ברוכים הבאים לפלייאוף: מכבי ת"א צריכה לקום – ומהר

מכבי ת"א לא שיחקה בפלייאוף היורוליג במשך שבע שנים. אז ריאל נתנה לה "מוישה בורך" (מי שברך) ועשתה לה חנוכת בית וטבילת אש מחודשת. היה יכול להיות יותר טוב, אבל גם יכול היה להיגמר יותר רע. מה שחשוב בסדרה זה לקחת אוויר, לעשות תיקונים קטנים, ויאללה - למשחק הבא. לא הבנתי מה היו החיבוקים ולחיצות הידיים בסוף המשחק בין הקבוצות. זה היה בסך הכל רבע אחד ממשחק של ארבע או חמש מערכות.

וכשרוצים להתעודד מהפסד במשחק 1, אני תמיד נזכר ב-memorial day massacre, מגמר פלייאוף ה-NBA ב-1985. הלייקרס הובסו בבוסטון 148:114, והיה נראה שזה ייגמר בסוויפ. אבל מג'יק והחברים חזרו וניצחו במשחק 2, ואחר כך גם בסדרה. ועכשיו, אפילו עשו על זה סדרה ב-HBO. אז מכבי, ברוכה הבאה, פלייאוף זה עולם אחר לגמרי. להתנגב, לשתות, ולעלות למשחק 2 כמו חדשה.

יוגופלסטיקה ספליט

ובכל זאת, יש שינוי רגשי. בסדרה של חמישה משחקים, היתרון של האנדרדוג הוא שיש לו שלוש הזדמנויות לנצח בחוץ. עכשיו אחת כבר אבדה למכבי, מה שמתחיל להכניס קצת לחץ. המטרה היא לחזור מהמסע עם ספליט (1:1), וכדי להגיע לזה מכבי חייבת לנצח במשחק 2. היו הרבה בעיות שאפשר לתקן, היו גם כמה נקודות אור שצריך לחזק.

היכולת לעלות מחושלים ומתוקנים למשחק שני נגזרת הרבה מהניסיון של המאמן והשחקנים במעמד הזה, וכאן דווקא יש לריאל יתרון גדול על פני מכבי, על המגרש וגם על הספסל. לאסו עם עשרים שנות פלייאוף כמאמן ושחקן, רודי וסרג'יו יוי הוותיקים עדיין תורמים המון וחולקים כמעט 40 שנות פלייאוף נוספות. לרוב שחקני מכבי ובוודאי למאמנה זו חוויה ראשונית, וגם השגיאות שהביאו להפסד באו רובן מחוסר ניסיון וטעויות לא אופייניות.

מומנטום הגנתי

שני רצפים קצרים ומיותרים ניתקו את המעקב הצמוד של מכבי אחרי ריאל לאורך המשחק. אחרי שג'ון די השווה ל-34:34 בדקה ה-17, באו שלוש שגיאות בסיסיות בהגנה שעלו בשלוש שלשות מהירות של ריאל. הגנת החילופים של מכבי הייתה רשלנית, הצטופפה מדי סביב הנפילים הספרדים בצבע, ואפשרה לקאוזר והאנגה לצלוף מהקשת ולפתוח פער בטוח.

ואז, בישורת האחרונה ברבע הרביעי, איבוד כדור מבולגן של קלויארו הפך לליי אפ קל בצד השני, עם עבירה מיותרת של סורקין, ואבן אף הוסיף קינוח של טכני לספסל. סיבוב של שבע נקודות שגמר את המשחק. היו גם הרבה סלים קלים של ריאל, למשל אחרי ריבאונד התקפה, או כמו השלשה של רודי בסיום הרבע הראשון, שנבעה מבזבוז הפאול האחרון שהיה לתת בעבירה טפשית של ריינולדס כמה שניות קודם. נגד ריאל אתה לא יכול להיות מפוזר ולטעות בהגנה כל כך הרבה פעמים. הם זקנים, הם לא מחוברים, אבל הם עדיין ריאל מדריד.  

תעביר לאוטומט

בפלייאוף יש הרגשה שהכל מתחיל מחדש, שחקנים פתאום עולים (סורקין), אחרים יורדים ודועכים (ז'יז'יץ'), והקבוצה צריכה להוכיח לעצמה מחדש שהיא טובה, ומהי התצורה הנכונה. מה שקריטי הם ההרגלים. האם מכבי אספה מספיק הרגלים אוטומטיים? אני כבר טוען תקופה ארוכה שהחמישיה הראשונה של אבן היא הכי פחות יעילה. חמישה כוכבים ללא שחקן אפור/משלים. ג'ון די, קאלוירו, סורקין – שנים חייבים להיות על המגרש. ריינולדס מתאים יותר מז'יז'יץ' להתמודד עם הגבוהים של ריאל. זה קשור לפיזיות אבל גם לאופי האקסטרווגנזי שלו.

הכתבות ועידכוני הספורט החמים אצלך בטלגרם

להצטרפות

בפתיחה היה נדמה שההרגל היחיד שנשאר הוא הכדררת והקליעה של סקוטי ווילבקין. טוב שאבן הוציא אותו ראשון, כדי להצהיר שמכבי שלו לא תדרדר לשם, לפחות לא בפתיחת המשחק והסדרה. אבל מכבי טעתה הרבה מאוד בהגנות, ואפשרה לריאל לקלוע 16 שלשות ב-55 אחוז. מכבי גם השאירה 8 נקודות על הקו, לוקסוס שלא קיים בפלייאוף. וההרגל הכי חשוב שלה מהתקופה האחרונה שהוא משחק הריצה, כמעט שלא היה קיים. ולכן הגיעה רק ל-74 נקודות. ועם כל זה - ריאל היתה הכי טובה מזה חודשיים, מכבי היתה הכי חלשה מזה חודשיים, ובכל זאת היה צמוד עד דקה לסיום. אז לנוח, לעשות התאמות, וקדימה למשחק 2. הזמן לנצח הוא תמיד עכשיו.