בחירות ישירות: מי הסנטר הגדול בתולדות מכבי ת"א? // פרויקט "ישראל היום"

ביד אליהו מציינים 40 שנה לזכייה השנייה בגביע אירופה, והשבוע יחגוג ארל וויליאמס, כוכב הגמר בשטרסבורג, את יום הולדתו ה-70 • לכבוד המאורעות ערכנו משאל חגיגי בקרב גדולי השחקנים והמאמנים הצהובים כדי לפתור סוגייה: מי המלך מתחת לסלים?

צילום: גדעון מרקוביץ' // ארל וויליאמס

בצל קריסתה בחודש האחרון ביורוליג, מציינים במכבי ת"א 40 שנה (ואפילו חולצות רטרו הוצאו למכירה) לזכייה השנייה של הקבוצה בגביע אירופה לאלופות בשטרסבורג 1981. כוכב הגביע השני היה ארל וויליאמס. זה החל בפולו־דאנק קריטי של וויליאמס במשחק העלייה לבית הגמר מול אספו טור, והסתיים בגמר ענק שלו עם 19 נקודות ו־18 ריבאונדים. מחר וויליאמס יחגוג יום הולדת 70, ולכבוד שני המאורעות ההיסטוריים כינסנו את גדולי השחקנים והמאמנים של מכבי ת"א לדורותיה למשאל האם וויליאמס הוא גדול שחקני הציר שלבשו צהוב.

1 ארל וויליאמס

קריירה בישראל

מכבי ת"א (1980-1983), הפועל ת"א (1986), אליצור רמלה (1987, 1988), מכבי רמת גן (1990), הפועל חולון (1991), בני הרצליה (1994).

תארים

במדי מכבי ת"א: אליפות אירופה והגביע הבין־יבשתי (1981), 4 אליפויות, 4 גביעים.

רגע זכור במיוחד

פברואר 1983, מדריד. השופטים מבטלים סל של מיקי ברקוביץ' ופורצת מהומה במגרש. מהיציע נזרקים מטבעות, וויליאמס שועט לעבר היציע כדי לכלות את זעמו באוהדים. אולסי פרי רודף אחריו, אוחז בו והודף אותו בחזרה למגרש. שניהם מורחקים.

בקצרה: מלך הרחבות הבלתי מעורער

"אני חושב שהייתי השחקן הכי טוב בכדורסל הישראלי. נקודה. כשהגעתי לאירופה, הבאתי איתי רמה של כדורסל שלא רגילים לראות באירופה ובישראל. אני לא חושב שלמכבי יהיה אי פעם שחקן ברמתי" (וויליאמס, עיתון "תל אביב", 2001).

היו מאמנים שאהבו אותו, היו כאלה שלא יכלו לסבול אותו, אבל לא היה אפשר להתעלם ממנו. שיחק ארבע שנים באן.בי.אי (בוסטון, דטרויט ופיניקס) והחזיק עשרות שנים בשיא הריבאונדים לדקת משחק בממוצע. אחרי שנה וחצי בשטוקהולם, שמלוק מחרובסקי ז"ל הנחית אותו באוקטובר 1979 אל תהילתו בתל אביב. וויליאמס הוביל את מכבי ת"א שלוש פעמים ברציפות לגמר גביע אירופה לאלופות, כולל זכייה ב־1981 בשטרסבורג מול סינודינה בולוניה, שם הצטיין עם 19 נקודות ו־18 ריבאונדים והיה המלך הבלתי מעורער של הרחבות באירופה. אחרי עוד ניצחון הרואי בהיכל הספורט ביד אליהו טבע את המשפט האגדי: "נו באדי פאקס אראונד ווית' מכבי אין דה יד".

ארל וויליאמס // צילום: גדעון מרקוביץ'
ארל וויליאמס // צילום: גדעון מרקוביץ'

גיורו בקיץ 1981 בארה"ב הוביל את ארל לקדנציות נוספות בישראל, בעיקר אצל אפי בירנבוים, שאימן אותו בשלוש קבוצות שונות. "היו עליו סטיגמות לא נכונות", נזכר בירנבוים, "בניגוד למה שחושבים, הוא אהב להתאמן ורק לא אהב את כל הדרדלה שלפני ובמשחקים הפנימיים היה מרים את האימון לרמות מטורפות. כשנזפתי בו ברמת גן, קני סימפסון אמר לי: 'עזוב אותו, הוא הסוס שעליו נרכב'".

צחוק הגורל, כיום ארל וויליאמס הוא אחראי משמעת בבית ספר תיכון בניו ג'רזי.

2 תנחום כהן מינץ ז"ל

קריירה בישראל

מכבי ת"א (1972-1958), אליצור תל אביב (1978-1972).

תארים 

במדי מכבי ת"א: 9 אליפויות, 9 גביעים, גמר גביע אירופה למחזיקות גביע (1967); קפטן נבחרת ישראל, שהוביל אותה למדליית הזהב במשחקי אסיה (1966).

רגעים זכורים במיוחד

הישראלי הראשון ששיחק בנבחרת אירופה (1964); הכוכב הישראלי הראשון שנבחרת אירופה הגיעה להיפרד ממנו במשחק פרישה חגיגי (1975).

בקצרה: מאבות הכדורסל המודרני

"הייתי אז בן 17 בסגל של וארזה בגמר גביע אירופה למחזיקות גביע ב־1967, ראיתי אותו והתפעמתי ממשחקו. אני יודע שהוא אחד הכדורסלנים שבנה את הכדורסל המודרני. זו הסיבה שיש לי את מלוא ההערכה כלפיו". על המשפט הזה חתום דינו מנגין, אגדת הכדורסל האירופי ששיחק נגד כל גדולי הכדורסל הישראלי לדורותיו וראה גם את שחקני הציר במילניום הנוכחי. מנגין בחר בכהן מינץ כגדול מכולם.

מאחר ששידורי הספורט של הטלוויזיה הישראלית התחילו ב־1970 על כהן מינץ ז"ל אפשר לשמוע ולראות רק מהסיפורים. "הוא היה אלוף הנוער של ישראל בטניס ואז יהושע רוזין ז"ל התרשם מגובהו (2.04) והציע לו לעבור לכדורסל", סיפר יו"ר הצהובים שמעון מזרחי. 

תנחום כהן מינץ ז"ל // צילום: משה פרידן / לע"מ
תנחום כהן מינץ ז"ל // צילום: משה פרידן / לע"מ

מינץ היה בלתי עציר ברחבות. "הענק השקט" כינו אותו אז. הוא היה בחמישייה הראשונה של נבחרת אירופה אבל בד בבד היה קצין מצטיין בצה"ל. הוא החל את שירותו כקצין במדור הטנקים של חיל החימוש והיה מראשי פרויקט המרכבה. סיים ב־1985 בדרגת אלוף משנה. מענטש אמיתי.

3 קווין מגי

קריירה בישראל

מכבי ת"א (1990-1984), מכבי ראשון לציון (1994).

תארים

במדי מכבי ת"א: 6 אליפויות, 5 גביעים. שלוש פעמים בגמר גביע אירופה לאלופות.

רגעים זכורים במיוחד

36 נקודות על בוב מקאדו במילאנו ב־1987; נחסם פעם אחר פעם על ידי טוני קוקוץ' ודינו ראדג'ה בגמר מינכן 1989; שמעון אמסלם התגלה בזכות עצירתו בדרבים.

בקצרה: הסקורר הכי גדול של הצהובים

"ב־1984 צלצל אלי ליאון ואנדל (יהודי מראשי הכדורסל הבלגי, שעזר רבות למכבי בארגון משחקיה עם הקבוצות הרוסיות בבלגיה; א.ס) ואמר לי: 'יש שחקן ציר אמריקני נהדר שמשחק בסראגוסה. הייתי שם משקיף מטעם פיב"א והוא מאוד הרשים אותי'", סיפר אתמול שמעון מזרחי על הפעם הראשונה שבה שמע על קווין מגי, "שמלוק ז"ל עלה על טיסה, ראה אותו בספרד והתרשם מאוד". 

מגי נחת כאן כמחליפו של פרנק בריקובסקי המאכזב והפך להיות הסקורר הכי גדול של זרי מכבי ת"א לדורותיה. 25.7 נקודות, שקלע בליגה הישראלית בממוצע למשחק, מהוות את הממוצע הגבוה בכל הזמנים.

קווין מגי // צילום: צביקה ישראלי/לע"מ
קווין מגי // צילום: צביקה ישראלי/לע"מ

רפרטואר הזריקות שלו היה מוגבל מאוד וכלל בעיקר זריקה בסיבוב מחצי מרחק בלתי ניתנת לעצירה. היה ריבאונדר אדיר שהגיע כל ערב לעבוד (ולהבדיל מוויליאמס לא התערה בחיי הלילה בתל אביב), וב־1988 הכריז בראיון לעיתון "חדשות": "אני שונא חומוס". 

מגי הוביל את מכבי ת"א ביכולת נפלאה לשלושה גמרים אירופיים כאשר בחצי גמר הפיינל פור בגנט 1988 קלע 34 נקודות על ראשו של ולאדה דיבאץ'. בגמרים עצמם כבר נלכד בצבת של דינו מנגין (פעמיים) ובמאצ'־אפ זון של ספליט - מה שהפחית את מניותיו. עד כמה היה גדול תעיד העובדה שמרגע ששוחרר בקיץ 1990 מכבי קרסה בשנות התשעים עד למציאתו של נייט האפמן ב־1999. באוקטובר 2003 נהרג מגי בתאונת דרכים בארה"ב.

הדירוג המלא

1 ארל וויליאמס

2 תנחום כהן מינץ ז"ל (2014-1939)

3 קווין מגי (2003-1959)

4 נייט האפמן (2015-1975)

5 ניקולה וויצ'יץ'

6 אברהם שניאור ז"ל (1998-1928)

7 סופוקליס שחורציאניטיס

8 לבאן מרסר

9 ראדיסב צ'ורצ'יץ'

סופוקליס שחורציאניטיס // צילום: אודי ציטיאט
סופוקליס שחורציאניטיס // צילום: אודי ציטיאט

המדרגים

israelhayom

הכתבות ועידכוני הספורט החמים אצלך בטלגרם

להצטרפות

מאמנים: צביקה שרף, פיני גרשון, מולי קצורין, אפי בירנבוים, גיא גודס

שחקני עבר: מיקי ברקוביץ', דורון ג'מצ'י, מוטי ארואסטי, חנן קרן, מוטי דניאל, גור שלף, טל בורשטיין

הנהלה: אמנון אבידן 

(יו"ר הוועדה המקצועית)

אירופה: דינו מנגין

בחרו שלא לדרג: שמעון מזרחי ("כולם היו בניי"), טל ברודי ("אי אפשר לדרג שחקנים בתקופות שונות"), דיוויד בלאט ("כולם שחקנים מיוחדים")

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר