מי שחשב ששיא השפל היה בשבוע שעבר נגד פרטיזן בלגרד, קיבל אמש (חמישי) את התבוסה ב-33 הפרש למילאנו שהוכיח שאין גבול לתחתית שאליו מכבי תל אביב יכולה להגיע העונה. היא מביישת את עצמה, ולשפל הזה אין תירוצים. שום בעיה שמכבי חוותה העונה, והיו לה כאלה, לא תסביר את המצב שלה. לשם שינוי, אמש היא אפילו שיחקה לראשונה העונה בהרכב מלא, לפחות מתוך הסגל הקיים.
מכבי תל אביב נמצאת על המסלול הבטוח לעונה הגרועה ביותר שלה ביורוליג מזה שנים רבות, אם לא הגרועה מכולן. כשהיא איבדה סיכוי ממשי במפעל אמרו שהיא תשחק על הכבוד. אם כך, ניחתן להגיד שאין כבוד. השיא השלילי של 1 מ-21 לשלוש הוא רק סמלי, עוד נקודת שפל שמספרת את הסיפור.
האחריות לשפל הזה היא על עודד קטש, אבל השחקנים צריכים להסתכל טוב במראה. אם בשחקנים עסקינן, בתקופת כאלה אנחנו כמה חסר למכבי מנהיג, אחד שיקח אחריו את השחקנים, שינער אותם. מישהו יודע מי המנהיג של מכבי?
המצב של הקבוצה מעורר געגועים לשחקנים ששחררה לא מזמן. סייבן לי שלפחות היה קולע אחד על אחד ו-ווניין גבריאל שלפחות היה נותן מטריה הגנתית מתחת לסל. במצב הנוכחי אם עברת את קו ההגנה הראשון, קלעת סל, כי אין חיפוי מאחור.
הגעגועים הם גם לימים בהם היה מתח במשחקים. היו רגעים בעונה בהם מכבי אמנם הפסידה, אבל זה היה אחרי שאיבדה הפרשים או בסיומם של משחקים צמודים. היום כל קבוצת יורוליג בינונית חוגגת עליה עם שיאי הפרש. פער של 23 נקודות מפרטיזן בלגרד בשבוע שעבר אחרי הנחה, ואתמול 33 הפרש ממילאנו. אלו ממש לא ראיות היורוליג. בשבוע הבא היא פוגשת את פריז וריאל מדריד במשחקי חוץ, תארו לעצמכם מה יקרה שם.
לסיום, טרביון וויליאמס. הוא הגיע לפני מספר שבועות מהאחרונה ביורוליג אלבה ברלין כדי להרגיש טעם של כמה ניצחונות. בסופו של דבר התברר שהוא הגיע לקבוצה שלא ממש רחוקה מאלבה. בעולם ללא הקבוצה הגרמנית, מכבי תל אביב היתה בפירוש הקבוצה הגרועה ביורוליג.
