נשארו בספרד. שון דוסון (מתיחה בגיד), פטריק רישארד (קרע בשריר), ג'אבון מקריי (סבל מכאבים באצבע ובסוף הערב שוחרר מהקבוצה) ומאליק וויינס (כאב ראש). בלי כל השחקנים החשובים האלו עלתה מכבי ראשל"צ לשחק נגד הפועל ירושלים (שלא רשמה את טראוויס פיטרסון, המחלים מהפציעה בכתף), במה שהיה אמור להיות אחד המשחקים החד־צדדיים ביותר שראינו העונה. זה אכן היה כך, אבל הפוך: האלופה דרסה את האדומים חסרי הישע 59:83.
אם לשפוט לפי המשחק, הגוף של ירושלים אולי חזר לישראל אבל הראש נשאר בוולנסיה, שם הודחה בחצי גמר היורוקאפ ביום רביעי. את הסיפור של הקבוצה אתמול אפשר אולי לספר באמצעות שני אירועים שכלל לא קשורים לכדורסל (ולא שהיה הרבה כזה, גם כשירושלים ניסתה). הראשון - הבעיטה של בר טימור בכיסא ליד הספסל לאחר שספג עבירה טכנית והירידה מיוזמתו לחדר ההלבשה (חזר לאחר מכן). השני - הרחקה של שון ג'ונס לאחר עבירה מעולם הג'ודו על צ'אלרס תומאס. התרשמה מהיציע: אליס שלזינגר.
.jpg)
פיאניג'אני. התמוטטות מביכה // צילום אלן שיבר
הדיבורים על חלוקת אנרגיות בירושלים כבר נשמעים מוזרים. קבוצה טובה צריכה לדעת להופיע גם כשיש נפילות מתח, נגד קבוצות קטנות, במאבקי מיקום ובטח שנגד אלופת המדינה. במשך שנים התמודדה מכבי ת"א עם אינטנסיביות משתנה בין אירופה לליגה, ובמשך שנים הדומיננטיות לא נפגעה לרגע. וירושלים? גם כשעולה מולה יריבה עם שני זרים בלבד - היא פשוט מתפרקת לרסיסים ללא שום תנאי. איפה הכבוד לליגה? איפה הכבוד לאוהדים? ובעיקר, איפה הכבוד העצמי?
הרבע הראשון עוד היה קצת צמוד ונגמר ב־19:24 למארחת, אבל משם זה היה במעמד צד אחד בלבד. ראשל"צ טסה ל־25:45 במחצית (כשירושלים קולעת רק 6 נק' ברבע השני) ולהפרש שיא 36:70 בדרך לתבוסה משפילה. החזרה של אבי בן שימול למגרשים בלטה אתמול כמעט בכל התקפה והעניקה לכתומים ניצחון ראשון לאחר ארבעה הפסדים רצופים.
השבוע הטוב. עירוני נהריה, קבוצה שלא הצליחה לנצח יותר משני משחקים ברצף, המשיכה בעונה הלא יציבה שלה, אבל מהצד הטוב. לאחר שני הפסדים רצופים ניצחה את מכבי חיפה 69:78 ונשארה בשמונה הראשונות.
נהריה הוליכה מהפתיחה כאשר עלתה ליתרון השיא ברבע השלישי עם 36:52, אך איבדה את הראש והירוקים חזרו לשוויון 62:62 ברבע הרביעי. המארחים עמדו בלחץ והשיגו את הניצחון.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
