אוהדים תמיד רוצים שהקבוצה שלהם תנצח וזה לא משנה באיזה משחק ומי היריבה, אבל עם יד על הלב - הפערים בין ולנסיה להפועל ירושלים גדולים מדי בשלב הזה של העונה. מהרגע הראשון היא פתחה במופע צליפות מחוץ לקשת ונראה היה שלהפועל אין מענה ליכולת כמעט בלתי אנושית שהציגה היריבה הספרדית משכבר הימים.
צפייה במשחק כזה כאוהד היא תמיד מאבק בין השכל לרגש. הראש אומר לך - אתה רואה שזה לא כוחות ואין סיכוי, תחזור לשחק בקנדי קראש ידידי. והלב אומר לך - הנה מגיע הקאמבק, השחקנים לא מוותרים ונלחמים עד הסוף, ויש סיכוי להפוך את זה בהמשך. אבל כל אוהד כדורסל יודע שזה מסוג המשחקים שגם אם ישחקו אותם במשך שנה שלמה - הקבוצה שלך לא תנצח. התחושה הזו שבכל פעם שנתקרב אליהם ונצמצם את הפער - מישהו שם יקלע שלשה קשה מהסוג שמוציא את כל הרוח מהמפרשים.
משחקי הפועל ירושלים, הפועל תל אביב ואולם של בן שרף משודרים בלעדית ב"ישראל היום".
היכל פואנטה דה סן לואיס אף פעם לא האיר פנים להפועל ירושלים. במפגש האחרון בין הקבוצות בהיכל הדיחה המארחת את הפועל של סימונה פיאניג׳יאני בחצי גמר היורוקאפ. המשחק שלפניו, הראשון באותה הסדרה, הותיר צלקות אחרי שערוריית האלימות המשטרתית שיצר משבר בין חלק מהאוהדים להנהלה.
בסך הכל שני ניצחונות אדומים היו לאורך השנים בפואנטה - בינואר 2010 הקבוצה של גיא גודס בהובלת פו ג׳טר וטרה סימונס הפתיעה את זו של ננדו דה קולו, ובתחילת עונת 2016/17 (שהסתיימה במפגש בחצי הגמר) היו אלה קרטיס ג׳רלס וג׳רום דייסון שהנחילו הפסד בית מפתיע לכתומים.
הפעם, צמד גארדים מוכשר אולי יותר משני הצמדים הקודמים, ג׳ארד הארפר וקאדין קרינגטון, לא הספיק כדי לנצח בחוץ, וגם לא באמת כדי להיות תחרותיים. הפועל של יונתן אלון קיבלה הרבה מחמאות על רצף 9 הניצחונות והיכולת המרשימה בסגל חסר, אבל בשורה התחתונה היא עדיין ללא ניצחון על קבוצה עדיפה על הנייר - בשני ההפסדים לוולנסיה פערי הרמות הורגשו מיד, ובמשחק מול הפועל תל אביב, הנפילה הגיעה רק ברבע האחרון.
אפשר לבקר את הגישה השמרנית של ההנהלה והצוות המקצועי, הן בבניית הסגל והן בתגובות לפציעות של שלושת השחקנים הגבוהים והעזיבה של ספידי סמית׳. במקום לנצל את ההזדמנות לשדרג את הקבוצה שקרטעה בפתיחת העונה, הוחלט להביא שני מחליפים סולידיים, יש שיאמרו בינוניים. טאריק פיליפ ודרק אוגביידה הם פחות טובים מהשחקנים שאותם הם נדרשים להחליף, ולאוהדים רבים קשה לעכל החתמות ״בינוניות״ כאלה.
על פניו נראה שהסגל הזה, ובטח אחרי חזרתו של ג׳סטין סמית׳ בקרוב (על פי הדיווחים בתקשורת), צריך להספיק כדי לשמור על המקום השני בבית. המשחקים הקרובים יהיו מול היריבות מהתחתית וזו אפשרות לצבור ביטחון מחדש לקראת המפגשים החשובים במאבק על הסגנות. נזכיר כי המקום השני חוסך את שלב שמינית הגמר ומקנה מקום אוטומטי ברבע הגמר - ולא רק זה, הוא גם מסדר מסלול נוח יותר והימנעות ממפגש עם היריבה הספרדית עד לשלב הגמר.
הפועל הוכיחה לאוהדים שלה שהיא קבוצה טובה יותר ומוכשרת יותר ממה שחשבו עליה עד לא מזמן. התחושה בקרב האוהדים היא שהמועדון הצליח לשים את היד על סופרסטאר כמו הארפר, שרושם עד כה מספרים היסטוריים, ונוצרה הזדמנות שלא מגיעה בכל יום, אבל אם הצוות המקצועי שואף לקחת את הקבוצה הזו עד הסוף, לא בטוח שהארפר יספיק. כדי לזכות ביורוקאפ צריך למצוא תשובות לשאלה שרבים וטובים עדיין לא מצאו לה תשובה העונה - איך עוצרים את מכונת הכדורסל של פדרו מרטינס.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו