משהו חורק בממלכה: סיכום הניצחון של מכבי תל אביב על באיירן מינכן

אקספוזיציה

מכבי תל אביב ועודד קטש הגיעו למשחק במצב מנטאלי ורגשי ירוד. אחרי הפסד בית פוגעני לכוכב האדום, ובמיוחד איבוד הגביע לירושלים. מה שקובע את מעמד המאמן במכבי תל אביב היא תמיד הסצנה המקומית. אפשר לנצח או להפסיד באירופה, אבל שם מכבי משוריינת ותמשיך לנסות, כפי שהיא עושה כבר עשור ללא הצלחה. אבל להפסיד את הגביע זו כבר שריטה עמוקה בלב הצהוב, איבוד ביטחון פנימי בין השחקנים לבין עצמם וגם מול המאמן, וסיכון למשרת האימון והאמון (כמו ספרפולוס בעונה הקודמת אחרי ההפסד בגביע, או קטש בקדנציה הקודמת במכבי). מצב כזה מייצר לחץ גדול, למרות שאפשר לנצל אותו גם למוטיבציית שיא ושינוי גישה.   

בנוסף, היריב כבר איבד את סיכויי הפלייאוף שלו, והגיע ללא שלושה שחקני רוטציה חשובים. מאמנים טובים (כמו טראנקיירי) מנצלים את דלות החומר לחיבור טוב יותר, חיפוי ומשחק קבוצתי יותר, ומעודדים את שחקני המשנה להוכיח את עצמם. אבל אצל מכבי הידיעה על ההרכב החסר מוסיפה גם שאננות בלתי נשלטת. המאמן יכול לומר: ידעתי, התרעתי, צעקתי. אבל הדרך היחידה להתמודד עם השאננות היא להחליף את החמישייה לשחקנים שיש להם יותר מה להוכיח. לייצר מצב חדש גם אצלך. עד כאן התיאוריה וההקדמה של המחזה.

מערכה ראשונה: פתיחת המשחק

קטש, הנסיך של מכבי, הוא מאמן שקשה לו להחליט על שינוי. מתחילת השנה היה חודש אחד של שיפור, דצמבר 2022, בו היה בולדווין פצוע, ומכבי עלתה עם ג'ייק כהן בחמישייה. מאז 2023 חזרה מכבי לבינוניות בקבלת ההחלטות והצבת החמישיות, ולמרות התנאים המוקדמים הידועים, גם אתמול עלה קטש עם החמישייה הכי איכותית על הנייר והכי גרועה בפועל, כאילו לא למד דבר בחצי השנה האחרונה. כל כך מהר התרגלנו לחמישייה כל אמריקנית. עם כל הכבוד שאני רוכש לאמריקה (ואני רוכש כל דבר שקשור לאמריקה), זו חמישייה שאין בה שחקנים מחברים, ששומרים בשביל אחרים, ונותנים את המסירה הנוספת בשביל אחרים, ונלחמים בשביל כולם. זה נראה רע מההתחלה, ומכבי כרגיל נפלה לדין רודף. פעם מכבי פצועה הייתה מתנפלת על היריב, עכשיו היא אפאטית. אבל ההצגה חייבת להימשך.

מערכה שנייה: עד אמצע הרבע השלישי

הכל אותו דבר. למידה? הבל הבלים הכל הבל. איזה יתרון יצרה מכבי בכל העבודה שלה, אם באיירן לוקחת 19 ריבאונד התקפה, וקולעת 12 שלשות? שום שיפור לא נצפה מאז פתיחת השנה בריבאונד ההגנה ובמשחק המסודר בהתקפה. סליחה, אמש נתגלה תרגיל מעניין עם חסימה גבית לקלעי בפינה. זהו. בולדווין ממשיך להיראות כמו כוכב, ומקבל את הכדור להוביל ולכדרר אפילו כשבראון על המגרש (אולי כדי להקל על הקרסול הפצוע של לורנזו), אבל אתה ממש מחכה למסירה הפרועה הבאה או לאיירבול התורן. על כל לטיפה סטירה. וכשיש למכבי שתי עבירות לתת בסוף הרבע, אף אחד לא עושה, ופעמיים חטפו סל על הבאזר. אפשר להשתגע. 

במחצית: מכבי קלעה 1 מ 7 לשלוש. הבעיה היא גם ב 1 אבל במיוחד ב 7. לא להגיע לזריקות זה רע כמו לא לקלוע אותן. באיירן עם 6 מ 17 שלשות בחצי, שרובן באות אחרי ריבאונד התקפה, המצב הטוב ביותר לקלוע שלשה, כשהכדור בא מבפנים החוצה והקלעי עומד נוח ומאופס. מספרים שמאוד הזכירו את המשחק בין גרמניה לישראל במוקדמות המונדו. הרבע השלישי ממשיך את אותו הנרטיב, כשטראנקיירי מפרק באומנות את האלמנט היחיד בהתקפת מכבי (הפיק אנד רול). וקטש ממשיך להתעקש על החמישייה הגבוהה והלא מתאימה שלו, כאילו אומר: אתם בישלתם אתם תאכלו.

המערכה השלישית: 

רגע לפני האבדון המוחלט, בדקה ה 26, קטש שאל את עצמו: להיות או לא להיות? והחליט להמשיך להיות, עם האירוע ששינה את המשחק: הוא נזכר במה עבד ב 2022, ובניצחונות האחרונים: חמישייה עם שניים או שלושה ישראלים, ובעיקר הוצאתו של בולדווין. העוזרים הנאמנים רוזן מנקו וגולדי ברתולומיאו הוקפצו להציל את הממלכה. והנה כאילו במטה קסמים, הכל מתהפך: מכבי לוחצת, חוטפת ורצה, לוקחת ריבאונד, וחוזרת לימיה הטובים בסוף 2022. רק אז, ובלי בולדווין, בראון משוחרר ולוקח על עצמו, דופק שלשות, חודר, הקרסול החלים לגמרי. רק אז קולסון מקבל את הכדור ביתרון שלו על ההגנה. אחרי 6 דקות של שינוי מכבי כבר מובילה, ושוב לא תשמוט. כל כך אלמנטרי. ולא, זו לא פעולה חכמה של קטש. אולי היא פיקחית, אבל חכם לא נכנס למצבים שפיקח מצליח לצאת מהם. השמיכה הקצרה של טראנקיירי התפוררה, ומכבי הגיעה על היעד, גם אם זה קרה על משענת קנה רצוץ פינת כרעי תרנגולת. 

סוף דבר :

הכתבות ועידכוני הספורט החמים אצלך בטלגרם

להצטרפות

על אף כל האמור לעיל, גורלה של מכבי בידיה, ובעיקר בידי מאמנה. אם תנצח את חמשת משחקי הבית ותגנוב אחד בחוץ, היא כנראה תהיה בפלייאוף. אבל קטש חייב להראות למידה בבניית החמישייה וההרכבים שאחרי, ובעיקר למצוא את המקום עבור בולדווין. השילוב של בראון ובולדווין לא מרוויח כלום למכבי, ועדיף שבולדווין יהיה המחליף שלו, אבל לא ישחק כרכז. כלומר מכבי תהיה חייבת לשחק בשני מצבי פעולה, עם בראון ובלעדיו. אבל יותר חשוב, שמהרגע הראשון תהיה בעלת הבית. תלחץ, תחטוף, תרוץ, ותילחם על ריבאונד ההגנה. כי בדמה הוא. וקטש חייב לבנות את החמישיות המתואמות, עם שני שחקני משנה לפחות, כדי שתהיה לו יותר קבוצה ויותר ממלכה. אחרת החורק יהפוך לרקוב.