הסיפורים המוכרים בספורט האמריקני מדברים על שחקנים שהגיעו מרקע קשה, מאזורים מוכי עבריינות ופשיעה, ממשפחות מפורקות, וידעו שהספורט הוא המוצא היחיד כדי לברוח מהבעיות ולהציל את חייהם. בגלל זה הם עבדו כל כך קשה כדי להפוך למי שהם - מקצוענים.
מקס היידגר (23, 1.91 מ') כאן כדי לאתגר את הקביעה הזו. הוא בן למשפחה עשירה מאוד, גר בעיר היוקרתית מאליבו שבלוס אנג'לס. כלום לא היה חסר לו בילדותו ובנעוריו, אבל בכל זאת הוא החליט שהוא רוצה להיות כדורסלן מקצועני, ועדיין עבד קשה מאוד כדי להגשים את זה.
"אני לא יכול להתלונן", הוא אומר ל"ישראל היום" בראיון ראשון מאז שהגיע לארץ, "אני מבורך ואסיר תודה שהיה לי כל מה שהייתי צריך. היתה לי ילדות נפלאה, אבל ההורים שלי - בעיקר אבא - הגיעו מכלום, ולכן לימדו אותי לעבוד קשה ולעשות הכל בעצמי. אני שמח על איך שגדלתי ועל זה שיש לי מוסר עבודה".
בילדותו נתוניו הפיזיים לא הרשימו וקרוביו חשבו שיהיה בנקאי, אבל מקס עבד שעות נוספות בחדר הכושר, זרק מאות זריקות בכל יום והמאמץ השתלם כשבארבע השנים האחרונות היה הכוכב של אוניברסיטת סנטה ברברה עד שתפס את עיניהם של אנשי מכבי תל אביב שלפני כחודשיים החתימו אותו על חוזה לשלוש שנים ובשבוע שעבר השאילו אותו לבני הרצליה כדי שישתפשף ויצבור דקות משחק.

היידגר עם הוריו איימי וקלאוס
מקס נולד לאם יהודייה בשם איימי ולאב אוסטרי בשם קלאוס, שהיה גולש סקי בכיר בשנות ה־70. למשפחה יש מותגי טיפוח יוקרתיים, חוות עצומות והשקעות ענק בחברות עולמיות גדולות. לפי כלי התקשורת בארה"ב, הונם נאמד במאות מיליוני דולרים, אולי אף קרוב למיליארד דולרים. אחד החברים הטובים של האב הוא השחקן המפורסם ומושל מדינת קליפורניה לשעבר, ארנולד שוורצנגר, אוסטרי גם הוא. חוג הידידים של המשפחה כולל מיליונרים וידוענים נוספים.
"חייתי בסגנון חיים מסוים", מספר היידגר, "אבל היו לי חברים ששיחקתי איתם כדורסל שהיתה להם ילדות שונה משלי. דאגתי שאף פעם לא יתייחסו אלי בצורה שונה. הייתי ילד נורמלי, וככה אני רוצה שימשיכו להתייחס אלי".
במהלך הקריירה הקצרה שלו סבל היידגר מכמה פציעות. הוא נעדר כמעט שנה מהמגרשים בשל כאבי גב, ובמקרה אחר החמיץ כמה חודשים בשל תסמינים של זעזוע מוח. בשנה האחרונה התמודד השחקן עם כאבים בקרסולו ובכף רגלו.
"ברגע שיש פציעות כאלה, אתה מתחיל להבין שצריך להסתכל גם לעבר תחומים אחרים. הגוף שלי בסדר ולכן אני מסוגל לשחק, אבל ללא ספק הייתי צריך לבחון אפשרויות נוספות. כשאסיים לשחק, ארצה להיכנס לתחום הפיננסי. אלה גם חיים תחרותיים, בדומה לספורט".
פרט להשקעה בכדורסל, היידגר מחזיק בתואר בסוציולוגיה ומעריץ הדוק של המשורר האמריקני רוברט פרוסט. "סבא שלי אהב אותו, אמא שלי אוהבת אותו - וגם אני".
