82 משחקים זה יותר מדי, אבל יש גם משחקים משמעותיים. מה שעשה את הניצחון הביתי של אינדיאנה על בוסטון (132:135 בהארכה) למיוחד כל כך היה ניגוד פילוסופיות. בוסטון העלתה לאוויר 57 שלשות וזה אפילו לא שיא עונתי שלה. היו לה 4 זריקות בכל המשחק מהתחום שחוץ לאזור הצבע אבל בתוך קשת השלוש. מול וושינגטון ודטרויט היו לה רק 3 כאלו ומול מילווקי 5. כלומר פעם אחת ברבע בוסטון לוקחת זריקה שהיא לא שלשה או מתוך הצבע. אינדיאנה גבתה תשלום ביתרון 62:44 בנקודות בצבע וניצחה בהארכה. ככה אנחנו רוצים ספורט: לא קבוצות שלומדות אחת מהשנייה אלא מאתגרות.
יש לי זכרונות מעונת 2015/2016. ב-2015 הווריורס לקחו אליפות עם כדורסל חדשני אבל איכשהו העולם החליט שהם זכו בה בגלל פציעות. הם יצאו לעונת נקמה באיזה עולם דמיוני וסיימו עם שיא של 73 ניצחונות. איך זה נגמר כולם יודעים: מישהו לא ניגב את הרצפה ביוסטון, סטף קרי נפצע, כשחזר הכל קלח פחות ודריימונד גרין באקט של טירוף כנראה זרק את האליפות לפח. אבל למי שאוהב גדולה ספורטיבית, אוהב את הווריורס או שונא אותם, זו הייתה עונה מרתקת.
זו התחושה שלי לגבי בוסטון. הם לא קיבלו כבוד בקיץ. ג׳יילן בראון לא נלקח למשחקים האולימפיים וג׳ייסון טייטום שונמך בהם לתייר. שאלתי בתחילת העונה אם קבוצות יילכו בעקבות בוסטון ויזרקו יותר מ-40 שלשות למשחק? בוסטון הולכת אול-אין עם 52 שלשות, עשרה יותר מהעונה שעברה. כמו חברו גווארדיולה, ג׳ו מאזולה מותח פילוסופיה אל הקצה.
יש לי תחושה שהוא מהרהר במאמץ הנחוץ לעונת 70 ניצחונות.
מי כן במאזן 0:5? קליבלנד עם מאמנה החדש קני אטקינסון. מאמן ותיק בן 57 שהקדנציה הראשונה שלו כמאמן ראשי בליגה, בברוקלין, לא גרמה לאנשים להתעניין בפועלו. הוא הלך לגולדן סטייט ועבד שם כעוזר שלוש עונות, כולל אליפות אחת. לברון ג׳יימס בא לבקר אתמול, ברוני ג׳יימס קלע את הסל הראשון שלו. אבל הלייקרס חטפו תבוסה קשה של 24 נקודות בהצהרה ראשונית מאוד של הקאבלירס.
קליבלנד לא הייתה גרועה בשנה שעברה וניצחה 48 משחקים עם ג'יי בי ביקרסטף. אבל זה לא הצדיק למשל את החלטתו של דונובן מיטשל לפרק את יוטה ולסרב לניקס. איזה עניין רואים באופן מאוד מאוד ראשוני? במראה עיניים יותר אנשים מעורבים בקבלת החלטות ואבן מובלי בעונה הרביעית שלו משתדרג למעמד כוכב. אבל כמו בגולדן סטייט וגם בבוסטון הנוכחית- הכל נמצא בבחירה סטטיסטית ברורה של הזריקות. עליה של 55 ל-62 באחוזי קליעה אפקטיבים (כלומר בשקלול שלשות). והקאבס מובילים את הליגה בהפרש גדול בעניין הזה.
משהו מדאיג לגבי דני אבדיה. אחוז קליעה קטסטרופלי של כ-30% ורק 2 מ-18 מה-3. הלוואי שזה סתם משבר אבל יש לי חשש מסוים. אבדיה, כנראה לבקשת קבוצתו, העלה מסת שריר באופן די קיצוני בקיץ האחרון. הדיווחים הם תוספת של יותר מעשרה קילוגרמים ומראה עיניים די מתיישב עם הטענה. ירידה באחוזי קליעה היא תופעה מאד ידועה לשחקנים שהעלו מסת שריר.
באופן כללי ה-NBA כרגע היא הליגה הכי נמוכה והכי קלת משקל שהייתה ב-40 השנים האחרונות וגם הBMI (מדד מסת הגוף) הוא הנמוך ביותר אי פעם. הגיוני לחלוטין כשאנחנו רואים את הדגש למשחק תנועה ושלשות על חשבון משחק פנים. כל הפסקה הזו היא כמובן סוג של טעות - אבדיה הוא אינדבדואל, לקבוצה שלו יש צרכים, ואי אפשר להסתכל על איזה מודל קלאסי של שחקן NBA. הוא צריך לעשות מה שהקבוצה צריכה.
אבל מצד שני הוא חייב לקלוע הרבה יותר טוב מ-30 אחוזים.
ההיילייטס היומיים של ניקולה יוקיץ׳ הם עדיין הסיבה הכי טובה לשמור את YouTube במועדפים. גאון, זכינו, אבל הנאגטס סוחטים אותו ב-39 דקות לערב (טוב, היו שתי הארכות, אבל זה עדיין 37) רק כדי להיות במאזן 2:2. זו בינתיים תמונה קלאסית של אלופת עבר.
