משחק פלייאוף לפני הפלייאוף: סיכום הערב החגיגי של מכבי תל אביב

פליי אין פליי אאוט

וואו איזה משחק. מכבי תל אביב ניצחה משחק פלייאוף כהלכתו, עוד לפני שהתחיל הפלייאוף הרשמי. משחק שהיה חשוב וקובע מאוד לשתי הקבוצות, שהשפיע על כל הליגה ועל כל העונה, עם רשימת פצועים שגדלה תוך כדי המשחק, עמוס רגשות וסערות, מהפכים ומומנטומים, קשה מאוד לשיפוט, שנגרר להארכה.

לנצח במשחק כזה הוא עוד תעודת גדילה לקבוצה של עודד קטש, ודיפלומה מרשימה עבור המאמן עצמו. והמשחק התכתב עם הרבה החלטות של קטש שקרו תוך כדי העונה.

העיקרית שבהן הייתה הכדור האחרון בקובנה בשבוע שעבר, שמכבי הקפידה לזרוק בשנייה האחרונה, כדי להבטיח את העלייה כבר מחזור לפני הסיום, למרות ההפסד.

השקט ונינוחות שהעלייה המוקדמת הזו נתנה למכבי היוו אולי סם מרדים במחצית הראשונה, אבל הביטחון ביכולת והיעדר חרדת העלייה עצמה הביאו בסופו של דבר את הניצחון והזכייה במקום החמישי.

וקטש נדרש לאותה החלטה חכמה גם בסיום הזמן החוקי אמש. ושוב ביצוע מושלם, ללא איבוד כדור או זריקה מוקדמת, עם קליעה די פנויה של ג'ון די, שהוכנס לתפקיד ג'ון פאקסון פינת סטיב קר כדי לקחת את הזריקה האחרונה. ההחלטה והביצוע היו מעולים, למרות ההחטאה שלו, וזה קריטי לקראת הסדרה הבאה. 

הניצוץ שהדליק את ההיכל  

חובה להודות שהשיטה המסחרית והלא ספורטיבית של היורוליג עזרה למכבי. לדעת בתחילת הרבע השלישי תוצאה של משחק משמעותי עבורך היא לא הוגנת עבור שאר הקבוצות, ועזרה למכבי ולקהל שלה להידלק. גם הספונסרים וערוצי הטלוויזיה חייבים להבין שזה מחזור מיוחד שחייב להיות משוחק באותו יום ובאותה שעה, לפחות כל המשחקים שיש להם משמעות על כניסה לפלייאוף ומיקומים.

וכך ההתקפה הכי חשובה ברבע השלישי בהיכל מנורה קרתה בכלל בבלגרד, ועבירה חכמה על דורסי שמרה את הניצחון של הכוכבים האדומים ועל הסיכוי של מכבי למקום חמישי. זה היה הגפרור שהצית להבות.

במקביל, החלטה משמעותית נוספת של קטש הייתה להמשיך להאמין בהיליארד ובאיכות הקליעה שלו, לאורך כל העונה, כשכולם כבר התייאשו ממנו. האמון הזה השתלם במיוחד אחרי הפציעה של בראון, עם השלשה שיצרה את הפער בהארכה. סגירות מעגל של החזון של קטש, בדיוק בזמן.

העוצמה של הבית של מכבי (קבוצת הבית הטובה במפעל) תעזור לה לצאת ולהשיג ניצחון אחד במונאקו, ולדעת שאצלה בבית היא לא תיפול. ויש לה דוגמה מקבוצות עבר גדולות של מכבי שהגיעו לפיינל פור ללא יתרון הביתיות.  

הפלייאוף כפילטר איכות

האמת שכל משחק נגד ריאל הוא משחק פלייאוף. יש לה סגל מטורף באיכותו ועמוק גם כששני כוכבים שלה נעדרים. אני תמיד מתרגש מחדש לראות את היחס שלה לכוכביה המזדקנים, ולדקות שמקבלים רודי וצ'אצ'ו, וגם יול כשהוא בריא.

אני עוד זוכר את רודי לפני 20 שנה מלהטט בכפר בלום במדי חובנטוד בדאלונה. מדהים. לשחק נגד ענק כמו טאבארס משנה לגמרי את המשחק שלך, וזה מעצים עוד יותר את ההישג של מכבי, שלא הצליחה לקלוע שלשות כפי שציפתה (רק 8 שלשות ב-25%), אבל מצד שני קלעה קרוב ל-60% משתיים, החטיאה רק פעם אחת מהקו (מתוך 23 זריקות, בעוד ריאל השאירה 10 נקודות מהעונשין), ובעיקר פירקה את הקרשים עם יתרון 37:49 בריבאונד, ולקחה 16 כדורים חוזרים בהתקפה. אלה מספרים שאופייניים לקבוצת פלייאוף טובה, שיודעת להביא נקודות ממקומות חדשים.   

עודד קטש ניהל את המשחק ובעיקר את ההארכה בערנות, חדות, חילופים כירורגיים וכאמור החלטות מדויקות. ולא פחד להכניס את בריימו הקפוא כדי לעשות עבירות בשביל כולם בדקה האחרונה. ועם כל הטוב והשמחה, יש למכבי עדיין מקום לשיפור וגדילה, בעיקר בשימוש בשני כוכביה, שחזרו למוד ההפרדה, אחד לא פגע ואחד נפצע, ועדיין מכבי מצאה איך לנצח. עוד סימן להתפתחות ועוצמה. 

נאחס שחקן החודש

טקס שחקן החודש של היורוליג אמור להוות נאחס ידוע לשחקן הזוכה. במקרה של בולדווין זו הייתה בעיה גדולה שבעתיים ויצרה ניפוח נוסף של האגו הנפוח (בצדק אבל זה לא יעיל).

מיד אחרי הסל הראשון בולדווין עבר לכדורסל רחוב, כאילו שכח את כל השיפור שעשה בחודשיים האחרונים. לא כל שחקן יודע להתמודד עם תואר והצלחה, ועבורו יצאו השדים מהבקבוק והוא חוזר להיות הבולדווין הישן.

כשחזר במקום ג'ון די ברבע השני התווכח עם השופטים ולא ירד להגנה. ברבע שלישי קטש הבין, קיבל (מאוחר מדי) ושחרר, גם בזכות העבירה השלישית. ואז מכבי התפוצצה.

בולדווין הישן עלול להוות גורם לדימוראליזציה, ויש כאן עבודה חשובה של צוות האימון וגם הניהול המקצועי. הוא חייב להיות מודע לעצמו ולמגבלותיו, בעיקר בענין הקליעה לשלוש. אבל גם במדד איכות 6, והפסד של מכבי בדקות שלו על המגרש, תרומתו קריטית להצלחה. רק חשוב לנהל אותה. 

שיפורים לקראת הפלייאוף

מכבי הולכת לסדרה נגד קבוצה טובה מאוד, שפירקה אותה בביתה וגם בהיכל מנורה הובילה רוב המשחק. אמנם מכבי קבוצה אחר לגמרי עכשיו, אבל גם הצרפתים השתפרו מאוד, אז אין מה לחגוג. היתרונות המשמעותיים שיש למכבי הם הניסיון במעמדים האלה, המסורת של המועדון, וכאמור ההיכל הכי חם במפעל. 

בניגוד למשחק אחד, בתוך סדרה קטש יוכל להיות יותר גמיש ברוטציות, ואולי אפילו לשבור את מסורת החמישייה שאני כל כך אוהב ועובדת כל כך טוב. אבל הוא חייב להקפיד על שחקן מחבר אחד לפחות בכל מצב.

אתמול עלה מרטין במקום כהן בדקה החמישית, ומכבי נפלה ברמת האנרגיה. החילוף הזה חייב לבוא עם ג'ון די במקום אחד הגארדים הכוכבים, שממשיכים להראות שעדיף להם לבד מאשר יחד. או לפחות סורקין על ניבו.

להיליארד אסור לשחק עם שניהם יחד בכל מקרה, כי הוא הולך לאיבוד ביניהם, ולא בכדי פרח מרגע הפציעה של בראון. גם הרכב שני הגבוהים של סורקין וניבו הוא נשק שאפשר להשתמש בו, הם נתנו יחד 25 נקודות ב-80% מהשדה, ו-14 ריבאונדים. העמדה שהייתה הכי חלשה במכבי הפכה למעוז כוח. 

בהגנה עדיין יש שגיאות רבות של קבלת החלטות – עזרה מוגזמת בהגנה ועזיבת קלעי של קו השלוש, ליקויים בסיסיים בהגנת היחיד של הגארדים. וגם ניכר חסרונו של לחץ על כל המגרש שנוסה פעם ראשונה בדקה ה 39 וכמעט הביא לחטיפה. אפשר להשתמש בו הרבה יותר, בעיקר בבית.

חשוב שמכבי תשחק בבית בטירוף, תלחץ, תרוץ, תחטוף, תלך לריבאונד התקפה. לעשות שמח ולהתפוצץ, בדיוק מה שעשה בונזי קולסון, ה-MVP של המשחק.

הכתבות ועידכוני הספורט החמים אצלך בטלגרם

להצטרפות

למשל המלחמה שלו על כדור אבוד שכבר היה על הרצפה, שהביא לכדור ביניים, שהגיע לידיים של בולדווין ולשלשה היחידה שלו שהשאירה את מכבי בחיים. ועוד הצגה של פגיעה מטאברס וסחיטת פאול התקפה. וריבאונד התקפה של החטאה של עצמו ואסיסט לג'ייק כהן. לחימה והגנת היחיד ופאול חזק על דק שהחטיא קליעת עונשין אחת קריטית. הרבה דברים שרובם לא בסטטסיטיקה אבל מסמלים את הרוח הנכונה של מכבי. להקליט, ללמוד וליישם לכולם. ועכשיו לנוח, לחייך, לתת לעצמך היי פייב, ולהתחיל לחשוב על מייק ג'יימס. שיר שחלמתי על קובנה.