הדימוי של סימונה פיאניג'אני בקרב אנשי התקשורת הישראלים הוא של מאמן מנוסה אבל כזה שאוהב "לאכול את הראש", במיוחד במסיבות העיתונאים שאחרי המשחקים. אבל איפה שאנחנו רואים "אכילת ראש", הוא רואה ירידה לפרטים. איפה שאנחנו רואים "חפירה", הוא רואה פרפקציוניזם. נכון, המאמן האיטלקי של הפועל ירושלים אוהב לדבר, והרבה, אבל באחד על אחד הוא גם מעניין הרבה יותר, ושעה אחת איתו מבהירה: הוא זוכר הכל, יודע הכל, ויש לו תשובה כמעט להכל.
כך למשל, עונה שלמה הוא חיכה עם הדבר הזה: "זה היית אתה! אתה, באופן אישי שאלת אותי אחרי גביע ווינר, שאלה שהיא חרא של שאלה", הוא הטיח בי בחיוך זועף, "שאלת אם אני לא חושב שהישראלים הוכיחו את החשיבות שלהם לקבוצה, כי בהכנה באיטליה הם מיעטו לשחק ובגביע ווינר הם שיחקו וניצחנו. כאילו שלא ידעתי עד כמה הישראלים היו חשובים לפני כן. הרי זה הכי נורמלי שאני אנסה להכניס לעניינים את כל הזרים, ושבווינר אשתמש בישראלים, כי יש חוק והם מכירים את הליגה על עיוור. הזרים הם חלק בלתי נפרד מהקבוצה, כולם כאן בלחץ על הדקות של הישראלים ותמיד שואלים על מי שלא משחק ולא על מי שכן משחק. למזלי, חדר ההלבשה שלי מלא בשחקנים שהדברים האלה לא מעניינים אותם. הם נשארים תמיד ביחד, גם ברגעים הקשים. אני מבין את הדאגה שלכם לשחקן הישראלי, אבל תהיו הוגנים".
"יש לנו מקום ביורוליג"
הראיון עם פיאניג'אני נערך כמה שעות לפני גמר הפיינל פור באיסטנבול. האיטלקי, שהימר על המועדון הקודם שלו, פנברחצ'ה, יחגוג בסוף החודש יום הולדת 48, ובתשובה לשאלה אם המעמד לא מדגדג לו לחזור ולקחת קבוצת יורוליג, אמר: "תודה שהזכרת לי על יום ההולדת, שכחתי מזה לגמרי. הרמה ביורוליג היא הכי גבוהה אבל העונה היורוקאפ היה מאוד קרוב. שיחקנו נגד מועדונים עתירי תקציב ואיכות, כמו ולנסיה וקובאן, שכולם רואים עד כמה הם טובים במסגרות המקומיות. כמובן שהפורמט החדש ביורוליג מרתק, אבל משחקי טופ יורוקאפ לא נופלים ברמה שלהם".
פיאניג'אני בגמר גביע ווינר. "הישראלים מכירים את הליגה על עיוור" // צילום: עודד קרני
ציינת את הפורמט של היורוליג, אבל על פי המדיניות של המפעל לקבוצה כמו הפועל ירושלים כמעט אין סיכוי להיכנס אליו. זה לא מתסכל?
"היורוליג חייב להציג יציבות ולכלול בתוכו את כל הקבוצות שמשקיעות הכי הרבה, שמושכות שחקנים גדולים, ושיש להן אולמות גדולים. מה שכן חייבים לעשות זה להגדיל את הליגה, זה חייב לקרות כמה שיותר מהר. אם היא תגדל ל-20 קבוצות, בוודאי שלהפועל יהיה שם מקום כי יש לנו את כל המרכיבים הנחוצים. עד שזה יקרה, אנחנו חייבים להמשיך להיות בטופ של היורוקאפ, ובסוף נצליח".
יש הרבה ספקולציות שקושרות אותך למילאנו בעונה הבאה. זה מעניין אותך?
"אנחנו נמצאים עכשיו בפלייאוף, אני לא יכול להרשות לעצמי לחשוב על העונה הבאה. אני כל כולי בירושלים, אני גאה להיות חלק מהמועדון הזה. כמובן שבסוף העונה נשב ונדבר על העתיד ונבדוק אם כדאי להישאר ביחד, אבל יש כאן הרבה דברים חיוביים עבורי. בינתיים אני אשאיר לכם העיתונאים את השמועות".
בוא נחזור למשחק מס' 3 בוולנסיה ולפסק הזמן המפורסם שלא לקחת לאורך כל המחצית השנייה. אתה עדיין חושב שזו היתה החלטה הגיונית?
"החרטות שלי נוגעות דווקא למשחק מס' 1 בסדרה הזאת, כי דווקא אז היתה לנו הזדמנות טובה לקחת את המשחק ולגמור את העניין אצלנו בבית. לא האמנו בעצמנו מספיק, וזה היה חבל. במשחק מס' 3 לא היינו מנצחים בכל מקרה, בסיטואציה שנוצרה. אני חושב שאם היו לנו את שני השחקנים הנוספים שלמעשה ניסינו לצרף – מאליק היירסטון ובריאן רנדל – מאוד יכול להיות שהיה לנו סיכוי טוב יותר בסדרה הזאת. אבל בתמונה הגדולה – עשינו צעד עצום קדימה באירופה, כולם מכבדים אותנו, עשינו כמה תוצאות גדולות ואני מאוד גאה בעונה האירופית שעשינו".
"החרטות שלי נוגעות דווקא למשחק מס' 1 נגד ולנסיה, כי דווקא אז היתה לנו הזדמנות טובה לקחת את המשחק ולגמור את העניין אצלנו בבית. לא האמנו בעצמנו מספיק, וזה היה חבל. במשחק מס' 3 לא היינו מנצחים בכל מקרה, בסיטואציה שנוצרה"אם הייתי מבקש ממך להיות יועץ מיוחד לנבחרת ישראל בנוגע לאיך לעצור את נבחרת איטליה ביורובאסקט, על מה תמליץ?
"קודם כל אתם תשחקו בבית שלכם, ואני כמאמן איטליה כבר שיחקתי כאן נגד ישראל והיתה אווירה מצוינת, עם אולם מלא. מקצועית, זה תלוי מי יזומן, אבל יכול להיות שיש לישראל יתרון בגארדים, זה תלוי אם דניאל האקט יהיה כשיר. באיטליה רוב הכישרונות מרוכזים באותה עמדה – מלי, דאטומה, גאלינרי וגם ג'נטילה – כולם פורוורדים, כך שאולי הקו האחורי קצת דליל וכאן יכול להיות לכם יתרון".
להתחיל לאט, ולהגביר
הבנייה של ירושלים בקיץ לא לימדה על מה שהולך להיות במהלך העונה. פיאניג'אני הנחית שמות כמו קרטיס ג'רלס, ג'רום דייסון, טראוויס פיטרסון וכמובן אמארה סטודמאייר. כל אלו, נוסף על בר טימור וליאור אליהו, ידועים כשחקני מתפרצת מצטיינים. גם הקבוצות של פיאניג'אני בסיינה שיחקו בקצב מסחרר, והיו את כל הסיבות לחשוב שכך יהיה בבירה. בפועל, קרה ההיפך: ירושלים מרגישה נוח יותר במשחק עומד, ומנצחת משחקים בסקור נמוך.
פיאניג'אני מסביר: "משחק בקצב גבוה מתאים לקבוצות שיש להן רוסטר רחב מאוד. ככה היה לי בסיינה ולכן שיחקתי כך. העונה היה לי סגל קצר יותר, שפחות איפשר לי את הגמישות שבמשחק בקצב גבוה, שדורש רמת תיאום מאוד גבוהה בין כולם, ובמהלך העונה היו לנו הרבה פציעות שלא איפשרו רמת תיאום כזאת. אל תשכח שהיינו קבוצה חדשה לגמרי, שהיא למעשה הקבוצה היחידה ביורוקאפ שנאלצת לשחק בהרכבים שונים בגלל החוק הרוסי וגם זה פוגע ברמת התיאום. נוסף על כך, הרגשנו לחץ לנצח הרבה משחקים באירופה, ובמשחק עומד יש פחות סיכונים, כך שבהרבה משחקים החלטנו ללכת על בטוח כדי לנצח, כמו במשחק הראשון בעונה בוולנסיה. הרדמנו את המשחק וזה מה שניצח. בהמשך העונה, ברגע שקצת השתחררנו אז גם רצנו והיינו קטלניים".
פיאניג'אני בזמן עוד הפסד. "כל הפסד היה אסון" // צילום: אלן שיבר
הליגה הישראלית שלנו עד כדי כך קשה, שזה מצדיק להפסיד 14 משחקים בעונה אחת?
"צריך להבהיר: 14 הפסדים זה יותר מדי ואני לא מרוצה מזה. אבל ידענו כבר בנובמבר שאנחנו כנראה נפסיד הרבה משחקים במקביל למשחקים באירופה, ובאיזשהו מקום זה היה חלק מהאסטרטגיה של המועדון כדי להצליח באירופה. זה לא אומר שלא רצינו לנצח בכל משחק, אבל לקחנו בחשבון שיהיו יותר הפסדים ממה שרצינו. ידענו שיהיה לנו זמן לתקן וזה מה שעשינו, הגענו לפלייאוף עם יתרון ביתיות".
במשאל המאמנים שנערך לא מזמן, אף מאמן בליגה לא הגדיר את הפועל ירושלים כקבוצה שהכי קשה להתכונן אליה, אף מאמן לא נקב בכם כקבוצה הכי אטרקטיבית ואף מאמן לא חושב שתיקחו את האליפות. זה לא קצת מעליב אותך באופן אישי?
"ממש לא. זה אולי קצת משקף את הבעיות שהיו לנו העונה, אבל גם מכבי ת"א לא קיבלה הרבה הצבעות חיוביות והם הרי הפייבוריטים הגדולים. זה לא ממש איכפת לי. המאמנים האלו מכירים את הליגה טוב יותר ממני אז אולי הם יודעים דברים שאני לא יודע".
בעצם, עבורך זה אולי יותר נוח כי הרי אתה תמיד מעדיף לבוא מעמדת האנדרדוג.
"נוח לי עם העמדה הזאת מסיבה אחת – יש כאן המון אמוציות אחרי כל הפסד, אבל אני תמיד רואה את התמונה הגדולה. באנו לראשל"צ אחרי ההדחה מאירופה, ונפשית לא היינו במשחק ודרסו אותנו, וזה היה אסון, כמו כל הפסד. אבל מה קרה שבוע אחד לפני? כל אירופה דיברה עלינו. אני יודע איזו קבוצה יש לי ביד אז נוח לי לתת לקבוצות אחרות להאמין שאנחנו פחות טובים מהן".
"הרבה שופטים אמרו לי במהלך משחק, 'זה משחק חם, אנחנו חייבים לתת לשחקנים להרביץ', וזה בסדר גמור, טוב לדעת את זה. אמארה לקח את זה יותר קשה כי הוא זה שחוטף את כל המכות"האם אתה חושב שאתה מקבל מספיק כבוד מהשופטים הישראלים?
"אני מקווה שכן. השופטים טובים אבל ברור שיש הבדלי רמות ענקיים בין סגנון השיפוט כאן לעומת אירופה. הרבה שופטים אמרו לי במהלך משחק, 'זה משחק חם, אנחנו חייבים לתת לשחקנים להרביץ', וזה בסדר גמור, טוב לדעת את זה. אמארה לקח את זה יותר קשה כי הוא זה שחוטף את כל המכות והתגובה שלו נגד השופטים היתה אנושית".
