ניצחונות) ונראית מחוברת ומסוכנת.
הניסוי הכושל: בנדריז'יץ'
בעיקרון, אני שמח לראות לראות גם שחקנים אירופאים בסגל, ולא רק בגלל שאין עליהם הקלת מס מוגזמת, אלא כי הם מסוגלים לשמש מודל לחיקוי מתאים יותר עבור הנוער המקומי. רק שבמקרה זה, קשה ללמד להיות 2.10 מטרים. בנדר וז'יז'יץ' בחמישייה אחת זה מבוא לנפילה: שניהם עם חלושעס בידיים ונרפות כללית במתחם האגרסיביות. הרבה כדורים שעוברים דרכם מכניסים את הספסל למתח, ולעיתים דורשים את תפילת הדרך.
בנדר לא פותר למכבי את בעיית הסטרץ' 1) 4 מ-5 לשלוש ב-38 דקות משחק עד כה), וז'יז'יץ', למרות המשחק הסולידי במחצית הראשונה נגד באיירן, מצליח להזכיר לי את אלכס מאריץ', שהגיע ליד אליהו בקול תרועה רמה וסיים במבוכה. נקווה שההמשך יהיה אנטה-תזה.פרינטזיס, פאפאניקולאו וחסן מרטין לא יעשו את זה קל יותר הערב.

זיזיץ' ובנדר מתוסכלים מול באיירן // צילום: אלן שיבר
מחיר הגנת החילופים
החילופים האוטומטיים בהגנה, בעיקר בסופי משחקים, מאפשרים לקלעי היריבה לקבל מיס-מאץ' נוח (זי'ז'יץ', בנדר, האנטר), לצלוף שלשות ולמנוע ממכבי לנצל את המומנטום שהיא בונה. מול אריקסון וסיבה (אלבה) זה הספיק בקושי לניצחון, אבל קלייבורן וג'יימס (צסק"א), וגם זיפסר ולוצ'יץ' (באיירן), קיבלו שומר גבוה ואיטי אחרי חסימה עצלה, שלא מצדיקה חילוף, וכך שמרו על היתרון של קבוצתם עד הסיום.
באיירן הדגימה מעבר בכוח עם השהיה וחזרה של הגבוה, שלא רק שומרת על הכדור נכון יותר, אלא גם מעודדת אגרסיביות הגנתית מכל הקבוצה ומחברת אותה. הערב, הריסון וסלוקאס יסכנו את החילופים של מכבי. ובדקות ההכרעה יש להם צעיר נצחי וקטלני בשם ספאנוליס.
בלאגן בלי ראן
הבעיה בהתקפה חמורה אף יותר. בהיעדר דבק, התרגיל השליט הוא הפיק-אנד-רול הנצחי, שנכשל כשהוא קורה בתחילת ההתקפה, כי ההגנה עדיין מרוכזת ומטפלת בו בקלות. ז'יז'יץ' אינו חוסם טוב לפיק-אנד-רול, וגם לא שחקן לואו פוסט מוכשר.
האנטר הרבה יותר טוב בשני האלמנטים, וחייב להיות הגבוה המוביל של מכבי. במקביל, מכבי חייבת להוסיף להתקפה מסירות (פאסינג גיים, פלקס), ובעיקר חייבת לרוץ בכל הזדמנות. כריס ג'ונס חייב לקבל יותר קרדיט, כי הוא הרכז הטבעי היחיד, בזמן שווילבקין ודורסי מכדררים עצמם לדעת.

דיברתולומיאו. במכבי זקוקים לו // צילום: אלן שיבר
אל אל ישראל
בעונה שעברה, ההצדקה העיקרית שהיתה למכבי להוסיף "תל אביב" לשמה היתה המשולש כספי-זוסמן-אבדיה. שלושה ישראלים משובחים שהשתלבו ברוטציה והביאו לנו הנאה וגאווה ישראלית. אבל את כספי זכינו לראות רק ב-6 משחקי יורוליג... גם זוסמן פצוע, ואבדיה באטלנטה מתכונן לדראפט.
נשאר לנו רק עוז בלייזר, הנהדר כשלעצמו, כעלה תאנה ישראלי. מעבר לפטריוטיות, כספי יכול לפתור את הבעיה בעמדה ,4 ויובל יסגור את פינת השמירה על הקלעים היריבים. ואם תרצו, דיברתולומאו יכול לרכז טוב יותר מדורסי או סקוטי. יאללה, תחזרו כבר.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו