מכבי ת"א פוגשת הערב את ה"סניף" שלה בפנרבחצ'ה. בצד השני ישחקו שני האקסים ווייד בולדווין ובונזי קולסון. בפנרבחצ'ה נמצאים עוד שני צהובים לשעבר סקוטי ווילבקין (פצוע) והמאמן שארונאס יאסיקביציוס.
פנר פתחה בצורה בינונית. רמת הציפיות ממנה כרגיל גבוהה מאוד, אבל היא נכון לעכשיו במאזן 2:3 בלבד כששני ההפסדים הם במשחקי בית. מובן שחלק מחוסר היציבות נובע מקשיי ההשתלבות של השחקנים החדשים.
שני השחקנים ששיחקו בישראל במשך שתי עונות עד הקיץ האחרון הם שחקני חמישייה בקבוצה הטורקית. משקלם משמעותי, אבל הם חווים תקופת הסתגלות. שניהם לא מציגים את היכולות שאותן הפגינו בצהוב ולשניהם יש ירידה במדדים הסטטיסטיים.
ווייד בולדווין היה ידוע כשחקן שלא פשוט לאמן אותו ולא תמיד מתחבר למאמנים שלו. עם קטש היו לו חיבור מצוין והרמוניה מושלמת, והתוצאות נראו במגרש. המעבר שלו לשחק תחת שאראס הוא מעבר של 180 מעלות, למאמן קשוח ותובעני, ומעניין איך החיבור הזה יעבוד לאורך זמן.
בולדווין כמעט לא יורד מהמגרש. הוא משחק העונה יותר מכל אחד אחר בקבוצה הטורקית - 31 דקות. ייתכן שעם הצטרפותו של סקיילר מייז תהיה ירידה מסוימת. הוא עובר העונה סוג של שינוי, לפחות זמני. אם במכבי ת"א הוא היה הגארד שמשחק ליד הרכז (לורנזו בראון), בפנר הוא משחק בתפקיד הרכז, ויש לזה משמעות רבה.
בתל אביב הוא נתן את השנתיים הגדולות בקריירה האירופית בגלל התפקוד שלו כ"גארד השני". זה עזר לו להביא את כישוריו בצורה הטובה ביותר. נטל ניהול המשחק לא היה עליו, וזה אפשר לו לייצר נקודות ולהוות סכנה מתמדת להגנת היריב. בפנר הכדור אצלו רוב הזמן והוא צריך לקבל החלטות, מה שמקשה עליו לייצר נקודות. לראיה, ממוצע הנקודות שלו בהשוואה לשנה שעברה ירד בחמש נקודות.
עם צירופו של מייז, שערך בכורה מול פנאתינייקוס, עשוי להיות שינוי בתצורת הקו האחורי. הרכש החדש של הטורקים עשוי לקבל עליו את ניהול המשחק ולהשיב את בולדווין לעמדה הנוחה יותר שלו וייתכן שבכך גם יקלע יותר.
ייתכן שגם הנתון הבא קשור לתפקוד כרכז, אבל מה שבטוח הוא שיש ירידה במספר הפעמים שבהן הוא הולך לקו, מ־5.6 פעמים בממוצע למשחק בעונה שעברה ל־4.1 בפתיחת העונה הנוכחית. נתון נוסף שצריך לשים לב אליו: ירידה חדה באחוזים ל־2 לעומת העונה שעברה - מ־48 ל־36.
בונזי קולסון הוא השחקן הפותח בעמדה 3. אם במכבי ת"א הוא היה השחקן הכמעט בלעדי בעמדה, בפנר יש לו מתחרה משמעותי - טאריק ביברוביץ' שמגיע אחרי עונה מצוינת. זה ניכר בדקות שלו, הוא משחק העונה ארבע דקות פחות. זה שונה לגמרי ממכבי, שבה היה עולה במקומו אנטוניוס קליבלנד או שקטש היה עובר להרכב שלושת הגארדים.
השניים דחקו לגמרי את השחקן השלישי בעמדה הזו בפנר, דשון פייר, שהוזכר בעבר כמועמד למכבי ת"א. הוא יכול היה לעזור היום מאוד לצהובים.
קולסון מגלה יכולת סבירה, אבל לא מתעלה לדומיננטיות שהכרנו מהתקופה בישראל, דומיננטיות שהפכה אותו לאחד הפורוורדים המבוקשים ביורוליג. יש ירידה בכל נתון סטטיסטי אצלו, למעט הקליעה לשלוש, שממשיכה להיות טובה עם כמעט 40% מחוץ לקשת.
במכבי ת"א קטש הזיז אותו לעיתים לעמדה 4 כדי ליצור הרכב אתלטי שמרווח את המגרש. שאראס ניסה את זה לראשונה בדקות הסיום של ההפסד לפנאתינייקוס. מכבי, אגב, עוד לא מצאה לקולסון מחליף - עוד אחד מהחוסרים הרבים שיש לה בהרכב.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו