יוני ארליך טעם כמעט הכל בקריירת הטניס שלו. זכייה בגרנד סלאם, חצי גמר גביע דיוויס אחרי תצוגה מול רוסיה, אכזבות, שמחות. כל דבר שתרצו להכניס ברשימה – יש לו מקום.
ובכל זאת, חייב להיות לו מה שאין לאחרים, ואולי לא לשום טניסאי פעיל בסבב. אחרת אין הסבר אחר לכך שבגיל 44, ורגע לפני שהוא חוגג 45, הוא ממשיך להתרוצץ על מגרשי הטניס מסביב לעולם, להשתתף בטורנירים הכי גדולים וכן, אפילו להגיע להישגים. בראיון מיוחד ל"ישראל היום" ארליך נותן הצצה לראש של מי שמכונה "זקן הסבב".
"ברגע שהחלטתי שאני מתחיל שנה חדשה – אני הולך על זה עד הסוף. זו המהות של שחקן טניס", מספר ארליך. "היו לי רגעי משבר בחמש-שש שנים האחרונות ועדיין תמיד אמרתי לעצמי שזה ספורט מדהים ויוקרתי והרבה במקומי היו רוצים להסתובב בעולם ולהשתתף בטורנירים הכי גדולים".
44-year-old former #AusOpen doubles champion Jonathan Erlich still rolling around on Kia Arena.
— Val Febbo (@VFebbo96) January 20, 2022
His sock game is elite too! pic.twitter.com/ibyFJv2wew
היו לך רגעים שחשבת כבר לפרוש?
"כל הזמן יש לי את הרגעים האלה. כולם מסתלבטים עליי כי אמרתי שאני לפני הסוף ומאז אני מושך שלוש-ארבע-חמש שנים. כל שנה צריך למצוא כוחות ולהתחיל שנה חדשה ולהציב מטרות חדשות".
מבחינתך אתה מושך או שאתה יכול לשחק עוד כמה שנים?
"אני לא מציב לעצמי עובדות של כמה שנים אשחק. כל שנה היא כשלעצמה. בסוף כל שנה אני בודק עם עצמי אם אני יכול להמשיך ולעמוד בקצב של הטיסות והאימונים ולהיות לבד בלי אשתי והילדים שזה נדבך מאוד קשה בטיולים האלה. זה הכי כואב. אבל בסוף שנה אני יושב עם המשפחה ומחליטים ביחד אם למשוך עוד שנה או לא. ברגע שאבין אזה לא משתלם, כלכלית וגופנית אז אפסיק".
הרבה שחקנים פורשים בגילים הרבה יותר מוקדמים. חייב להיות לך סוד.
"אם יש משהו שאני עושה באופן עקבי כבר 15 שנה זה לשמור על הגוף שלי ולטפל בו על בסיס יומיומי בצורה נכונה ומאוזנת. אז נכון, לפעמים זה פוגע בי כי אני כבר לא יכול למתוח עוד את הגבול שלי. כמובן שזה כבר לא מספיק כדי לקחת גרנד סלאמים אבל אני כן מספיק תחרותי כדי לנצח משחקים ולקחת טורנירים במהלך השנה. זה לא פשוט, כל משחק גוזל ממני הרבה כוחות ולהתאושש זה לא פשוט בכלל אבל ברוך השם התברכתי בגוף טוב ועם הרבה אמונה וכוחות אני עדיין שם".
בגיל כזה, הרוב המוחלט של יריבי ארליך צעירים ממנו במספר מכובד של שנים ומול שחקנים מסוימים, חלקם בטופ העולמי, הפער מגיע גם ל-20 שנה ויותר. בתור שחקן ותיק שמו הולך לפניו, אבל במפגשים כאלו תמיד יש השפעה על היחס כלפיו.
"זה לא שהשחקנים מרחמים עליי. כולם קצת צוחקים זה נכון, אבל גם רוכשים הרבה כבוד ומעריכים. בכל זאת אני מעל 25 שנה בטור וחלקם לא נולדו כשהתחלתי לשחק כמו למשל אנדריי רובלב, דניס שאפובלוב ואלכסנדר זברב. הרבה פעמים יוצא לי לדבר איתם והם שמחים שאני שם אותם בפרספקטיבה הנכונה כי לפעמים שוכחים ולוקחים דברים כמובן מאליו".
הזכרת את זברב. בטורניר מונפלייה האחרון ניצחת גם אותו וגם את צונגה. דיברת איתו?
"כן, אמרתי לו שפעם ראשונה ראיתי אותו יחד עם אנדי רם בטורניר מץ בצרפת כשהיה בן 15. אמא שלו באה אלינו ואמרה לנו שהילד הזה הולך להיות משהו משהו. המשהו משהו הזה הגיע להיות שלישי בעולם. צחקנו על זה שהוא מרגיש כבר זקן (בן 24). אמרתי לו כל פעם שתרגיש ככה תחשוב עליי ותרגיש טוב עם עצמך. הוא צחק ואמר לי צודק. שמח להיות זה שנותן לשחקנים האחרים בסבב פרספקטיבות נוספות".
