ביום שבת (21:00, נגד טורקיה) תפתח נבחרת העתודה של ישראל את הופעותיה באליפות אירופה עד גיל 20 בכרתים. הנבחרת, שהפכה לחברה קבועה בצמרת האירופית, היא קבוצה חדשה כמעט לחלוטין, כשרק שלושה שחקנים היו בסגל שלה בשנה שעברה, אז סיימה במקום הרביעי והמכובד באליפות.
מי שיצטרף השנה לנבחרת ויוביל את החבורה הצעירה והמוכשרת של אלעד חסין באליפות הוא גארד הפועל ירושלים בעונה החולפת, נועם יעקב, שסיכם בימים האחרונים על מעברו לווילרבאן הצרפתית שמשחקת ביורוליג.
רגע לפני שהטורניר יוצא לדרך התפנה הכישרון הצעיר לראיון מיוחד עם "ישראל היום", שיתף בתחושותיו לקראת אליפות אירופה, המעבר לצרפת, העונה בהפועל ירושלים והקשר המיוחד עם אלכסנדר דז'יקיץ'.
איך התחושות לקראת הטורניר?
"לשחק עבור נבחרת ישראל זו תמיד הרגשה מיוחדת, לא משנה אם מדובר בנוער או בבוגרים. זה שונה מלשחק בקבוצה. כולנו מחכים לכך ומוכנים לתת כל מה שיש לנו".
אתה מגיע לאליפות הזאת עם הרבה ציפיות. איך מתמודדים עם הלחץ?
"גם השחקנים וגם הצוות נותנים לי הרגשה טובה ואין לחץ. אנחנו באים לשחק הכי טוב שאנחנו יכולים, ואני בטוח שתהיה לנו אליפות טובה".
נדמה שהשנה יש פחות ציפיות מהנבחרת. מה המטרה שלכם?
"הציפיות שלנו מעצמנו גבוהות, אנחנו באים במטרה לנצח כל משחק, וזה לא משנה איזו נבחרת תעמוד מולנו. אנחנו שואפים הכי גבוה שאפשר, לנצח כל משחק. באליפות אירופה לכל משחק יש חיים משלו".
"השיחות עם פארקר גרמו לי לחזור"
העונה החולפת היתה משמעותית עבור היהלום בן ה־18, שהחליט באמצעה לעזוב את צרפת ולעבור לשחק בהפועל ירושלים בהשאלה במקום נועם דוברת שנפצע.
איך אתה מסכם את עונת הבכורה שלך בבוגרים?
"יש לי כמובן המון מה לשפר. היו רגעים טובים וגם כאלה שפחות, אבל למדתי המון ואני מאוד שמח שהייתי חלק מהפועל ירושלים".
איך היתה העבודה עם אלכסנדר דז'יקיץ'?
"הוא מאמן מיוחד מאוד, העבודה איתו היתה יוצאת דופן. הוא נתן לי את ה'סטירה' שהייתי צריך לקבל בשביל להתעורר, להבין אילו דברים אני צריך לשפר במשחק שלי. אלה פרטים קטנים, אבל בסוף פרטים קטנים יוצרים הבדל גדול.
"מהרגע הראשון הוא התייחס אלי כמקצוען ולא כשחקן צעיר. הוא צעק עלי, ולקח לי זמן בהתחלה להבין שזה מגיע ממקום טוב של רצון לעזור לי ולשפר אותי כשחקן. זה היה שינוי גדול עבורי, לא הייתי רגיל קודם לכן למאמן שצועק עלי ככה. אני שמח מאוד ששיחקתי אצלו".
בדיעבד, ההחלטה לעזוב את וילרבאן ולהגיע לירושלים היתה נכונה?
"מאוד. אני לא יודע איפה הייתי היום כשחקן אם לא הייתי מקבל את ההחלטה הזאת. בשלב מאוד מוקדם בתחילת העונה שוחחתי עם אבא שלי, והבנתי שאני צריך אתגר גדול. גם מבחינת המספרים וגם על המגרש הרגשתי שאני יכול להפיק הרבה יותר מהעונה הזאת, ושיהיה משעמם לשחק עוד 25 משחקים כאלה בליגה עד גיל 21 בצרפת. משם הכל התחיל.
"בהפועל ירושלים קיבלו אותי מאוד יפה ונתנו לי הזדמנות. אני שמח מאוד שהלכתי לשם, היתה לי שם חוויה מדהימה וחוויתי רגעים שלא אשכח בחיים. עונה עם הרבה רגעים מיוחדים".
אנחנו מבינים שלא תמשיך בירושלים. תשתף אותנו קצת בהחלטה?
"חתמתי בווילרבאן ואני חוזר לשם כשחקן הקבוצה הבוגרת. היו לי הרבה שיחות עם המאמן, ואני מחכה להתחיל שם ולחזור הביתה למקום שאני מכיר. זו היתה התוכנית המקורית לפני שהגעתי לירושלים, ואני שמח שהכל הסתדר. השיחות עם טי. ג'יי פארקר (מאמן הקבוצה, ת.ג) הן שגרמו לי לחזור, הוא אמר לי שהוא רוצה להיות חלק מהדרך שלי בקריירה וייתן לי מקום להיות מי שאני וגם לטעות בדרך על המגרש. אני מתרגש להתחיל".
במה השנה בירושלים תרמה לך?
"היא ביגרה אותי על המגרש, למדתי המון מדז'יקיץ'. השנה הזאת עשתה אותי יותר מוכן ובשל בדרך להיות שחקן יורוליג".
אתה מרגיש מוכן ליורוליג?
"דיברתי על זה השבוע עם אבא שלי ואמרתי לו: 'היית מאמין - בגיל 18 לחתום על חוזה בקבוצת יורוליג?', והוא ענה לי 'לא, אתה כמה שנים לפני התוכנית שלי, הקדמת אותה. זו הרגשה ממש טובה, אני חוזר לעיר שאני מכיר, אני יודע קצת צרפתית ומכיר את האנשים".
יש לך מסר פרידה לאנשי ולאוהדי הפועל ירושלים?
"קיבלו אותי בצורה מדהימה, צברתי חוויות שלא אשכח בחיים. אני רוצה להודות לכל מי שקשור למועדון".
תרצה לחזור לישראל בהמשך?
"אולי בהמשך. יש לי מטרות ורובן מחוץ לארץ, אולי בסוף הקריירה".
לסיום, מה נאחל לך?
"לקלוע את הנקודות הראשונות שלי ביורוליג ולהמשיך ללמוד ולהשתפר בכל יום".