"מבין את ההחלטה של מכבי ת"א"
יכולתו הטובה של היידגר בעונה החולפת סידרה לו אימונים אצל כמה קבוצות אן.בי.אי לפני הדראפט, אך בעקבות הקורונה כל התוכניות השתנו, ובספטמבר החתימה אותו מכבי ת"א על חוזה ארוך טווח.
"במהלך השנים שמעתי הרבה על מכבי ושמחתי מאוד לקבל הצעה מהם ולחתום", הוא מספר, "הרגשתי שזו סיטואציה טובה בשבילי. אני מקווה שאולי בעונה הבאה תהיה לי הזדמנות נוספת להראות את היכולות שלי גם בארה"ב".

היידגר. תואר ראשון בסוציולוגיה // צילום: אודי ציטיאט
במועדון הצהוב אהבו את מה שראו באימונים ואף החליטו לשלם עליו קנס בסך 200 אלף שקלים, אך לאחר חזרת הפצועים יובל זוסמן וג'ון דיברתולומאו התקבלה החלטה להשאילו לבני הרצליה. "כשהגעתי, ידעתי לאן הגעתי. נהניתי מהזמן במכבי, אבל אני מבין את ההחלטה שלהם. ג'ון ו'זוס' שם כבר הרבה זמן והם צריכים לשחק".
אתה מעוניין לחזור למכבי ת"א בעונה הבאה?
"יש לי חוזה שם, אז יהיה אידיאלי עבורי לחזור, אבל זה העתיד. כרגע אני מרוכז בלעזור להרצליה לנצח בכמה שיותר משחקים".
היידגר מספר על קשר חזק לישראל מאז שהיה ילד. גם כשהגיעו לאחרונה טלפונים מאנשי איגוד הכדורסל האוסטרי שביקשו לנצל את שורשיו המשפחתיים כדי לאזרחו לנבחרת המקומית - הוא סירב. "חגגנו בבית את החגים היהודיים. אבא שלי לא יהודי, אבל יש לו המון כבוד. אמי דיברה הרבה על ישראל בבית וידעתי המון דברים על המדינה. לפני כמה שנים רציתי ללכת לפרויקט 'תגלית', אבל זה לא הסתדר. לא יצא לי לבקר בישראל עד עכשיו, אבל הרבה חברים וקרובי משפחה היו פה ותמיד סיפרו דברים טובים".
מה דעתך על חוק המתאזרחים שמטיל קנסות על קבוצות שמביאות שחקנים יהודים מהעולם?
"באופן אישי אני לא אוהב את זה, זה משפיע עליי כיהודי שמגיע למדינה של היהודים. אבל אני יודע שיש סיטואציה לא פשוטה בין ישראלים ומתאזרחים, ואני לא יודע מספיק על ההיסטוריה מאחורי זה כדי לנהל שיחה ודיאלוג בנושא. באופן כללי יהודי זכאי כאן לאזרחות. אני רואה את עצמי כישראלי למרות שאני אמריקאי".
תרצה להישאר לשחק בישראל לטווח ארוך?
"כמובן. בינתיים אני נהנה, כך שארצה להישאר כמה שאוכל. כשאלמד עברית החוויה תהיה הרבה יותר טובה. בינתיים אני יודע רק כמה מילים שאלייז'ה בראיינט לימד אותי כמו 'סבבה', 'שלום', 'יושב', 'חושב'. אני עוד עובד על זה".
ביום שני ערך היידגר את הופעת הבכורה שלו בבני הרצליה וקלע 12 נקודות, אבל לא הצליח לעזור לקבוצתו החדשה לנצח את הפועל גלבוע/גליל. במוצ"ש מחכה משוכה גבוהה הרבה יותר - הפועל ירושלים. היידגר יקבל הזדמנות נוספת להוכיח שהעבודה הקשה והדרך הארוכה שעבר השתלמו.