קשה להשתחרר מהתחושה שאנשי הפועל ת"א עמדו כמו צבי מול פנסי מכונית והסתנוורו מהשם הגדול שהוצע להם בהחתימם את נייט רובינסון. נדמה שמלבד פצצות תאורה ועשן, חץ ענק ומהבהב של מע"צ ומשולשי אזהרה המזהירים נהגים המתקרבים לזירת תאונה, הובאו לידיעתם כל הסימנים המקדימים המעידים על כך שההחתמה הזו תיגמר בדמעות.
אמנם לא נעים להיות אלה שמצננים את ההתלהבות ומורידים גשם על תהלוכת "החתמנו שם גדול", אבל נסיבות הגעתו עמוסה בפרטים חשודים מדי, אפופים בעשן כבד מדי, מלאים בסימני שאלה וגדושים סימני קריאה. הרי אם זה נשמע כמו ברווז והולך כמו ברווז, רוב הסיכויים שזו החתמה של מכבי ת"א העונה. אבל מסתבר שהחתמות הזויות זה עניין מידבק, ומישהו בהפועל כנראה עמד קרוב מדי לניקולה וויצ'יץ' בדרבי האחרון כשהוא התעטש.
אמנם החסר בגארד אקספלוסיבי שיכול לייצר נקודות יוצר פיתוי להתנפל על אחד כזה שפנוי בשוק, ואקספלוסיביות היא כרטיס הביקור של רובינסון, אבל יש עוד כמה עניינים על כרטיס הביקור, פחות מרשימים, הנותנים תחושה של חוסר יציבות לקבוצה שמתחננת ליציבות ואחריות. אם הסיבה העיקרית להגעתו היא לבלות זמן עם חברו הטוב מימי המכללה, טרה סימונס, אולי מישהו בהפועל היה צריך להוריד להם (בחינם!) את אפליקציית סקייפ ולהמשיך לחפש שחקן עם מוטיבציות יותר ראויות.
יש כאן סוג של תמימות ראויה להערכה. הרי אנשים רוצים להאמין בטוב; להיות אופטימיים, להאמין שדברים יסתדרו; שיהיה בסדר, אפילו בהפועל, עם הדנ"א הפסימי ורואה השחורות. הוא הרי "שחקן שחקן", וסימונס יחבר אותו למקום, לעיר, לברים ולמועדונים, ואולי גם לקבוצה. ואם המטרה של הפועל היא רק להישאר בליגה, מספיק שרובינסון יתפוצץ בכמה משחקי מפתח שייתנו לה מספיק ניצחונות כדי שתוכל להפסיק להציץ למטה. בתסריט האופטימי פלוס, היא אפילו תיאבק על כניסה לפלייאוף, והמאבק הקרוב מול מכבי ראשל"צ מחרתיים הופך לניצחון חובה. הרי הקו האחורי שלה משתוקק לעזרה.
אבל רגע. הנה רביב לימונד בעוד פיק אנד רול. הנה הוא נוזף בג'ף אלן כמו שעשה בדרבי. הוא די בטוח שזו הקבוצה שלו. רובינסון נכנס לשדה מוקשים לימונדי, ואם ירחף מעליו כמו בתחרות ההטבעות, זה יהיה חיבור שינסוק. ואם לא - הוא ידרוך על כל פצעי הלחץ שלה ויכול להיות האבן שתהיה כרוכה סביב צווארה, שתמשוך אותה לתהום. משעמם זה בטח לא יהיה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
