"יש שתי סיבות מדוע אני מסתכל עליך ככה. האחת, היא כי בעוד כמה רגעים אתה תהיה השורד היחידי בתאונת הרכבת הזאת. והשנייה, היא כי לא שברת אפילו עצם. אין עליך אפילו שריטה אחת"
- מתוך הסרט "בלתי שביר", 2000.
כמו בסרט המסתורי בכיכובם של ברוס וויליס וסמואל ל' ג'קסון, הפועל ירושלים היא הניצולה היחידה מתאונת הרכבת של עצמה. מה לא עבר על סימונה פיאניג'אני ושחקניו העונה? הכנה גרועה באיטליה, זכייה מפתיעה בגביע ווינר שהבטיחה רבות להמשך, הפסדים לכל קבוצות הליגה (חוץ מליורדת קריית גת), הגעה מרשימה לחצי גמר היורוקאפ, ומיד אחר כך השפלות מהדהדות נגד ראשל"צ, גליל ואשדוד, וכמובן הסדרה הבלתי נשכחת נגד נהריה, שבה ירושלים כבר פיגרה 0:2 אבל הצליחה לצאת מהקבר. ועכשיו היא בפיינל פור. אם בוחנים את הפן המנטלי, אף עצם לא נשברה ואין על החוסן הירושלמי אפילו שריטה אחת. יש לזה סיבה אחת בלבד: ההגנה.
.jpg)
שולדברנד מוקף בשחקני ירושלים // צילום: אלן שיבר
רבות נכתב העונה על משחק ההתקפה הדכאוני משהו של פיאניג'אני. רגע לפני סוף העונה, ראוי שנדבר על ההגנה שלו. על זה שההגנה של ירושלים היתה הטובה ביותר העונה בליגה עם ממוצע ספיגה של 75.5 נקודות לערב – הנמוך ביותר בליגה הסדירה, ועם ממוצעי הספיגה הנמוכים ביותר – בבית ובחוץ.
מדהים עוד יותר לגלות שירושלים הצליחה להעמיד את הגנת הברזל הזאת בלי כמה מהאספקטים ההגנתיים החשובים ביותר, ושימו לב: היא אחרונה בליגה בחטיפות למשחק (7.5), אחרונה בביצוע עבירות (18.7) בין ארבעת האחרונות בריבאונד ההגנה (25.9) וקבוצת הריבאונד הגרועה ביותר בליגה אחרי קריית גת.
אז איך זה שלירושלים יש את ההגנה הטובה ביותר בליגה? כאן נכנס לשחק המושג הזה שנקרא "דברים שלא רואים בסטטיסטיקה". בפרק זמן נתון במשחק, ירושלים מצליחה לתקוע את יריבותיה במשך דקות ארוכות בלי סל שדה אחד. פעמים רבות היא מצליחה להכריח את הקבוצות לסוף שעון או לבחירת זריקות רעה.
ירושלים בהגנה היא ההיפך הגמור מירושלים בהתקפה. מתמודדת מצוין עם מגוון גדול של תרגילים, עם סוגים שונים של שחקנים, ויש לה את היכולת לתפור חליפת מגן כמעט לכל סט התקפי שהיריבה מנסה ללבוש. כיף לראות את האדומים עושים הגנה לעומת השם הרע שהם מוציאים לענף בהתקפהלמעשה, ירושלים בהגנה היא ההיפך הגמור מירושלים בהתקפה. היא מתמודדת מצוין עם מגוון גדול של תרגילים, עם סוגים שונים של שחקנים, ויש לה את היכולת לתפור חליפת מגן כמעט לכל סט התקפי שהיריבה מנסה ללבוש. כיף לראות את האדומים עושים הגנה לעומת השם הרע שהם מוציאים לענף בהתקפה.
אבל הניגוד הוא לא רק מקצועי אלא בעיקר מנטלי: אם בהתקפה דיברנו המון על כך שירושלים לא מצליחה "להרוג" משחקים כשהיא מובילה, אז ההגנה היא זו שדואגת לכך שגם אם יהיה ניצחון דחוק – זה עדיין יהיה ניצחון. ובהקשר הזה, ירושלים היא בלתי שבירה.
קינסי את דייסון בע"מ
יום חמישי האחרון, 23:35, חניון המורשים בארנה. ג'רום דייסון מעמיס את בני משפחתו על הרכב המשפחתי שהקבוצה שכרה עבורו ומתכונן לתזוזה. המכונית המסכנה נראתה קצת כמו העונה של דייסון עצמו: מוכה, חבוטה (עם חתיכת מכה בדלת הקדמית) אבל מספיק טובה כדי לסחוב עוד כמה נסיעות.
מייד אחריו יוצא מהחניה טורנס קינסי. את קינסי לא תתפסו עם רכב דפוק, הו לא. ג'יפ שחור נוצץ, משודרג לעומת המכוניות של שאר השחקנים, נראה כאילו הרגע יצא משטיפה ומוכן לטרוף את העליות של הולילנד.
.jpg)
דייסון וקינסי בפוזה אופיינית. הרוב תלוי בהם // צילום: אלן שיבר
כשעונה שלמה מאחורינו, זה הימור די בטוח לומר שזהות האלופה תהיה תלויה מאוד ביכולת שהשניים האלו יציגו בפיינל פור. שלושת המשחקים האחרונים בסדרה נגד נהריה הראו בדיוק מדוע גיא הראל ופיאניג'אני הנחיתו אותם כאן: דייסון בגלל היכולת לעשות סל מכלום, תוך חמש שניות מחוף לחוף, וקינסי בגלל שלפרקים הוא נראה כמו שחקן ההגנה הטוב ביותר באירופה. סקוטי הופסון התקשר, ביקש את הגאווה שלו בחזרה.
התמונה שמסכמת את הסדרה של ירושלים עם נהריה היא התמונה שבתחילת כתבה זו. הצלם עידן בן נון, שמתפעל את עמוד הפייסבוק Hapoel Jerusalem Showtime, קלט בעדשת המצלמה שלו את קינסי, משל היה רוצח שכיר, אחרי עוד משימת חיסול הגנתית. ברקע נראה סקוטי הופסון אובד עצות, לא מבין מי ומה נחת עליו.
קרטיס ג'רלס היה ונשאר העוגן ההתקפי של ירושלים; על יותם הלפרין אפשר לסמוך שייתן את השקט ואת חוכמת המשחק ברגעים הקריטים; ואמארה סטודמאייר עושה בפלייאוף צעד קדימה באספקט המנהיגותי; אבל לירושלים יש שני אקס פקטור, לא אחד, והם דייסון וקינסי. שני משחקים טובים שלהם, וקינסי עוד יצטרך להחליף את תמונת הפרופיל שלו בטוויטר, שם הוא אוחז גביע הליגה האדריאטית ביד אחת וסיגר ענק ביד השנייה. ודייסון? אולי בעונה הבאה יפנקו אותו באוטו בלי פגיעת שאסי.
מורידים נימוס מול ראשון
אולי היא לא מודעת לזה, אבל מכבי ראשל"צ תשחק מחר נגד משהו שהיא בעצמה יצרה. לאורך כל 14 הפסדי הליגה של הפועל ירושלים העונה, האדומים דיברו על כך שאין תחושת דחיפות גדולה במיוחד במשחקי הליגה ה"רגילים", והקפידו להשתמש באליפות הכתומה בהסבריהם. "אם ראשון לקחה אליפות ממקום שישי, בזכות הפיינל פור, אז לנו יש הרבה זמן לתקן ולא יקרה אסון אם לא נסיים בפסגה".
התפיסה האסטרטגית של ירושלים לעונה הנוכחית התעצבה באותו ערב היסטורי של ה-9 ביוני אשתקד. תפיסה שלפיה כל מה שחשוב זה רק להגיע לפיינל פור – ואת כל השאר אף אחד לא יזכור.
התפיסה האסטרטגית של ירושלים לעונה הנוכחית התעצבה באותו ערב היסטורי של ה-9 ביוני אשתקד. תפיסה שלפיה כל מה שחשוב זה רק להגיע לפיינל פור – ואת כל השאר אף אחד לא יזכוראבל אנחנו עדיין זוכרים, למשל, שרצף הניצחונות הגדול ביותר של ירושלים העונה בליגה עומד על ארבעה ניצחונות בלבד. זה קרה בין המחזור ה-13 ל-17, עם ניצחונות על קריית גת, גלבוע, נהריה ואשדוד. אם ירושלים רוצה לקחת את האליפות, היא תהיה חייבת "להוריד נימוס" מול ראשון ולעשות את מה שעדיין לא עשתה העונה - לרשום חמישה ניצחונות ברציפות. ונחשו מה? ראשון בעונה שעברה לא רשמה אפילו את הרצף הזה.
.jpg)
הלפרין ואליהו בסיום הגמר אשתקד. הלקחים הופקו? // צילום: אלן שיבר
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו