המראות הקשים בדרום והלחימה הבלתי פוסקת בעזה וביישובי העוטף תפסה את הספורט הישראלי והליגיונרים שמשחקים במדינות השונות מחוץ לארץ בהלם מוחלט. מדירתו ברומניה שוחח הסנטר בן אלטיט שחתם הקיץ בשורות דינמו בוקרשט, עם "ישראל היום" ושיתף בתחושותיו.
בן, מה שלומך כעת?
"ההרגשה לא פשוטה להיות רחוק, להיות רחוק מהמשפחה והחברים, זה מוזר ולא קרה לי מעולם. לא חסרים לנו לצערי אירועים קשים בהיסטוריה ותמיד הייתי קרוב למשפחה ולחברים".
איך אתה מגיב כשאתה שומע את הבשורות?
"חזרתי הביתה אחרי טורניר מוקדמות היורופקאפ והחדשות הקשות תפסו אותי באותו הבוקר בבית, התעוררתי לטירוף הזה ולאט לאט התחילו לזרום ידיעות, חברים התחילו להתקשר. יש לי חבר קרוב שאני גם מכיר את המשפחה שלו הם מקיבוץ בארי, התחלנו לשמוע ממנו מה קורה בקיבוץ. לאט לאט קיבלתי עוד מידע, אח של חבר טוב שלי עבד כדיג'יי במסיבת הטבע ברעים. כל אזרח בישראל מקבל את הבשורות האלה מאיזה כיוון, זה נוגע בכולנו".
איך מצליחים לתפקד ככה במדינה זרה כשהכל מסביב מתנהל כרגיל?
"למזלי לא היה לי עדיין אימון כי חזרנו מטורניר ארוך אבל אני לא יודע איך אצליח להתאמן, כל הסיטואציה הזאת הזויה לי. יש לי מחשבות על החזרה לארץ, ללכת להלוויות של אנשים שאני מכיר, זו דילמה לא פשוטה".
איך מסבירים את המצב לחברי הקבוצה שלך? הם מבינים את המצב?
"החברים לקבוצה והמאמן שלי מבינים את המצב, המצב הזה כנראה מגיע לכל מקום בתקשורת וקיבלתי מהם חיזוקים. אני יוצא לעשות קניות בסופר ורואה שהכל מתנהל כרגיל, זו סיטואציה שאני לא רגיל אליה והיא די הזויה לי. אני מנסה לעכל את מה שקרה".
סיטואציה קשה כזאת גורמת למחשבה על חזרה לארץ?
"כן, זה גורם למחשבות, אני לא יודע עדיין האם לחזור לארץ לצמיתות או לזמן קצר אבל זה גורם למחשבות. בת הזוג שלי הגיעה לכאן יום לפני שהתחילה המלחמה בתזמון חריג, אם הייתי צריך לעבור את כל זה לבד זה היה הרבה יותר קשה. זה לא קל, אני לא זוכר משהו כזה, ההורים שלי בישראל ואני רחוק מהם, זה קשה".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
