איש וויינרייט בראיון מיוחד ל"ישראל היום": "אם אסיים משחק כקלע המוביל, אני אכעס"
המצב הביטחוני בישראל ("מהמקום שאני מגיע בארצות הברית אני רגיל לשמוע יריות") • הוויתור על ה־NBA והחזרה לאירופה ("רציתי לשחק, לא לשבת על הספסל") • ותפקידו בהפועל תל אביב ("תמיד אהיה שם לשמור על הכוכב של היריבה") • "הדבק" של האדומים מדבר על הכל
במבט חטוף של צופה מהצד על הסגל הנוצץ ועטור הכוכבים של הפועל תל אביב מודל 2024/25 תתמקד העין ככל הנראה בשמותיהם של פטריק בברלי, ג'ונתן מוטלי או ברונו קאבוקלו, שמרכיבים יחדיו את אחד הסגלים המסקרנים בהיסטוריה של הכדורסל הישראלי.
גם המשחק הזה, כמו כל המשחקים של הפועל תל אביב, הפועל ירושלים ואולם של בן שרף ביורוקאפ משודרים באופן בלעדי ב"ישראל היום".
אישמעיל "איש" וויינרייט, לעומת זאת, ככל הנראה לא יזכה לתשומת לב מיוחדת. שילוב של שם לא מוכר לאוזן הישראלית, מראה לא קונבנציונלי לשחקן כדורסל ורקורד לא זוהר באופן יוצא דופן, על אף קדנציה של שלוש שנים ב־NBA. כל אלה גרמו להגעתו בקיץ לעבור קצת מתחת לרדאר, בטח ביחס לשמות האחרים שהצטרפו לאדומים.
חודש אחרי פתיחת העונה - ומחוץ למגרש לא הרבה השתנה. וויינרייט היה ונשאר "לא נוצץ". אלא שעל המגרש עצמו הסיפור שונה לחלוטין: הפורוורד הפך לשחקן החשוב ביותר בשיטה של סטפאנוס דדאס, כזה שאין בלתו, ועל הספסל אין לו מחליף שיכול למלא בפועל את מקומו. במקביל, סימני השאלה בקרב הקהל התפוגגו והוא הפך לאחד מחביבי האוהדים.
וויינרייט. "הפכנו לקבוצה הכי מדוברת", צילום: אודי ציטיאט
"עד כה החוויה שלי בהפועל תל אביב מדהימה", הוא פותח את דבריו בראיון מיוחד ל"ישראל היום", רגע לפני המפגש עם טרנטו האיטלקית במסגרת היורוקאפ. "שיחקנו משחק בית אחד בלבד עד עכשיו, אבל אני מאוד נלהב ממה שראיתי וחוויתי במגרש".
סביב הפועל יש העונה הרבה ציפיות ולחץ, אתם מרגישים את זה?
"כמובן, אני לא אשקר. אנחנו ספורטאים, וכל יום הוא אתגר ולחץ עבורנו, אפילו באימונים. אנחנו יודעים מה המטרות שלנו לעונה הזאת. אנחנו מבינים שמצפים מאיתנו לנצח, לזכות ביורוקאפ, ואנחנו מתכוונים לעשות את זה. בסיום העונה נזכה ביורוקאפ כי זאת המטרה שלנו, אנחנו צריכים להגיע ליורוליג. המאמנים אפילו לא היו צריכים להגיד לנו את זה, כל אחד בקבוצה מבין את זה.
"הפכנו לקבוצה הכי מדוברת שכולם רוצים לנצח ואנחנו מוכנים לזה. רובנו היינו בעברנו אנדרדוגים, אבל אנחנו מבינים שמשהו השתנה עכשיו, אנחנו לא האנדרדוג יותר. אנחנו צריכים לעשות שינוי גישה מחשבתי וזה לא קל".
הקיץ, לאחר שלוש שנים בליגה הטובה בעולם שאותן בילה בפיניקס ובפורטלנד, קיבל וויינרייט את ההחלטה לשוב לאירופה. הבחירה, הוא מודה, נבעה מהרצון הבסיסי לשוב ולשחק כדורסל דקות משמעותיות. "זה לא שלא שיחקתי בכלל ב־NBA, אבל רציתי לשחק ולא לשבת יותר על הספסל. אני אוהב את המשחק ובסופו של דבר אני רק רוצה לשחק".
וויינרייט בימיו ב־NBA. "תמיד ידעתי שלשם אני שייך", צילום: אי.פי
המצב הביטחוני בישראל והמלחמה שעדיין מתנהלת גרמו לך להסס או לשקול מחדש את ההחלטה שלך אז או היום?
"אני לא איש פוליטי, לכן בהתחלה לא ממש ידעתי מה קורה בישראל. לפני שחתמתי התחלתי לברר ובאמת קצת היססתי, אבל אם הייתי מוטרד או מפחד לא הייתי מגיע לכאן ולא הייתי נשאר. אני בתל אביב כבר כמעט שלושה חודשים ושמעתי אזעקה רק פעם אחת. ראיתי שלושה טילים מעל הראש שלי בפעם הראשונה בחיי ורק אז נפל לי האסימון, אבל ראיתי שכולם חזרו לשגרה אז הבנתי שהכל בסדר.
"מהמקום שאני מגיע בארה"ב אני רגיל לשמוע יריות, אבל זה היה חדש עבורי. בהתחלה זה היה מפחיד, אבל אני יודע שאם לא הייתי מרגיש בטוח לא הייתי נשאר פה. המשפחה שלי קצת יותר מודאגת, אמא שלי ובת הזוג שלי מתפללות בשבילי כל הזמן".
אחד האנשים ששכנעו את וויינרייט לקבל את הצעת האדומים ולחתום בישראל היה דווקא אקס מכבי תל אביב וחברו לשעבר לקבוצה בשטרסבורג, בונזי קולסון, שאיתו התייעץ בקיץ. "דיברתי עם בונזי לפני שחתמתי בהפועל והוא שיכנע אותי להגיע לישראל ואמר לי שהמשפחה שלי תתחבר מאוד למדינה ולתל אביב".
לאורך הקיץ ניהלת מגעים גם עם מכבי תל אביב, כמה קרוב היית לחתום שם?
"בכנות, אני לא יודע אם זה היה קרוב לחתימה כי מעולם לא קיבלתי מהם חוזה לחתום עליו. גם אם הם רצו אני אף פעם לא קיבלתי הצעה רשמית. הפועל שלחה לי חוזה לחתימה, ואני פה היום לובש אדום".
בונזי קולסון. דווקא הוא שכנע את וויינרייט להגיע לישראל, צילום: עודד קרני
סיפורו של וויינרייט שונה בנוף הכדורסל. בעיקר משום שבימיו במכללת ביילור הוא לא שיחק רק כדורסל - אלא גם פוטבול אמריקני. וויינרייט אף ניסה להתקבל ל־NFL והתאמן בבפאלו בילס, אבל לא השיג את החוזה המיוחל ולכן פנה לכדור הכתום.
וויינרייט, כאמור, זכה לטעום את החיים הנוצצים של ה־NBA, אבל הדרך לשם היתה הכל חוץ מנוצצת. את קריירת הכדורסל המקצוענית שלו פתח הפורוורד ב־2018 במדי נירנברג פלקונס מהליגה הגרמנית השנייה. בתום עונה אחת השתדרג לרסטה פכטה מהליגה הבכירה במדינה, ולאחר עוד עונה מוצלחת עבר לשטרסבורג הצרפתית, שממנה הגיע לליגה הטובה בעולם.
"לכל אחד יש את הסיפור שלו והמסע שלו. שלי היה כרוך בלא מעט עליות וירידות. הקרבתי הרבה לאורך הדרך, עבדתי קשה כדי להגיע עד לכאן, ואף אחד לא יכול להגיד לי היום שאני לא מסוגל. עבורי זה לא סוף המסע, יש לי שאיפות להגיע ליורוליג ולחזור ל־NBA. לאורך כל הדרך ידעתי שאני שחקן NBA ושלשם אני שייך, למרות שהרבה לא האמינו בי. הרבה עדיין לא מאמינים בי".
הפועל ת"א ביצעה הקיץ הרבה החתמות מרשימות, ורוב תשומת הלב התמקדה בפטריק בברלי, ברונו קאבוקלו או ג'ונתן מוטלי. הפריע לך שההחתמה שלך לא זכתה לאותה תשומת לב?
"לא, ממש לא, אני מבין את זה. לא נבחרתי בדראפט, לא זכיתי באליפות, אמנם שיחקתי עם שחקנים גדולים ובפלייאוף ה־NBA אבל את זה לא זוכרים. אני רגיל להיות בצד ולא באור הזרקורים, כל הקריירה שלי ככה.
"גם כיום בהפועל אני הדבק של הקבוצה, אני אעשה מה שצריך, התפקיד שלי הוא לדאוג לחיבור של הקבוצה. אם אסיים משחק כקלע המוביל - אכעס, כי זה לא התפקיד שלי. אני תמיד אהיה שם בשביל לשמור על הכוכב של היריבה".
