1 "המאמן איבד את חדר ההלבשה". פרשנים אוהבים להשתמש במושג הזה כשהם כבר התעייפו מניתוח מקצועי של מה שעובר על קבוצה, אך בעיקר כשהם רוצים להצטייר כבקיאים בהתרחשויות שבחדרי חדרים. בפועל, הכוונה היא לכך שהשחקנים מתחילים לאבד את אמונם במאמן. במקרה של הפועל ירושלים, אפשר להעריך בזהירות שמתחילים להיווצר סדקים בין דני פרנקו לשחקנים. אפשר היה לראות את זה בפסק הזמן שלקח פרנקו בדקות הסיום במשחק ההפסד למכבי חיפה שלשום. השחקנים לא הקשיבו לו, למוטיבציה שניסה להחדיר בהם, לתרגילים ששירטט. לא היה קשר עין, כן היו שם עצבנות ואי שקט.
טוני גפני, אולי השחקן הנחמד ביותר באלופה, והיחיד שתיפקד באדום, יצא מכליו (ואולי בצדק) אחרי שנשכח על הספסל ברגעי ההכרעה. דקות אחרי הסיום, מאט ג'נינג שיגר עקיצה בטוויטר: "מדע טילים תמיד היה מסובך".
2 אבל פרנקו לא יאבד את חדר ההלבשה כל עוד יש איש אחד שעומד לצידו, ולאיש הזה קוראים דונטה סמית'. בימים האחרונים נעשו ניסיונות למצוא קווי דמיון בין מצבו של פרנקו לימיו האחרונים של דיוויד בלאט כמאמן קליבלנד, בעיקר בשל העובדה שירושלים, כמו הקאבס, מציגה מאזן ליגה טוב לצד יכולת רעה וגם לה כוכב גדול שעל פיו יישק דבר. אבל ההבדל הגדול הוא שפרנקו נחשב "איש" של דונטה.
דונטה סמית'. על פיו יישק דבר? // צילום: אודי ציטיאט
בהנהלה לא יעשו צעד דרסטי שעלול להתקבל אצל הכוכב שלהם בצורה שלילית ולהפוך את העונה לקטסטרופלית. סמית' לא יכול להסתדר עם כל מאמן (ד"ש לבראד גרינברג), ולא כל מאמן יכול להסתדר איתו. הנוסחה העדינה הזאת, לצד שיקולים נוספים כמו ההיצע בשוק וההערכה העמוקה לפרנקו על האליפות, היא שמורידה מסדר היום את שאלת החלפת המאמן.
3 גם אם המאמן האדום עדיין לא איבד את שחקניו, בכל יום שעובר הוא מאבד את אוהדיו. שריקות הבוז הצורמות בארנה שלשום כוונו גם למאמן. האוהדים מוכנים לקבל הפסדים, הם לא מוכנים לקבל חוסר רצון ולחימה. גם זה תפקידו של מאמן, לדעת לעורר את שחקניו גם בתקופות מעבר בעונה ארוכה כמו אצלנו.
4 מתישהו, גם אם זה יהיה רק בסוף העונה, אורי אלון יצטרך להחליט. בעבר הוא הצהיר שהוא מרוצה מהמאמן שלו, אך במקביל נמנע מלהציע לפרנקו חוזה ארוך טווח. בדברים שאמר לפני כעשרה ימים ביציע העיתונות בערוץ הספורט, כבר אפשר היה לשמוע ספק בקולו כשהתייחס לפרנקו. כל הסימנים מראים שירושלים תהיה בעונה הבאה חלק מהמפעל החדש שיקים פיב"א, והשאלה היא אם אלון מאמין שלפרנקו, עם רקורד אירופי של שבעה ניצחונות ו־16 הפסדים בשנתיים עם ירושלים (עד כה), יש בכלל את היכולת לייצר עונה אירופית לא מדהימה, אלא רק טובה. השנתיים האחרונות מלמדות שלא.
