1. "הקבוצות הטובות מצליחות כשכולם תורמים ומשפיעים. אני לא אוהב שמדברים על זרים וישראלים בנפרד, אלא אני חושב שאם נהיה טובים כמכלול והקבוצתיות תנצח את היחידים - אנחנו נצליח. הדרכון לא משנה. התקשורת יכולה להגיד ואנשים מסביב יכולים לדבר, אבל לנו זה לא משנה כי אנחנו יודעים מה אנחנו שווים ומה אנחנו יכולים לתרום".
את הדברים הללו אומר ל"ישראל היום" קפטן הפועל ירושלים אדם אריאל, ומשקף נאמנה את הרוח השוררת בקרב הישראלים של הקבוצה בנוגע לטענות כי העונה נבנה סגל מקומי פחות בכיר ואיכותי משנים קודמות.
2. הטענה הזו, אם כבר, צריכה להיות מופנית כלפי הנהלת המועדון. כמו שאומר אריאל, אותו ואת חבריו היא לא צריכה לעניין, אם כבר לדרבן. הישראלים באדום קיבלו הזדמנות גדולה להצטיין בבמה המרכזית ולקחת את הקריירה שלהם למקומות גבוהים.
זה אולי לא נראה ככה כלפי חוץ, אך כשבוחנים את הנושא לעומק רואים שחלק מהם לוקחים את ההזדמנות בשתי ידיים. עמית גרשון למשל נחשב עד העונה לשחקן חד־ממדי, זה שנכנס רק כשצריכים שלשה. אלא שהעונה אנחנו רואים שחקן מגוון שיכול להוביל כדור, שומר לא רע, חודר טוב לסל וגם הגיע לסגל המורחב של הנבחרת.
מובן שלסיטואציה בקו האחורי ולדלילות בעמדת הרכז יש השפעה, אבל גרשון נמצא שם, מוכן לאתגר. עד כה הוא מקבל 16 דקות בממוצע - דקה יותר מבגלבוע - ומוביל את הליגה בקליעות מחוץ לקשת עם 91 אחוזים. וחשוב מכך, גרשון עם שיא קריירה במדד - 8.8 לעומת 2.9 בעונה שעברה.
"אני מאוד מאמין בשחקן הישראלי ובחבר'ה שיש לנו בהפועל ירושלים", אומר גרשון, "צריכים לתת יותר הזדמנויות לישראלים כי יש פה דור חדש שיכול לעשות דברים שלא ראינו. אני לא חושב שהסגל הישראלי שלנו אפור, יש לנו שחקנים מאוד טובים, שכל אחד יודע מה הוא צריך לעשות. עם הזמן תראו את החיבור שלנו ואת הדברים שאנחנו יכולים לעשות. אני מנסה להתנתק מהביקורות, אבל כן שמעתי את הדיבורים ואני יכול להגיד שזה רק מדרבן אותי".
ומה לגבי איתי שגב? הסנטר בן ה־26 מקבל עד עכשיו 23 דקות בממוצע בליגה, בין השאר גם בשל העובדה כי הצוות המקצועי בוחר בכל פעם להשאיר מחוץ לסגל את אנתוני בנט או את ת'ון מייקר, אבל גם באירופה הוא עומד על 17.5 דקות.
שני הזרים שמאיישים את עמדות הפנים באדום לא מהווים איום בצבע - מייקר מתקשה להתאקלם ולפי השמועות בדרכו החוצה, ובנט שמתקשה לשמור על יציבות, תורם בעיקר בהתקפה. לא פעם שגב נשאר לבדו להתמודד עם גבוהי היריבה (שני בקבוצה בריבאונד), ולא סתם באירופה מדד היעילות שלו עומד על 10, שני רק לג'יילן אדאמס הכישרוני. אם הקבוצה תתייצב בקרוב והגארדים יפעילו אותו בצורה טובה יותר, יכול מאוד להיות שהעונה הוא יעשה את קפיצת המדרגה.
"הדיבורים רק מדרבנים אותי וגורמים לי לרצות להוכיח לכולם ולעצמי שאנחנו ראויים להיות בהפועל ירושלים", מבהיר שגב, "אנחנו לא מדברים על זה בינינו, אבל בטוח שכל אחד מקבל את הדברים ויודע על זה. אני מגיב על המגרש".
דווקא אריאל פחות מצליח להביא את עצמו לידי ביטוי, אולי בשל חוסר ההצלחה של אורן עמיאל, שאליו הוא מחובר מאוד. ואולי בגלל שהוא תלוי במיוחד במשחק התקפה קבוצתי, שעד כה לא קיים - הפועל ירושלים מדורגת 26 באלופות ו־10 בליגה באסיסטים. הצלף הישראלי מקבל ארבע דקות פחות מהעונה שעברה וזורק הרבה פחות מחוץ לקשת - 2.7 לעומת 5.3.
3. כל אחד שעוקב אחר הכדורסל הישראלי, יודע עד כמה חשוב שיהיה בקבוצה בסיס מקומי חזק, ועד כמה הישראלים הם אלה שיכולים להחזיק את חדר ההלבשה בזמן משבר. לא רק מבחינה מקצועית אלא גם מנטלית.
בקבוצה מספרים על החשיבות של ווילי וורקמן, אחד השחקנים הקשוחים והחיוביים בסגל, ושל אדם אריאל, השריד היחיד מהעונה שעברה, שמעביר לשחקנים החדשים את המחויבות והסטנדרטים של המועדון.
השבוע הקרוב יהיה קריטי לעונה של ירושלים, וכפועל יוצא מכך גם לשחקניה. הערב מול גלבוע/גליל, קבוצה שמתפארת באופן מסורתי בתפוקה המשמעותית של שחקניה המקומיים, ובמיוחד ביום רביעי מול סטאל אוסטרוב - הישראלים באדום יקבלו הזדמנות להוכיח שהבחירה בהם היתה מוצדקת.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו