לאורך השנים זכתה הליגה הישראלית לתדמית של ליגה חופשיה מבדיקות סמים, דבר שהקל על לא מעט ספורטאים ששיחקו בה. תדמית זו התקבלה בצדק ונגרמה בשל תקצוב נמוך שמנעה מן הסוכנות הישראלית לבצע בדיקות נרחבות בכדורסל ועל כן, עד היום כל ספורטאי שנתפס מהווה מקרה מפתיע והסוכנות לא מוכרת לקהל הרחב של אוהדי הכדורסל.
מיד בסיום המשחק בין הפועל ירושלים להפועל תל אביב אמש בהיכל הפיס ארנה נלקחו כוכבי האורחת פטריק בברלי וג׳ונתן מוטלי לבדיקת סמים שגרתית על ידי בודקים שמשמשים כנציגים של הסוכנות הישראלית למניעת סימום בספורט, דבר שעורר שיח מתמשך בשעות שלאחר המשחק על הסוכנות ודרכי הפעולה שלה.
הסוכנות הלאומית למניעת סימום שפועלת בישראל דוגמת את השחקנים בצורה אקראית ושולחת את הבדיקות ליותר מ-30 מכוני בדיקה מוסמכים ברחבי העולם ועל כן תהליך הפיענוח ארוך ולוקח מספר חודשים. בעת הבדיקה המכונים בארצות הברית לא יודעים מיהו הנבדק ואיזה חומר עליהם לחפש ועל כן הבדיקות חוזרות לארץ עם התוצאות ומגיעות לאנשי הסוכנות שמחברים את הממצאים ומפרסמים את התוצאות שקיבלו.
הוועדה הישראלית פועלת בכפוף ל-WADA, הסוכנות העולמית למניעת סימום בספורט ועל כן גם חוקי הענישה נקבעים על פי הדין הבינלאומי המוסכם של הסוכנות ולא על פי הוועדות המקומיות שלה. בשנה האחרונה עלה תקציב הסוכנות, מה שאפשר לה להגדיל את היקף פעילותה. אם בשנת 2021 כולה נבדקו 16 שחקני כדורסל לאורך כל השנה הקלנדרית, בשנת 2023 עלה המספר ל-57 בדיקות בשנה, נתון נמוך ביחס לשאר הליגות המקצועניות.
בדיקה מדוקדקת בדוחות השנתיים של הסוכנות מגלה את התמונה העגומה ומספרת את הסיפור, כמה שחקני כדורסל בכל הליגות המקצועניות שפועלות בישראל נבדקו בכל אחת מארבע השנים הקלנדריות האחרונות?
2020 - 16
2021 - 30
2022 - 33
2023 - 57
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו