בלדה בין כוכבים: סיכום הניצחון של מכבי תל אביב על באסקוניה

"הנוגה שלחה אל הצדק חיוך
הי, יופיטר בוא ונצאה.
בשביל החלב כוס קפה הפוך
נראה מה שלום קסיופאה
נתפוס עגלה, קטנה או גדולה,
הלילה הזה משגע."

לילה משגע שסוגר שמונה ימים מרשימים, מתובלים בכמה רגעים אפילו מרגשים, שמייצרים נקודת תפנית בעונה שגיששה את דרכה במקריות אפלולית, עד לרבע השני נגד פנרבחצ'ה, ביום רביעי שעבר. התחושה של בלתי מנוצחים, של קבוצה שלא מפחדת מאף אחד, של תלכיד שיכול לעשות פיינל פור, מבצבצת כששלושת הצירים המרכזיים של מכבי תל אביב מתכנסים לכדי אלומה אחת: ציר צמד הכוכבים, ציר הישראלים, והציר המרכזי שמפעיל ומשלב אותם יחד, עבודת ההכנה וניהול המשחק של עודד קטש. כל הצירים במגמת גדילה מרשימה, ומה שמבטיח עוד יותר, בכולם יש עדיין הרבה מקום לשיפור והתלכדות.  

מודל זוגיות

לארי הגמן היה הכוכב של "דאלאס", אבל לא קבוצת הכדורסל, אלא סדרת הטלוויזיה הכי נצפית בעולם וגם בישראל בשנות ה 80. בניגוד לחיי הפורענות בהוליווד, הוא שמר על זוגיות עם אשתו למשך יותר מחמישים שנה, וכששאלו אותו מה הסוד שלהם, הוא אמר: "חדרי שינה נפרדים, חדרי אמבטיה נפרדים". וודי אלן ומיה פארו היו הזוג המפורסם הניו יורק, אבל גרו בדירות נפרדות בשני צידי הסנטרל פארק. ולצעירים שבינכם, ליאור שליין ומרב מיכאלי מתחזקים זוגיות והורות משותפת בשתי דירות באותו בנין. בחיים המודרניים יש מודלים רבים לזוגיות, והיחסים בין לורנזו בראון לוויד בולדווין יהיו הגורם המרכזי שיקבע עד כמה רחוק תגיע מכבי תל אביב העונה.

למרות שמבחינת תרומה סטטיסטית בראון ובולדווין הם הקו האחורי החם באירופה, זה קורה כשהם כמעט לא מייצרים אחד עובר השני. ולמודל הזוגיות הזה מכבי צריכה להתאים את עצמה, וזה אומר בעיקר שעודד קטש יכול להוריד עומס משניהם (34 דקות לשניהם) ולהקטין את הדקות ששניהם על המגרש יחד. זה כנראה לא יפגע ואפילו ישפר את המשחק של מכבי. במיוחד כשבולדווין עבר שינוי משמעותי בחודש האחרון והפך לשחקן אחראי, שכמעט לא עושה טעויות מנטליות, ונדמה שמישהו במכבי הסביר לו שלא יהיה לו טוב לרזומה אם ייאלץ לעבור קבוצה בפעם החמישית בחמש שנים. במקביל בראון חזר מהפציעה פחות רכז ויותר סקורר, שלפעמים נדמה שהם החליפו זהויות סטייל Face Off.

בראון ממש גר לבדו, ולא מוסר כמעט (רק 2 אסיסטים), מתעקש על זריקות קשות שהוא קולע באחוז סביר, וממש מזלזל ברוטציה בהגנה. ודווקא בולדווין לפתע חושב יותר קבוצה (8 אסיסטים), ונלחם בהגנה. הוא עדיין לא באמת מנהיג, ומכבי ניצחה למרות יחס אסיסטים/איבודים שלילי (12:15), מה שמראה שיש מקום רב לשיפור במשחק הדקות של שני הכוכבים.  

ישראלים – נפל האסימון

החמישיה הכי מאוזנת של מכבי היא תמיד עם 1.5 ישראלים על המגרש. מינימום אחד, לרוב שניים, לפעמים שלושה, היו כמה רגעים של ארבעה. זה כבר מוכח סטטיסטית, ואחרי המשחק הזה יהיה קשה מאוד להתווכח עם העובדה. העלייה של ג'ייק כהן בחמישייה היא הגורם שמשנה את פתיחת המשחק, מכבי לא נופלת לפיגור ולא רודפת, והביטחון שהיא צוברת מכך הוא עצום. מעבר לפן המקצועי, יש משמעות סימבולית מאוד חשובה לעלייתו של ישראלי בחמישייה של מכבי תל אביב, אפילו שנולד בארה"ב. ג'ייק הוא ישראלי לכל דבר, שחקן נבחרת ישראל, חכם ומבין את המשחק, ואתמול תרם המון למרות שלא קלע ושיחק רק עשר דקות. הוא מדביק את הקבוצה בלוותר על האגו ולחפש מסירה, והאסיסט שלו למנקו היה הסל היפה במשחק.

כדי לאפשר את הורדת הדקות מהזוג המלכותי, מכבי חייבת להשתמש יותר בג'ון די, והוא חייב לוותר על עבירות מטופשות. התרומה שלו היא כבר מזמן מעבר לקוריוז, והוא מכניס כמות אנרגיה אדירה למשחק, חוטף כדורים ומעביר את מכבי הילוך. סורקין ומנקו תורמים בעיקר בהגנה וזזים בלי כדור, ובדקות המועטות שלהם מכבי ניצחה ב 21 הפרש. זהו המדד החשוב עבורם ועבור הקבוצה. כשסורקין או ג'ייק על המגרש הם מייצרים מרחב לג'וש ניבו, שכבר משחק שני מפגיז דאבל דאבל מרשים מאוד. מצד שני, החמישייה נטולת הישראלים בתחילת הרבע השלישי (איפה ג'ייק?) הייתה קטסטרופה, באסקוניה רצה 13:0, עד שג'ון די נכנס ומכבי החזירה 14:0. יותר ברור מזה? מש"ל. 55 דקות ו 17 נקודות לישראלים, ומכבי זוכה הפעם בצדק לרשום תל אביב על הגופיה. חובה להמשיך בקו הכחול לבן בתוך הצהוב.

 עודד מתלמד ומלמד

כמו כל מכבי, עודד קטש מאוד השתפר מתחילת העונה. הוא מרגיש את הקבוצה הרבה יותר, ובעיקר יוזם הרבה יותר. ראינו תרגילי התקפה, ראינו בידודים ומשחק עם גב לסל, ואפילו תנועת מסירות בסגנון פלקס עם חסימה גבית. הדבר העיקרי שעוזר למכבי בהגנה הוא הריכוז בכוכב היריבה. זה התחיל מווילבקין שנמעכו נגד פנרבחצ'ה, המשיך בסגירה המצוינת על קלייבורן נגד אנאדולו, ואמש פירקה מכבי את הווארד ותומפסון ביחד ולחוד. הריכוז הזה נותן למכבי מיקוד, מייצר תקשורת, הקרבה וחברות, ומטרה משותפת ומדידה.

באסקוניה היא קבוצת שלשות משובחת באופן מסורתי, ובמיוחד השנה, ואני תמיד נהנה להזכיר את הגנת הקאחה קאחה של דיוויד בלאט, שוויתר על עזרה בהגנה כדי למנוע שלשות. מכבי בנתה הגנת שלשות מאוד חכמה בשבועיים האחרונים, ולעיתים הקריבה ליי אפ, רק שלא תהיה שלשה. זה לפעמים מרגיש מוזר לא לעזור בצבע, אבל באסקוניה לא תנצח אותך עם חמש שלשות, לא משנה כמה תקלע מתחת לסל. זה נגד האופי שלה. וכך ההגנה הבעייתית של מכבי מתחילת העונה, ספגה ברצף הניצחונות האחרון 16-94 (17%!) מעבר לקשת, מול שלוש יריבות מובילות בתחום. שינוי מדהים.  

המקומות שקטש יכול להמשיך להשתפר בהם הם כאמור הדקות של הכוכבים, שילוב הישראלים, ועצירה מוקדמת יותר של מומנטום שלילי. בולדווין ובראון יחד צריך להתאזן על סביבות 20 דקות גג, והיו מספר רגעים שאפשר היה להפריד אותם, שאיחרו להגיע. למשל בסוף הרבע השני, בתחילת הרבע השלישי. פסק הזמן הראשון ברבע השלישי הגרוע נלקח באיחור של דקה, שעלתה בעוד 6 נקודות. ועוד לפני כן, את החמישייה הגבוהה עם חמישה הזרים הכישרוניים קטש חייב למחוק מהלכסיקון, כי היא תביא את מכבי לצרות כל פעם. וגם לצערנו היליארד, שהוא שחקן כישרוני מאוד, פשוט הולך לאיבוד ליד צמד הכוכבים, והקלאס שלו פשוט לא מתאים למכבי האגרסיבית החדשה.

הכוכבים מסתדרים 

כשמכבי בפורמה גם דברים חיצוניים מסתדרים לה. השיפוט הופך להיות ביתי ומפרגן להגנה, כולל צ'אלנג' חכם של עודד שהביא שתי נקודות קלות. ז'לגיריס מפסידה בשנייה האחרונה לאולימפיאקוס. אפס מפסידה ופותחת פיגור רציני של שלושה וחצי משחקים ממכבי. מכבי במקום השישי עם משחקים קלים יחסית עד הסיום, והנה משחק מוקש בווילרבאן בשבוע הבא, כשמכבי פייבוריטית ברורה והצרפתים ללא ענין ואפילו הפסידו אמש לפאו החלשה בבית. הפתרון הוא לרוב: להעלות הרכב אחר, של מחליפים, שיאכלו את הפרקט. כלומר את הישראלים. מבחן לצמד, מבחן לעודד. אבל פתאום, השמיים הם הגבול.

"זה לא מעט, שצדק וונוס לבד,
יוצאים לבלות יד ביד,
יד ביד, יד ביד, בשמיים."

הכתבות ועידכוני הספורט החמים אצלך בטלגרם

להצטרפות

(בלדה בין כוכבים/ יעקב רוטבליט).