לא הגיעה מוכנה לעונה: על הבעיות הרבות של הפועל ירושלים

הפועל ירושלים פתחה אתמול (רביעי) את העונה האירופית שלה בצורה הכי לא חגיגית שיש. בטח בהשוואה לפעם האחרונה שהפועל אירחה את ולנסיה, אז בחצי גמר היורוקאפ במרץ 2017. את הארנה המלאה באלפי אדומים שסיפקו אווירת כדורסל מחשמלת בצהרי שישי, החליף האולם השקט והריק למדי בבולגריה.

עם תנאי הפתיחה האלה הייתה צריכה הפועל להתמודד, וההגרלה סידרה לה את היריבה אולי הכי קשה שיש במפעל. ולנסיה היא קבוצת יורוליג בשנים האחרונות, והיא מועמדת בכירה להגיע עד הסוף העונה לצד הפועל תל אביב, כשיש לה מאמן מנוסה כמו פדרו מרטינס וסגל מוכשר ועמוק.

בקיץ האחרון דיברו בהפועל ירושלים על ההשראה שקיבלו במועדון מהקבוצות הספרדיות, ובראשן טנריפה, בשאלה כיצד לבנות את הקבוצה. הרעיון הוא להחזיק בסגל עמוק של הרבה שחקנים בכירים, שווים פחות או יותר ברמתם, שאמורים לשחק ברוטציה של עד 20-25 דקות משחק כל אחד, ברמת אינטנסיביות גבוהה.

את המודל הספרדי הזה ראה הצוות המקצועי של הפועל מקרוב בסמוקוב, אצל היריבה. מרטינס שיתף 11 שחקנים, כשהשחקן ששיחק הכי הרבה לא עבר את רף 24 הדקות. ירושלים לעומת זאת, הגיעה ללא נמרוד לוי שייעדר לתקופה ארוכה, וללא קאדין קרינגטון שנעדר לזמן לא ידוע עקב נסיבות משפחתיות. במצב העניינים הזה הרוטציה של אלון התקצרה ל-10 שחקנים וארבעה מהם שיחקו יותר מ-24 דקות.

לפי איך שהקבוצה נראתה בתקופת ההכנה ובמשחק הראשון, היא לא נראית מוכנה מספיק לעונה. בקיץ דיברו במועדון על המשכיות של חלק גדול מהסגל והמאמן, אבל על הפרקט מורגש חוסר תיאום, דבר שמתקבל על הדעת בדרך כלל בחודש ספטמבר, אבל פחות מתקבל כשמדובר בקבוצה שרובה המשיך מהעונה הקודמת.

הבעיה הבולטת ביותר היא בריבאונד ההגנה. אתמול ולנסיה לקחה 22 ריבאונדים בהתקפה מול 26 של הפועל בהגנה. בלתי אפשרי לנצח כשאתה לא לוקח ריבאונדים ומעניק ליריבה בלי סוף הזדמנויות לתקן. ולנסיה זרקה לסל 77 פעמים לעומת 56 זריקות מהשדה של הפועל. מתמטיקה היא דבר פשוט - ככל שזורקים יותר לסל, כך גדל הסיכוי לצבור נקודות. נוסף על כך, כשאין ריבאונד, אי אפשר לרוץ ולייצר נקודות קלות. ראינו את הפועל מנסה לרוץ לפרקים אבל היא התקשתה לעשות את זה בלי השליטה בריבאונד ההגנה.

בעיה אקוטית נוספת היא הקליעה מבחוץ. עם 3 מ-20 לשלוש קשה מאוד לנצח. הפועל התקשתה במחצית הראשונה להגיע לזריקות נוחות, ובהמשך גם כשהאדומים קיבלו מבטים פנויים לסל הכדור פשוט לא נכנס. יותר מדי שחקנים היו מתחת לרמתם, דווקא כשהקבוצה הייתה צריכה התעלות בהיעדר סקורר משמעותי כמו קרינגטון.

היחיד שהצליח לצבור נקודות היה ג'ארד הארפר, בעיקר בזכות הכישרון ההתקפי שלו והיכולת המצוינת באחד על אחד. אוסטין ויילי לא הראה את היכולות שלו, משום שחבריו לקבוצה לא הצליחו להכניס לו את הכדור לצבע. ג'רמי מורגן לא נראה מחובר ולא תורם. נראה שהקבוצה זקוקה לחיזוק נוסף בעמדות 3-4 לאור החולשה של מורגן והיעדרו של נמרוד לוי.

מעל העונה הזו וכל עוד לא יוכח אחרת - עננה תרחף מעל המינוי של יונתן אלון למאמן הקבוצה באופן קבוע. אלון הוא בשר מבשרה של הפועל ירושלים והצליח לזכות בתואר מפתיע בעונה שעברה, אבל זו העונה הראשונה שהוא פותח כמאמן בוגרים וחובת ההוכחה עליו. ההנהלה החדשה בראשות מתן אדלסון מעלה על נס את היציבות, הבנייה האיטית צעד אחר צעד, כשהיא מתעקשת לא להשתולל ולא להגזים גם כשהיא רואה מה קורה אצל היריבות בישראל. היא בחרה מאמן לא מנוסה וסגל צנוע יחסית, ורק הזמן יגיד אם ההחלטות האלו היו נכונות.

הכתבות ועידכוני הספורט החמים אצלך בטלגרם

להצטרפות

למרות כל זה, צריך לזכור שמדובר במשחק ראשון והעונה עוד ארוכה. הפסד לקבוצה שהיא כנראה הכי חזקה בבית הוא לא דבר מפתיע, ואולי האכזבה היא מכך שהפועל לא נראתה כמו יריבה ראויה לוולנסיה ברוב שלבי המשחק. כשמוסיפים לכך את ההפסד בגביע ווינר והיכולת הלא משכנעת עד עכשיו בהכנה, מובן למה האוהדים לא רגועים. בשבוע הבא תגיע יריבה שאמורה להיות נוחה יותר, אחרי שבוע של מנוחה, ואולי עם קרינגטון בחזרה דברים ייראו אחרת.