16 עונות היה ניקולה וויצ׳יץ׳ במכבי תל אביב וכמעט מחצית כשחקן. תקופתו על הפרקט היא קונצנזוס. שחקן גדול שהיה שותף לתקופה הגדולה של מכבי. מצד שני, הסכמות נרחבות לא נמצא על תקופתו כמנהל. השחקן הגדול, הפך למנהל שנוי במחלוקת.
נתחיל ונאמר, שניקולה מחזיק בשיא לא רשמי. לא היה אחד שקיבל יותר גיבוי ממנו. מכבי הוא מועדון שלא שמר חסד למי שעבדו אצלו, אם זה בתחום המקצועי או הניהולי, ועכשיו הגיע הזמן לומר שלום. לעומת זאת במקרה של ניקולה, גם גלי צונאמי לא סדקו את חומת ההגנה שהייתה סביבו.
היו לא מעט תקופות שהמנהל הספורטיבי היה במוקד. מכבי עמדה שם כחומה בצורה. לפי מה שידוע, בכל תשע שנותיו לא היה מצב אחד שהכיסא שלו התערער. היה פער עצום בין מה שחשבו על ניקולה בתוך המועדון למה שחשבו עליו מחוץ לו. פער שהיה מסימני ההיכר של התקופה שלו בצהוב. סימן ההיכר הוא הגדרת התפקיד ומידת האחריות. מצד אחד הוא היה כל יכול במכבי, אבל מתוך המועדון דאגו להבהיר שאחריותו במקרה של כישלון היא מוגבלת.
בעוד שהסברה בחוץ הייתה שניקולה בונה את הקבוצה ומתווה את הדרך, בתוך מכבי דאגו להבהיר שהדבר לא כך, שהוא אחראי רק על הצד הטכני של בניית הקבוצה כמו משאים ומתנים למשל. כל כשלון שהיה (והיו רבים) לא נדבק בו על פי האנשים שמנהלים את מכבי.
לציבור ולחלק לא קטן מאוהדי מכבי זה נראה אחרת: הוא נראה כאחד שטועה שוב ושוב ולא לוקח אחריות על כך. לכן אפשר לומר: גם אחרי תשע שנים וכשהוא עוזב בתום העונה - יש דברים שהם עדיין תעלומה בנושא האחריות שלו.
עד היום לא ברור לחלוטין סוד הקסם ל"יציבות השלטונית" שלו. אפשר לייחס זאת לעובדה שהפך לציר שהמועדון לא יכול בלעדיו. עד לפני עשור מכבי היה מועדון שהבעלים היו מעורבים בכל פרט ביום יום של הקבוצה. היו לכך גם לא מעט מגרעות.
ואז בא ניקולה ואפשר לבעלים לזוז הצידה ולקח עליו את כל הניהול הפנימי והחיצוני.
הוא היה שר הפנים, שר האוצר (היה מקבל תקציב ופועל לפיו) ושר החוץ. כל הפעילות מול סוכנים ומועדונים אחרים הייתה שלו. נדמה שרק כשניקולה עשה את התפקיד הבינו במכבי כמה הפוזיציה הזו הייתה חסרה. מכאן חלק ניכר מסוד כוחו.
עוד דבר שביצר את מעמדו היה שהוא הפך לסוג של חיץ בין הבעלים לתקשורת. הוא היה סוג של שכפ"ץ להרבה ביקורת. לא שאלו את הבעלים מה אחריותם - שאלו למה ניקולה עדיין בתפקידו. האחריות הוטלה עליו ולא הבעלים. היה פער עצום בין מה שחשבו על ניקולה בתוך המועדון למה שחשבו עליו מחוץ למועדון. אם תרצו גיבוי פנימי וביקורת חיצונית.
בשורה התחתונה, ניקולה עשה עבודה גדולה עבור המועדון ביום ביום, אבל לא עבודה נכונה ברמת ההישגים והתארים. כבר בעונה שעברה שלו מכבי זכתה באליפות ביורוליג, אבל ההישג מיוחס בעיקר לדיוויד בלאט. וויצ׳יץ׳ היה חדש בתפקיד. מאז ברוב הזמן מכבי נכשלה ברמה האירופאית. היו למועדון שבע שנים מחוץ לפלייאוף היורוליג. גם בארץ היו תארים שאבדו למועדון בתקופה הזו.
במהלך תפקידו נבנו שתי קבוצות, מהגרועות שהיו בצהוב, בין העונות 2015 ל-2017. בנוסף, בתקופתו חל פיחות במעמד השחקן הישראלי ובמיוחד במעמד המאמן הישראלי. בתקופת ניקולה החל טרנד המאמנים הזרים. גם העונה היה מאמן זר ולא עודד קטש - אם צ׳אבי פאסקוואל היה מצליח להשתחרר מתפקידו בזניט סנט פטרסבורג. הייתה תקופה של מחאת אוהדים נגדו ואפשר לומר שיש לא מעט עובדים שנשמו לרווחה כשהודיע שעזב.
עם זאת ולמרות זאת צריך להגיד: בתחום הספורט ובמועדון תובעני כזה ההישג הגדול שלו היה שהוא הולך מרצונו ואף אחד לא הוליך אותו הביתה. הולך מרצונו ועוד כולם באים לשבח ומזילים דמעות.
