אומר זאת כך, יונית: אילולא שרד אנג'לו קלויארו את הדחיות, השחרורים, ההחזרות והפיטורים, מכבי ת"א היתה מתבוססת הבוקר במקום האחרון ביורוליג, במאזן שלילי של 5:0, וקואץ' יאניס היה מועמד להדחה או לפחות נדרש להסבר משכנע מאוד לגבי המשך הניסויים הסוציולוגיים־כימיים תוך כדי משחקים. בעיקר את זה של הצמד־לא־חמד בנדריז'יץ', בזמן שעל החוליה הראשונה בדנ"א של המועדון צרוב בצהוב זוהר: "ניצחון הוא הערך העליון".
אבל לאור היכרותנו את ספרופולוס מהעונה וחצי הקודמות, שבהן עשה הכל כדי קודם כל לנצח, נשאלת השאלה אם אלו פעולותיו החופשיות, או שהן מכוונות או מרומזות על ידי כוחות גבוהים ממנו, למשל המנהל המקצועי. זו רק שאלה. ואולי זה משום שמייצגה הגשמי של רוח המועדון, האדמור מזרחי, לא מגיע למשחקי חוץ, והשראתו לא משפיעה על ניהול המשחק.
מצד שני, דראגן בנדר נבחר בדראפט 2016 הרבה לפני שחקנים עלומים כמו פסקאל סיאקם, ג'מאל מארי, דומנאטס סאבוניס וגם אנטה ז'יז'יץ'. אז אולי אנחנו מפספסים משהו? רמז: אנחנו לא (יותר בכיוון דארקו מיליצ'יץ' של העשור).
קואץ' ספרופולוס עשה גם כמה דברים יפים, בעיקר זנח את הגנת החילופים האוטומטיים והורה לעבור בכוח בחסימות, פעולה שמייצרת אגרסיביות, מחברת את השחקנים וגם מקבלת יותר קרדיט מהשופטים. הבעיה שהיא תלויה בחיפוי של הגבוה השומר על החוסם, ובמקרה שזהו ז'יז'יץ', זו ברכה לבטלה, כי הוא נסוג וחוטף שלשות על הראש. הסנטר אמנם תורם יותר מבנדר, אבל הסטטיסטיקה שלו משקרת ותרומתו הכוללת ניטרלית במקרה הטוב.
כשעלה בחמישייה מול שני הריבאונדרים הטובים ביורוליג (יונאס ירבקו ודווין בוקר), מכבי שוב נפלה לפיגור עמוק, ורק כשהאנטר החליף אותו חזרו הצהובים למשחק. זה בעיקר לא פייר עבור בנדריז'יץ'. הם צריכים להתחיל על הספסל, ויש לשלב אותם בהדרגה, כשהקבוצה רצה טוב, ובנפרד!

בפתיחת הרבע הרביעי התפוגג הבאנדל הקרואטי, ועלה ההרכב הגבוה עם האנטר וז'יז'יץ' יחד, בזכות הגמישות של קאלוירו לשחק בין עמדות 3 ל־4. האגרסיביות של שותפיו לקו הקדמי מאפשרת לז'יז'יץ' לקלוע, תוך החבאת רכותו ההגנתית. אבל החל מהדקה ה־37 ועד סיום ההארכה, חזרה מכבי ת"א סוף־סוף לחמישייה הקלאסית שלה, ששיחקה יחד כדורסל מצוין כל העונה שעברה. המשכיות היא שם המשחק.
הם כבר יודעים שכשדורסי בזון צריך לשחק בשבילו, שאלייז'ה צלף קר רוח בהארכה, ושאות'לו יסתדר מתחת לסל. אפילו סקוטי מוסר ומפסיק לקחת זריקות בכוח. אומרים ש"כשהגלים מתחזקים, החזקים מתגלים", אז בשביל מה כל הניסויים? אולי תפתח עם החמישייה המחוברת הזו, תעלה ליתרון, ואז תשלב את השאר בהדרגה, בלי לפגר ובלי לשלם מס "דין רודף"?
ועל כולם מנצח ההוא שלא נראה כמו שחקן, לא זורק כמו שחקן, אבל הוא שחקן־שחקן. קלויארו שוב הציל את הצהובים עם שתי שלשות קלאץ', כולל אחת עם צעד תימני משולב באגם הברבורים, עם חטיפות קריטיות מהידיים של שבד בהארכה, עם אחוזים כמעט מושלמים ועם הבנה מושלמת של המשחק.
ילדים, תנסו את זה בבית. ממנו אפשר ללמוד איך להצליח. לא חייבים להיות אתלט על, רק לדעת להשתמש בגוף שקיבלת ובעיקר בראש. ואם מכבי ת"א היתה משחקת בלי ניסויים, אלא עם מה שמוכר ובטוח, היא כנראה היתה היום במאזן חיובי 0:5 ומביטה בליגה מלמעלה. אלמנטרי, יאניס.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו