בן שרף, עומר מאייר ושרון אברהמי הוכיחו: הכדורסל הישראלי ביידים טובות

עוד קיץ מוצלח לנבחרות הצעירות של ישראל. בניגוד לפעמים הקודמות שאת מירב ההצלחה הביאה נבחרת העתודה הפעם זו הייתה נבחרת הנוער שהייתה רחוקה עשיריות שנייה מהעפלה לגמר.

 

 

מעבר להצלחה השאלה תמיד מה אנחנו לוקחים ממנה ומהאליפות הזו ניקח הרבה. אנחנו נקבל מהנבחרת הזו צמד גארדים שיוביל בשנים הקרובות את הכדורסל הישראלי. היה כאן צירוף נדיר של שני שחקנים ברמות הגבוהות ביותר: בן שרף ועומר מאייר. תיכרו את חברי הנבחרת הזו, בקיץ הבא הם ישחקו באליפות העולם עד גיל 19. בפעם הראשונה נבחרת נוער מגיעה למעמד הזה.

 

על שלוש רגליים עמדה ההצלחה הזו: שרף-מאייר-שרון אברהמי. שרף נתן כאן את אחת ההופעות הטובות של שחקן אי פעם בטורניר הזה. מתפתח כאן אחד השחקנים הגדולים של הכדורסל הישראלי. אם קצב ההתקדמות הזה ימשיך הוא יהיה בפסגות הגבוהות עוד מוקדם ממה שציפו.

 

הוא סיים את הטורניר כמלך הסלים עם שני מופעים של 40 נקודות, ראשון במדד וראשון בחטיפות, מה שהעניק לו את תואר ה-MVP של האליפות. לא פחות חשוב, הוא מסיים אותה עם הרבה סימונים בפינקסים של הסקאוטים שעוקבים אחרי הטורנירים האלה.

 

 

עומר מאייר בצומת דרכים. גם הוא בהופעה מעולה בטורניר הזה, בקצב התקדמות מתמיד ובדרך המאוד נכונה. עכשו הוא יצטרך לקבל החלטה מאוד חשובה בקריירה. להמשיך במכבי תל אביב שם יהיה לו תפקיד משני אבל ישחק ברמות הגבוהות. אפשרות שנייה היא ללכת לקבוצה אחרת בליגה ולשחק בה תפקיד מרכזי - סטייל בן שרף. אפשרות שלישית לצאת לחו"ל לקבוצה שתיתן לו את הבמה.

 

הדעה האישית שלי היא דווקא להישאר במכבי עם החלטה ונכונות של המועדון לתת לו מקסימום ביטוי כולל דקות ביורוליג. 

 

 

אברהמי מחזיק בשיא הטורניר בהחלפת הגנות במשחק. לעיתים הוא מחליף הגנות תוך כדי התקפה מול הנבחרת. הוא ניצח כאן מאמנים של מעצמות כדורסל וגרם להם חוסר אונים טקטי. זה לא רק חילופי ההגנות, זה גם הלחץ על הכדור, הרכבים נמוכים ושינויים והתאמות תוך כדי טורניר.

 

אברהמי ממשיך להבליט את התכונה הבולטת שלו. הוא לא מפחד מאף יריבה. הוא אלוף העולם בלהיות אנדרדוג. הנבחרת התחילה לא טוב את הטורניר ואז הגיעה בנחיתות תיאורטית מול היריבות. מכאן מאמן הנבחרת פרח ועשה בית ספר למאמנים מנגד כולל בהפסד לסרביה אחרי שתי הארכות. זה היה המשך לעונה הגדולה שלא שהתחילה עם ההצלחה הפנומנלית בעירוני קרית אתא גם שם הוא היה הכי אנדרדוג שאפשר להיות.