גם בגילך, אתה עדיין השם הישראלי הבכיר בטניס הגברים. הענף בארץ לא מתרומם וזה קצת צובט.
"מאוד צובט. כולנו מקווים ששמות כמו ישי עוליאל, דניאל צוקרמן, עידן לשם ובן פתאל יצליחו להגיע לפחות לאזור 200-250 בעולם. בסך הכל אני חושב שלדור הזה יש כלים טובים. הקורונה פגעה ברביעייה הזו בשנים קריטיות. ישי מתקדם אבל זה עדיין רחוק ממה שכולנו מצפים לו. בתור קפטן הנבחרת אני תומך ומלא תקווה שהם יצליחו. הצלחה שלהם זו הצלחה שלנו".
בחודש הבא גביע דיוויס חוזר לישראל אחרי ארבע וחצי שנים. איך מתכוננים לקראת דרום אפריקה?
"האמת שהקורונה פגעה בחבר'ה שלנו. בן התחיל להתחרות כבר לפני כמה שבועות אבל השאר רק עכשיו. הם יגיעו למפגש אחרי השתתפות מועטה בתחרויות אבל זו עובדה ואין איך לשנות את המצב. אני מקווה שהשנה תתחיל להם בצורה חיובית והם ישתפרו".
עצם זה שאתה עדיין משחק לצידם, יש לך השפעה חיובית עליהם?
"יש לי השפעה חיובית מאוד. גם בתור זקן השבט וגם בתור שחקן פעיל שראה הרבה ויכול לתת להם ביטחון עצמי והכוונה בנוסף לצוות המקצועי".
המעבר לשיטה של הטוב משלוש בדיוויס תורמת יותר?
"אני באופן אישי בעד. הטוב מחמש זה ארוך ונגרר וברמה האישית זה בטח ובטח טוב לי מבחינת כושר. חמש שעות על המגרש זה קשה בשבילי".
זוכר את הפעם האחרונה ששיחקת חמש מערכות?
"אם אני לא טועה ב-2018. לדעתי זה יותר טוב לקהל ולצופים בבית ובגלל זה גם הצליחו לקצר את זה ליומיים במקום שלושה ימים. הרבה מהמפגשים הקודמים של ישראל הוכרעו במשחקים שהגיעו לחמש מערכות אבל זו היסטוריה ועכשיו עשו היסטוריה חדשה".
איך יהיה לארח את הפרטנר שלך לויד האריס?
"זה קטע די מצחיק, כן. לויד חבר טוב שלי והמאמן שלו ישראלי לשעבר ואני מכיר אותו 20 שנה. יהיה מרגש לראות אותו פה, נארח אותו בצורה הכי יפה שאפשר. לא יודע אם ישחק גם בזוגות או רק ביחידים, את זה נשאיר להם להחליט".
בלי כמובן להאיץ, אבל יש לך תכניות לאחרי הפרישה?
"לא ממש. אני כרגע מעורב בכמה פרוייקטים ברמה העסקית והם ממלאים אותי כרגע מלבד הטניס. אני כל הזמן בודק את השטח ואת האפשרויות שלי".
אולי שותף בגלידרייה של אנדי רם? נראה איחוד היסטורי?
"אשאיר את עצמי בתור לקוח מרוצה, למרות שהוא לא לוקח ממני כסף".
מילה על דל פוטרו שפרש, אולי כארגנטינאי לארגנטינאי?
"מספיק לראות את האהדה של האנשים בעולם ואיך הגיבו לפרישה שלו למרות שזו לא היתה הפתעה גדולה בגלל הפציעות. כואב הלב. ראינו את ההתפרצות המרגשת שלו, אין יותר סימבולי מלסיים את הקריירה במדינה שלך. אף אחד לא יישכח את מה שעשה בארה"ב ב-2009. הוא אישיות גדולה, צנוע ושחקן שבשיא שלו היה ברמה של הגדולים ביותר. חבל שלא מיצה את הקריירה שיכל לעשות לולא הפציעות. בתור ארגנטינאי אני יכול להגיד שהוא היה גיבור לאומי".
אחרי ההישג של נדאל באוסטרליה, מי לדעתך הגדול מכולם?
"קשה לתת תשובה על השאלה הזו כל עוד הם משחקים. בסופו של דבר המספרים לא משקרים ורק אחרי שיפרשו נוכל באמת לנסות ולהכריע אבל חבל שצריך לעשות את זה כי שלושתם עשו דברים מדהימים. במצב שבו היה נדאל לא האמנתי שיגיע לשבוע השני של האליפות ולדעתי גם הוא בעצמו לא חשב וצריך פשוט להוריד את הכובע בפניו ובפניי פדרר וג'וקוביץ'".