בוא נדבר על אייזק רוזפלט. במשך שנים הוא העמיד בליגה הזאת מספרים נהדרים. איך שחקן כזה הפך ללא רלוונטי?
"כשאייק חתם אצלנו לא ידענו שאמארה סטודמאייר יצטרף. המחשבה היתה להביא שחקן פנים שיוכל לשחק 4-5 ואז רוזפלט היה יכול לשחק יותר בליגה. עם סטודמאייר נוצרה סיטואציה שהוא היה צריך לשחק הרבה דקות כדי שהוא יסתגל לכדורסל האירופאי והישראלי, ואייק היה זה ששילם את המחיר. והיום יש לנו שחקן ישראלי ברמה של ריץ' האוול, אז זה קצת חוסר מזל עבורו. אייק בחור נהדר, מאוד תחרותי, כולם אוהבים אותו ואין לי חלילה שום דבר אישי נגדו. דברים כאלה קורים בקבוצות גדולות".
רפי מנקו עזב אתכם והיום הוא מועמד בכיר לישראלי המצטיין של העונה. אתה לא מרגיש שפספסת אותו, שחבל שמועדון אחר נהנה מהפריצה שלו?
"זאת שאלה חשובה מאוד. רפי רצה לקבל המון דקות כבר מהדקה הראשונה של הליגה וזה לא התאפשר כי היינו חייבים לנצח משחקים בלי להסתכן. אבל אחד לא רצה שתסריט ה-47 הפרש נגד גראן קנאריה מהעונה שעברה יחזור על עצמו. הוא רצה לעזוב כדי לשחק יותר ואנחנו צריכים לקבל הרבה הערכה על כך ששיחררנו אותו, כי יכולנו להחזיק אותו כאן רק כדי לא לחזק קבוצה אחרת, אבל החלטנו שזה הצעד הטוב ביותר עבור כולם, מתוך מחשבה שהוא יחזור כשחקן בכיר".
מנקו שומר על הלפרין. "רצה לקבל דקות מהרגע הראשון"
אם אתה נשאר, אתה רוצה אותו בחזרה כשחקן משמעותי?
"אולי כן, אבל תלוי גם בו. כששאלו אותי אחרי הזכייה בגביע ווינר אם בר טימור יכול להיות הרכז הפותח של הנבחרת, אני אמרתי שגם לרפי מנקו יש את כל הכלים להיות שחקן מוביל בנבחרת, למרות שלא נתתי לו הרבה דקות. העונה הבאה תלויה בעיקר בו והיכולת שלו לא מפתיעה אותי. צריך להבין, יש הבדל בין להיות שחקן בהפועל אילת לבין להיות שחקן בהפועל ירושלים. בירושלים יש כל הזמן תחרות נגד היריב אבל גם תחרות על כל עמדה וזה לחץ מסוג אחר. אם אילת נכנסת לרצף הפסדים זה שונה מרצף הפסדים אצלנו, כי יש עליהם הרבה פחות לחץ וזה איפשר לרפי ולכל הקבוצה לעשות עונה נהדרת. אצלנו יש ציפיות אדירות והתפוקה חייבת להיות מיידית".
אז מה שאתה אומר זה שהפועל ירושלים כמערכת, לא יכולה לאפשר לשחקן צעיר לפרוץ.
"זה אפשרי אם הוא מוכן להישאר, לשחק תחת לחץ, לתת תפוקה בשמונה דקות. דיברנו על בר טימור, והוא הדוגמא המושלמת, גם מבחינת אישיות. זה אפשרי להצליח כאן ואני מקווה שרפי יעשה את זה גם כאן".
איך מערכת היחסים שלך עם ליאור אליהו?
פיאניג'אני קוטע את השאלה לפני שהיא הסתיימה: "נהדרת".
כל העונה היא היתה נהדרת?
"כל העונה. איך יכולות להיות לי בעיות עם ליאור? הוא בחור כל כך טוב, מאוד רגיש, ואולי יש חילוקי דעות בקשר לכדורסל, אבל באופן אישי? יש לנו קשר מצוין".
ובכל זאת, הוא הישראלי הכי בכיר של ירושלים, אבל באירופה כשיכולת לבחור העדפת להשאיר אותו על הספסל. רק בליגה כשאין ברירה אז הוא פותח. דבר כזה יכול להרוס לשחקן את הביטחון.
"הוא אף פעם לא אמר לי שיש לו בעיה עם זה. אבל מה, הזרים הם לא בני אדם? העבודה שלי היא לעשות את הכי טוב עבור הקבוצה והייתי חייב לרענן את החמישייה באירופה כדי לא להעמיס יותר מדי על הישראלים שחייבים לשחק בליגה. חמישיית האמריקנים לא היתה בגלל שאני לא מאמין בישראלים, כי עובדה שבליגה אני משחק לא מעט עם בר, ליאור ויותם ביחד. כמה פעמים אמרתי לך באופן אישי אחרי משחקים שאני מרגיש ששחקנים נשחקים לי? כל הרעיון הוא לרענן את הרוטציה כדי לשמור על השחקנים. זה שום דבר אישי נגד אף אחד, ובטח שלא נגד ליאור".
חמישיית האמריקנים לא היתה בגלל שאני לא מאמין בישראלים, כל הרעיון הוא לרענן את הרוטציה כדי לשמור על השחקנים. זה שום דבר אישי נגד אף אחד, ובטח שלא נגד ליאור"עונת הפסטה?
כשנושא הקהל הירושלמי עולה על השולחן, ארשת הפנים של פיאניג'אני משתנה. העיניים, שנראות כל הזמן דרוכות ולהוטות, הופכות ברגע להיות רגועות ובורקות האנגלית המהירה והשבורה הופכת למנגינה. "האוהדים שלנו, הם באמת מדהימים", הוא אומר ברוגע, "כשאני נזכר איך הם דחפו אותנו בוולנסיה, או אפילו יותר מזה - בקריית גת, שזה היה משחק לא חשוב, זה נותן הרגשה מדהימה ואקסטרה מוטיבציה להצליח עבורם".
אתה תביא להם אליפות?
"נו, מי יודע?"
מה התחושה שלך?
"הדעה שלי לא השתנתה. בפיינל פור הכל יכול לקרות אבל מכבי תמיד היו ונשארו הפייבוריטים הכי גדולים".
גם אחרי העונה הזאת?
"תראה את הסגל שלהם".
אני רואה את הסגל שלך, הוא לא פחות חזק.
"אנחנו נראה. מכבי עדיין מכבי".
אבל יש להם עונה זוועתית.
"אני יודע להעריך את המשמעות של הניסיון, ולמכבי יש הכי הרבה שחקנים מנוסים מכל קבוצות הפלייאוף. אנדרו גאודלוק, שהוא אחד הטובים באירופה, חוזר מפציעה ואל תשכח שהם ניצחו אותנו בגביע".
.jpg)
"סגנון השיפוט בארץ שונה לגמרי מאשר באירופה // צילום: אלן שיבר
לסיום, אני מנחית על פיאניג'אני סדרת שאלות כדי לראות אם הוא בכלל מסוגל לתת תשובות קצרות. את מאנו ג'ינובילי הוא היה לוקח לכל קבוצה; סרחיו יוי הוא השחקן הטוב ביותר באירופה; הוא מעדיף את מייקל ג'ורדן על פני לברון ג'יימס, מסרב לנקוב בשם השחקן הטוב ביותר בליגה ("אל תסבך אותי עם השחקנים שלי") והמהלך המועדף שלו על הבאזר הוא "זה שינצח את המשחק".
רק על תשובה אחת פיאניג'אני חוזר להיות פיאניג'אני: "בוודאי שאני מעדיף פסטה על פני פיצה. ב-100 אחוז. אני אוכל פסטה בכל יום. אני גם מבשל בבית. פסטה עם דגים, עם עגבניות, אני אוהב לנסות רטבים שונים. אני איש של פסטה, כל השנה, כל העונה".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו