כישלון. במילה אחת. כך אפשר לסכם את העונה האירופית של הפועל ירושלים שהסתיימה הערב (שלישי) כבר בחודש ינואר לאחר הפסד 88:83 ללימוז' הצרפתית.
הכל הלך הפוך העונה עבור הירושלמים. הקפטן והמנהיג ג'ייקובן בראון נפצע לשלושה חודשים, מלקולם היל שהגיע בקיץ בקול תרועה רמה היה פצוע גם הוא במשך תקופה ממושכת ואפילו המאמן האהוב עודד קטש נטש באמצע ועבר לפנאתינייקוס.
אבל גם כל הנסיבות המקלות האלה לא יכולים להצדיק מאזן שלילי של 4:2 ומקום שלישי בשלב הבתים עם קבוצה מבוסניה, מקום תשיעי בליגה הצרפתית והמדורגת רביעית בטורקיה.
הערב הקלפים דווקא הסתדרו עבור הקבוצה מהבירה. טורק טלקום ניצחה במשחק המקביל 86:94 את איגוקאה למרות שכבר הבטיחה את העפלתה, אבל האדומים בעטו בדלי, הציגו עוד משחק בינוני מינוס ולא הצליחו לגבור על קבוצה צרפתית שהגיעה למשחק ללא שום סיכוי לעלייה.
עוד לפני שניגע בסוגיית המאמן, האחריות היא קודם כל על השחקנים. ג'ייקובן בראון (21 נקודות) עשה את שלו ונלחם עד טיפת האוויר האחרונה בריאותיו וגם סולימאן בריימו היה טוב בחלקים רבים של המשחק. אבל מה עם האחרים? היל נעצר על שתי נקודות בלבד, ואף אחד לא יתפלא אם הוא יהיה הראשון לעזוב אם וכאשר יוחלט לשחרר את אחד הזרים בעקבות ההדחה המוקדמת. גם ג'אמיל ווילסון שהגיע כדי לשדרג את הקבוצה לקראת השלבים המכריעים, היה אנמי וסיים עם שלוש נקודות בלבד.
ועכשיו החלק של המאמן. דאיניוס אדומייטיס הגיע רק לפני פחות משבועיים, וכמובן שרוב התוצאות השליליות רשומות על שמו של קודמו, אבל את המשחק הזה הוא היה חייב לקחת. פשוט חייב. כעת, כשכבר אין אירופה, הוא יצטרך להביא הישג משמעותי בזירה המקומית. בעוד כשבועיים יש לו את חצי גמר גביע המדינה. הפסד שם כבר לא יתקבל בקלות.
ועוד כמה מילים לסיום. לפני שנתיים וחצי החליטה הפועל ירושלים להפסיק עם חלומות היורוליג ונטשה את היורוקאפ לטובת ליגת האלופות המאורגנת על ידי פיב"א. היא הבינה שלפחות בנקודת הזמן הנוכחית עדיף להיות ראש לשועלים במקום זנב לאריות. מאז היא הפסידה פעמיים ברבע הגמר והערב הודחה כבר בשלב הבתים. ראשי הקבוצה יצטרכו לחשוב היטב מה הם עושים כדי שבעונה הבאה הם ייראו אחרת לגמרי.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
