משה בן שמחון
"גם ללא המשבר באוקראינה ופסילת הרוסיות האמנתי שנגיע לשמונה הגדולות, ואם לא שניים־שלושה הפסדים מרגיזים, גם היינו מגיעים לסדרה מול ריאל מדריד עם ביתיות".
בגיל 82 ובעיצומה של סדרת רבע גמר היורוליג מול ריאל מדריד, שמעון מזרחי מתעקש שזו לא רק האופטימיות הקבועה שלו אלא עניין מקצועי לגמרי: "ידעתי שיש לנו קבוצה איכותית וחזקה. אני ידעתי את זה כל הזמן. היתה לנו בעיה שזו היתה חבורה של שחקנים מצוינים והיה צריך להפוך אותה לקבוצה. היום יש קבוצה איתנה, חזקה ומאוחדת".
החלפתם מאמן בזמן.
"ההבדל במאמנים הוא בגישה. יש גישה של המאמן הקודם, יאניס ספרופולוס, שהוא אדם נהדר, אבל בתפיסתו המקצועית הוא מתאים את עצמו למשחק של היריבה ומתבסס בעיקר על הגנה. הגישה האחרת אומרת שהיריבה תתאים את עצמה למשחק שלנו. שהם יקלעו 80 ואנחנו 90, שזו היתה גם הגישה של פיני גרשון. זו הגישה שאותה נוקט היום אבי אבן. בינתיים, הוא עלה על דרך המלך".
דיברו שהוא מגיע כסותם חורים.
"כל מי שאמר שמינויו של אבי הוא הרמת ידיים, מבין שהוא שגה. חשבנו שאבי אבן מתאים לשחקנים האלה, לא התחייבנו על עונה נוספת, וזה הצליח".
גם אמרו שאולי תעלו כדי להפסיד לפנרבחצ'ה.
"נכון. שמענו את הרחש־בחש והודענו שאין אצלנו בלקסיקון את המושג להפסיד. מול כל הקבוצות המובילות ביורוליג - ניצחנו".
אי אפשר לומר שאלו השנים הקלות ביותר שעברו על מכבי בכל התקופה שלך בקבוצה. עד כמה הקורונה פגעה בך אישית ובמועדון?
"בקורונה לא דאגתי לעצמי ולא פחדתי שיקרה לי משהו. דאגתי שיקרה משהו למועדון וראינו שזה אכן השפיע עלינו בעונה שעברה".
אתה שומע את הקולות על כך שהדור הצעיר אינו מנהל טוב את מכבי כפי שאתם ניהלתם?
"אני לא יודע מי אומר, אבל הוא טועה. הדור הצעיר רואה את הניהול בדרך שלו, אנחנו רואים את זה עין בעין. הם מתאימים את עצמם לרוח הזמן. כל אחד עושה את תפקידו וכולנו עובדים בהרמוניה מלאה".
בולטים בהיעדרם
מזרחי, שכבר ראה הכל בספורט הישראלי ובכדורסל הישראלי, מתעקש על כך שלא מדובר בראיון סיכום - אף שהגיל עושה את שלו ובתקופה האחרונה איבד שניים מחבריו הקרובים.
ספר קצת על החברות שלך עם אלכס גלעדי ז"ל.
"היה לי סוף שבוע עצוב ומר. אתה יודע שבפסח לא יושבים שבעה, דוחים את השבעה לאחרי החג, ובמקרה השבוע, זה גם יום פטירתו של אבי ז"ל. את אלכס אני מכיר יותר מחמישה עשורים. אלכס הוא אדם שידעת לאהוב אותו, ידעת להעריך. אני חושב שהוא שינה לחלוטין את כל הקשר והחשיבה של מחלקת הספורט ברשות השידור. בזמנו, בצוותא עם דן שילון, הוא עשה מהפכות. אלכס ליווה אותנו ב־77' בווירטון ובבלגרד. כמו שטל ברודי הטמיע את הביטוי 'אנחנו במפה', כך אלכס השריש את 'גביע אירופה לתל אביב'.
"הוא סיקר באותה השנה את ביקור סאדאת בארץ. הוא תקע יתדות עצומות. לאחר מכן התברג בצמרת של הוועד האולימפי הבינלאומי, דאג שלא יהיו חרמות על ישראל, דאג לטקס שיזכיר את רצח י"א חללי מינכן. אמרתי למישהו השבוע שדברים מסוימים בחיים - יש להם השפעה על מצבו הבריאותי של אדם, ואלכס סבל קשות בעקבות מה שקרה סביבו בשנים האחרונות, וחבל.
"יש עוד בן אדם שנפטר, לפני חודש. היה לי לחבר כמו אח. זהו לאון ונדל, חברי מבריסל, שאם מדברים על תקופת וירטון הוא עזר לנו מאוד, לארגן את המשחקים בבלגיה. הוא גם זה שסייע לנו בזמן מלחמת המפרץ, כשלא יכולנו לשחק בארץ. חבר אישי שלי וכאב הלב הוא גדול".
במהלך השנים גם איבדת שני חברים שלך להנהלת מכבי, שמלוק מחרובסקי ומוני פנאן ז"ל, עד כמה הם חסרים לך ביום יום?
"שמלוק היה יד ימיני. עשינו הכל יחד, כל אחד ידע מה התחום שלו. הרמוניה מלאה. הוא מאבני היסוד של מכבי, וייזכר לדורות. מוני היה מוטיבטור גדול. מוני עמל יומם ולילה לטובת הקבוצה, ולצערי הגדול הוא נקלע למצוקה כזו או אחרת וחבל מאוד שסיים את חייו בצורה שסיים. אבל, אני שמח שבנו, רגב, נמצא איתנו. הוא ביקש ממני לעבוד במכבי ומיניתי אותו לעוזרו של אבי קובלסקי והוא איתנו עד היום. זה חלק גדול מהנחמה".
מיקי ברקוביץ', סמל צהוב, קיבל פרס על מפעל חיים. הוא השחקן הגדול ביותר בהיסטוריה של מכבי?
"מיקי נמנה עם זן מיוחד. הדור שלו הוא גולת הכותרת של מכבי ת"א, ויפה שמכון וינגייט העניק לו את הפרס הזה כי הוא גם גידל שני בנים שחקני כדורסל וממשיכי דרכו. מיקי ואני נמצאים בקשר טוב מאוד, אנחנו גם שכנים ואני לא פוסל אפשרות שמיקי ישתף איתנו פעולה במכבי".
"חשוב שנתחזק ונתעצם"
מזרחי לא מסתיר את דאגתו ממה שקורה במדינה. שנים ליווה את פרשת גיא חבר, וכיום הוא ממשיך לשרת את המדינה, לא רק בספורט, ויש לו דעה מוצקה על כל נושא בחברה הישראלית.
אם דיברנו על פרסים, מה דעתך על הבחירה באביהו מדינה לפרס ישראל? יש שיגידו שהוא מתלונן על קיפוח כי הוא מזרחי. אתה מעולם לא התלוננת ולא התבטאת בנושא.
"אביהו מדינה לא בכיין. אם מישהו מרגיש מקופח - מותר לו לזעוק. יש מזרחים שמרגישים מקופחים, גם בזמר, ומותר להרים קול בלי שזה ייחשב לבכיינות. אני דור חמישי בארץ, לילידי ירושלים. סבי המנוח מצד אמי הוא יוסף חכמי שהיה חבר מועצת העיר ירושלים ועל שמו יש רחוב בעיר. סבי המנוח מצד אבי הוא שמעון מזרחי שעל שמו אני קרוי. הוא פעל רבות לגאולת קרקעות ולהקמת המרכז המסחרי בת"א. יש בתל אביב רחוב על שמו - רחוב מזרחי א'. רחוב מזרחי ב' שונה ליאיר שטרן אשר נרצח ברחוב הזה על ידי הסרג'נט הבריטי.
"אני ציוני, אוהב את המדינה. שירתי בכל מלחמות ישראל, כשקוראים לי אני מתייצב. זה לא סותר את זה שאם מישהו מרגיש מקופח - מותר לו לזעוק. היום כבר אין בעיה ומתחתנים מכל המגזרים, דבר שלפני 60 שנה זה לא היה קיים בקלות הזו".
ערב יום העצמאות, מה דעתך על המדינה שלנו ב־74 שנות קיומה?
"קודם כל זאת הארץ שלנו. אם לא נדע לשמור עליה ועל הערכים שלנו כיהודים וכציונים - זה יהיה גרוע מאוד. אני מרגיש שיש התרופפות מסוימת במצב הביטחוני וזה חבל. אני מקווה שמי שמנהל כרגע את המדינה יידע להתגבר על זה, לא להתרפס ולא להיות תלוי בגחמות של אנשים כאלה שלא מדינה ישראל עומדת לנגד עיניהם. רק העוצמה וכוח הרצון שלנו - הם אלו שיחזיקו אותנו, כי זה סוד גלוי שהערבים לא רוצים אותנו פה. לכן חשוב שגם בשנים הקרובות, מבחינה ביטחונית, נתחזק ונתעצם ולא ניתן לאויבינו שום דרך לפגוע בנו. שנדע לשמור על המדינה שלנו, שנדע להרחיב את הידע שלנו ואת הטכנולוגיה".
