ד"ר ניב דריאנגל הוא רופא מומחה בכיר במערך האורתופדי של המרכז הרפואי שיבא בתל השומר מאז 2011. תחום העיסוק העיקרי שלו הוא ניתוחי קרסול וכף רגל וגם פציעות ספורט. עבד בעבר בקבוצת הכדורגל של מכבי הרצליה, ומ־2007 עובד בנבחרת ישראל בכדורסל, והחל מ־2018 הוא הרופא הקבוע של שלה. גר בת"א, נשוי ואב לשני ילדים.
במה שונה רפואת ספורט מרפואה רגילה?
"רפואת ספורט שונה בעיקר בדרישות של המטופלים. זה לא דרישה של אנשים שרק רוצים ללכת או לעשות פעולות רגילות יומיומיות, אלא מדובר באנשים שרוצים לאתגר את הגוף שלהם. מישהו שלא עוסק בספורט המטרה שלו היא להגיע רק להגיע לתפקוד יומיומי טוב, ספורטאי לעומת זאת רוצה להציג יכולות גבוהות ללא כאבים. הבדל שני זה המהירות בה ספורטאי רוצה לחזור לפעילות, לפעמים אפילו תוך עיגול פינות שבמקרים רגילים אתה לא מאפשר".
מה שחקנים יכולים לעשות בשגרה כדי שההתאוששות שלהם מפציעות תהיה קלה ומהירה יותר?
"קוראים לזה רפואה מונעת – שגרת יום טובה של שינה מספקת ותזונה נכונה. מעבר לזה יש תרגילים שאתה עושה כל השנה כדי למנוע פציעות, כמו למשל בכדורגל תוכנית 11+ של פיפ"א שכוללת בין השאר תרגולים קבועים ודברים נוספים שצריך לעשות למניעת פציעות ולהתאוששות מהירה".
אתה בקשר עם ספורטאים ועם הקבוצות שלהם, איך הרמה הרפואית-פיזיולוגית של מועדוני הספורט בארץ בשנים האחרונות?
"קשה לי לאמוד את ההתקדמות הזאת, אבל ממה שאני יודע הרופאים שעובדים בקבוצות הם מהטובים ביותר בבתי החולים בהם הם עובדים ויש להם את כל הציוד הדרוש. הקבוצות מחפשות את המטפלים הטובים ביותר שאפשר, ובהיבט הזה אפשר לומר שהספורטאים בישראל מטופלים טוב ברוב המקרים".
יש הבדלים פיזיולוגיים אמיתיים בין ספורטאים ישראלים לעמיתים שלהם באירופה?
"זה מאוד אינדיבידואלי. אי אפשר לעשות הכללה של ישראלים מול אירופאים. בכל מדינה יש ספורטאים שבנויים יותר טוב מאחרים ויש להם יתרונות פיזיולוגיים מסוימים, אבל באופן כללי אנחנו לא נופלים מבחינה פיזית ויכולות גופניות מאחרים. גובה תמיד היה חסר לנו, אבל בשאר הדברים אין הבדל מובנה. גם בהיבטים של אימונים מקצועיים וטיפולים רפואיים אנחנו לא נופלים מאף אחד".
כששחקן חולה בקורונה כמה זמן לוקח לו להתאושש ולחזור לפעילות סדירה?
"יש פרוטוקול ברור מתי שחקן יכול לחזור לפעילות אחרי שחלה בקורונה ויש סדרת בדיקות שצריך לעשות. ספורטאי שסבל מתסמינים גם צריך לעשות הערכה קרדיאלית והערכה נשימתית על ידי רופא מומחה בתחום. נאלצנו להתמודד בשנה האחרונה עם מקרים כאלה. יש גם עדויות על ספורטאים שפיתחו מחלות ממושכות יותר או מסיבוכי משמעותיים כתוצאה מהנגיף. לכן יש חשיבות למעקב ובדיקות".
יש הבדל בעוצמה שבה הנגיף תקף את הספורטאי?
"אנחנו בהחלט רואים שבעיות לב ותפקודי ריאות רואים קשר בין מידת הסימפטומים לבין הסיכוי לפיתוח מחלות בשריר הלב. לעומת זאת, גם מישהו שיש לו סימפטומים חלשים יחסית יכול לפתח מחלה לטווח ארוך של חולשה ובעיות נוספות לטווח ארוך. במקרה הזה אין קשר לעוצמת הסימפטומים".
אומרים שעומס גדול בגילים הצעירים גורם לשחיקה מוקדמת ומשפיעה על הספורטאים בגילים מבוגרים יותר. זה נכון?
"זה בעיקר מיתוס. עומס באופן כללי לא גורם לפגיעות ארוכות טווח או לנזקים בעתיד, לעומת פציעות שכן יכולות להיות להן השלכות. רגילים להגיד ששחקן שלא נח כמה שנים רצופות בקיץ זה משפיע עליו בהמשך, אבל אין שום הוכחה לזה. כמובן שצריך לדעת להתנהל כשחקן ולנהל אורח חיים ספורטיבי נכון, אבל העומס עצמו לא גורם לנזקים. אנחנו דווקא רואים ברכה בזה שאנשים שהיו ספורטאים וידעו להתמודד עם עומס כי זה משפיע על החיים שלהם בהרבה אלמנטים".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו