כמו כל מדינת ישראל וכמו כל הספורט הישראלי, הפועל חולון נמצאת במצב לא אידיאלי, בלשון המעטה. כבר כמה שבועות שהקבוצה של עמית שרף מתאמנת בקפריסין והיא עדיין לא יודעת היכן תקיים את משחקי הבית שלה באירופה בתקופה הקרובה.
הסגולים יחלו הערב את העונה בליגת האלופות במשחק חוץ מול טלקום בון, האלופה המכהנת (גברה על הפועל ירושלים בגמר), כשהם כבר חסרים זר אחד בסגל, אמד קייבר, שעזב בעקבות המלחמה. שון דאוסון, אחד מכוכבי הקבוצה, מספר בראיון ל"ישראל היום" על הסיטואציה המורכבת.
"אנחנו כבר שבוע וחצי ברציפות בחו"ל. לפני זה היינו בארץ, וכל הזמן אתה חושב על הסיטואציה שקשה לעכל ולהכיל אותה. המתח באוויר, וכולם מרגישים וכואבים את המצב. היינו בארץ והתאמנו תוך כדי, ולפחות יכולנו לנקות קצת את הראש, אבל מייד אתה חוזר ועוקב אחרי המצב".
אפשר בכלל להגיע מוכנים למשחק ברגעים כאלה?
"אנחנו צריכים להגיע כמה שיותר מוכנים. אנחנו בסיטואציה לא רגילה ונצטרך להפיק את המיטב. אני לא יודע להגיד אם אנחנו מוכנים, אבל אנחנו בטוח ניתן 100 אחוז".
אנחנו רואים קבוצות שמצליחות יותר וכאלה שמצליחות פחות בצל המצב. עד כמה לדעתך זה עלול להשפיע עליכם?
"כל הישראלים מושפעים מהמצב, לא רק אנחנו. ננסה לקחת את זה למקום של מוטיבציה כדי להילחם ולשחק עבור המדינה כולה. אנחנו עוד מנסים להבין מה הסידור שיעזור לנו לנהל את העונה הזו. זו הסיטואציה וננסה להוציא את המקסימום. במשחק עצמו לא יעניין אף אחד איפה התאמנו, מה אכלנו ואיפה ישנו - התוצאה היא הדבר היחיד שמעניין".
כמה זמן נראה לכם שתצליחו להמשיך במצב הזה?
"אף אחד לא יכול להגיד. נצטרך למצוא פתרון כדי שכולם יהיו איכשהו מסודרים. אי אפשר לדעת מה יהיה".
הפועל חולון, כאמור, נאלצה להיפרד מאחד הזרים שלה, אמד קייבר, שביקש להשתחרר בעקבות המצב, ולא עזרו כל ניסיונות השכנוע של חברי ההנהלה, הצוות המקצועי והשחקנים.
"אנחנו במצב לא רגיל ומנסים לשרוד", הודה דאוסון. "אנחנו בבית מלון, אין לנו חדרים לבד ואין פרטיות. אף אחד מאיתנו לא חתם על זה, ומובן לגמרי אם יש שחקן שלא יכול לשרוד בסיטואציה הזו".
זיכרונות מהתופת
דאוסון (29), כמו אזרחים רבים, חווה על בשרו את אירועי המלחמה. קרובת משפחתו נרצחה במסיבה ברעים, ובת דודתו, שהיתה אף היא במסיבה, ניצלה בדרך נס. "התכתבתי איתה תוך כדי הבלאגן", הוא משחזר ועדיין לא מאמין למה שקרה, "היא רק כתבה לי שהיא בלחץ. אחרי כמה שעות היא כתבה לי שהיא הצליחה לברוח מהתופת".
איך היא ברחה?
"היא וחברה שלה רצו לברוח ברכב ופתאום מחבלים ירו על הרכב שהיה לפניהן, אז הן יצאו ורצו לאזור היער יחד עם שאר המבלים במסיבה. פתאום חברה שלה משכה אותה לכיוון אחר מהכיוון שאליו כולם ברחו. בדיעבד התברר לנו שכל מי שירד לכיוון השני נורה על ידי המחבלים. היה להן מזל והן הצליחו לברוח. גם עכשיו אנחנו עדיין מתקשים להאמין שהיא יצאה בחיים".
לפני שטסתם לחו"ל פגשתם את אוהד הקבוצה שבני משפחתו נחטפו לעזה. איך השפיע עליך המפגש הזה?
"זה היה קשה. הוא התרגש שבאנו, ואני שמח שקצת יכולתי לתרום. זו תחושה קשה מאוד, אי אפשר להרגיש אחוז אחד ממה שהוא מרגיש. זה שורט את הלב. אנחנו מתפללים בשבילו ובשביל כל משפחות החטופים".
כשתעלו על המגרש הערב יהיו לכם בראש מחשבות על הנפגעים והחטופים.
"בטוח. כל המדינה בראש שלנו, והמלחמה הזו לא עוזבת לרגע".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו