גיא פניני צפוי להפוך הערב (19:00 נגד בני הרצליה) לשיאן ההופעות בליגת העל בכדורסל, כשיערוך את משחקו ה־512 ויעבור את מאיר טפירו.
פניני הוא תופעת טבע. הוא לא אתלט, לא חזק, לא מהיר - ובכל זאת הוא יודע לשחק את המשחק נכון גם במבואות גיל 40 (בספטמבר). ההופעה ה־512 תעלה אותו למקום הראשון, ומכיוון שהוא לא פורש בעתיד הנראה לעין - הוא עשוי לפתוח שם פער שיהיה קשה לסגור.
פנינו אל כמה שחקנים מהעשירייה המובילה במספר ההופעות בליגה, כדי לתת חוות דעת על התוכנית "הישרדות" של גיא פניני ועל הסוד שלו.
במקום העשירי בטבלה נמצא יוגב אוחיון, שהוא גם החבר הכי טוב של פניני, ששיחק איתו יותר מכל אחד אחר.
הם זכו יחד ביורוליג ב־2014, ברגע השיא של שניהם בקריירה, ושיתפו פעולה במכבי ת"א, בהפועל חולון ובנבחרת. יוגב מכנה אותו "גאון מהלך", וטוען שהוא "יכול לשחק עד גיל 50, הוא רק מתחדד עם השנים". הוא גם נותן קרדיט גדול לאשתו של פניני, ריקי, כמי שנותנת "הרבה יציבות לקריירה שלו".
אוחיון, שמשחק היום בעירוני נהריה, מספר: "הסוד הגדול שלו הוא הראש. הוא לא חזק, לא אתלט ולא 2.10 מ', אבל יש לו את הדבר הזה שגורם לו להיות כמה צעדים קדימה. הוא ספורטאי למופת, עושה הכל כדי להישאר בתודעה. יודע לעשות הכל כדי לנצח. לא לחינם הוא היה במקומות שבהם זוכים בתארים. זה מישהו שאתה רוצה איתך, ולא נגדך. יש לו אופי שמנצח משחקים - הוא מכביסט אמיתי".
מאיר טפירו, שיפנה לו את המקום הראשון, שיחק עם פניני בבני השרון, בהפועל ירושלים ובנבחרת ישראל: "אני לא מתבאס שהוא עובר אותי, אני מפרגן ושמח בשבילו. צריך להיות מיוחד כדי לשחק עד גיל כזה, זה נדיר. הוא עומד ליצור פער במקום הראשון שיהיה קשה לעבור", אומר שחקן העבר.
"הסוד שלו הוא שכל, תעוזה. הוא תמיד מקדים את כולם בחשיבה. כשיש שכל בקבוצה - לכולם יותר קל. יש לו את התעוזה לקחת את ההזדמנויות ולדעת להתמודד בכל מיני מצבים. אמרו עליו 'כן אתלטי, לא אתלטי', אבל הוא ידע לעשות את שלו, וכל הזמן שבר תקרות זכוכית. כל עוד הוא נהנה - אני ממליץ לו להמשיך לשחק. אם יגיע מצב שהוא לא יכול להגיע לאימונים, שהוא סובל - הוא צריך להפסיק".
ליאור אליהו, מקום שמיני ברשימה, ששיחק עם פניני במכבי ת"א ובנבחרת, אומר: "גיא הוא שחקן מיוחד מאוד, וראו את זה כבר במשחק הראשון שלו, שבו הוא קלע משלושת־רבעי מגרש. הוא כבר לא בשיא שלו, אבל הנוכחות שלו והערך המוסף שלו הם גדולים".
"הוא עוד מאמן על המגרש. הוא אחד הווינרים הכי גדולים שהיו כאן, אחד שלא נשבר. אחרי הפציעה שהיתה לו בגיל מאוחר, הוא ידע לחזור בגדול. הוא יודע להמציא את עצמו מחדש, והוא הטביע חותם בכל מקום שהיה בו".
