טעות הראשונה היתה לבוא עם נעליים סגורות. הטעות השנייה היתה ללבוש חולצה עם שרוולים, והשלישית - מכנסיים מבד שאינו ניילוני ומתנופף ברוח. טעויות של טירון. נכון, המשחקים האולימפיים הם אירוע מכובד, ועיתונות היא מקצוע שצריך לכבד את עצמו, אבל לענף גלישת הגלים חוקים משל עצמו.
כאן קוד הלבוש הוא אחר לגמרי. כפכפים הם הכרח, גופייה ללא שרוולים היא פריט סטנדרטי, ואנשי התקשורת שמסקרים את הספורט בימים שבשגרה ידעו להגיע עם בגד ים, שיעזור להם להתנהל בנוחות בחום ובחול המהבילים של טוקיו. איך אמר לי עיתונאי אוסטרלי עם שיער צהוב מדי כשראה את הזיעה ניגרת על מצחי? ."Chill, man"
האמת, קל להירגע כשנשאבים לתוך ענף שעושה בטוקיו את הופעת הבכורה האולימפית שלו. כי כמו שהווייב של האנשים העוסקים בתחום שונה, כך גם הווייב של המקום. תחרויות הגלישה מתקיימות בחוף צוריגסקי, כ-100 קילומטר צפונה מהכפר האולימפי, וכ-100 שנות אור ממה שמתרחש במרכז העיר. החוף, שנמצא בעיר איצ'נומייה, נראה פחות כמו המשך של יפן ויותר כמו שלוחה יפנית של קליפורניה.
כל האזור מלא בחנויות גלישה ובבתי קפה מגניבים. מסביב הרים ירוקים, ברחובות אנשים משוחררים, כל כך פסטורלי שאפשר לשכוח לרגע שכל זה קורה במדינה שפאניקת הקורונה משתקת אותה לגמרי. ובתוך היופי הזה נמצא האתר האולימפי, שגם הוא עשוי עץ ומלא חול וצמחייה - ההיפך הגמור מהרובוטיקה והקדמה שמאפיינות את אתרי הספורט האחרים. בצוריגסקי, השירותים נורמליים. בלי אופציית הדחת מים.
ענת ליליאור הייתה בת 16 כשהוועד האולימפי קיבל ב-2016 את ההחלטה להפוך את גלישת הגלים לספורט אולימפי. היא הייתה אז אלופת ישראל והתחרתה בסבב הג'וניור העולמי, אבל בין זה לבין טוקיו 2020 הפריד עולם ומלואו של בעיות ביורוקרטיות ופוליטיות כאלה ואחרות. אלא שכמו לא מעט ספורטאים אולימפיים, הגולשת הצליחה להתעלות מעל לכל ולעשות את הדברים בכוחות עצמה.
היא העפילה לאליפות העולם ב-2019 שנערכה גם כן בטוקיו, דורגה ראשונה באירופה בסיום השנה והשיגה את הכרטיס למשחקים. אתמול, באיחור של שנה, וכשהיא בת ,21 ליליאור נכנסה למים ועשתה היסטוריה כפולה. גם הראשונה לייצג את ישראל בגלישת הגלים, וגם אחת מאלו שזכו לחנוך את הענף במשחקים האולימפיים.
להיסטוריה הזאת היה מחיר. ליליאור הוגרלה למה שאפשר לכנות "בית המוות", כשלצידה התחרו סילבנה לימה הברזילאית, שהיא פעמיים סגנית אלופת העולם, פאולין אדו הצרפתייה, שמחזיקה בארד מאליפות העולם ב ,2016 והאוסטרלית סטפני גילמור. בין שלל הכוכבים שנכנסו אמש למים - ג'ון ג'ון פלורנס, גבריאל מדינה, איטלו פריירה, קולוהה אנדינו, קריסה מור ואחרים - גילמור היא המלכה האם.
שבעפעמים אלופת עולם, כוכבת בכל רמ"ח איבריה, אלילה. "כשהייתי צעירה הערצתי את קטי פרימן (רצת ה-400 מ' האוסטרלית, ד"ה), וחלמתי להיות במשחקים האולימפיים", היא אמרה אמש ל"ישראל היום". "לכן רצתי, שיחקתי כדורסל וניסיתי הכל. בסוף אני כאן כגולשת". וכגולשת, מדובר באחת הטובות אי פעם.
"ההתרגשות השתלטה עלי"
לגבי החוקים: בכל מקצה, הגולשות מקבלות 30 דקות לתפוס כמה שיותר גלים, כשחמישה שופטים מנקדים את הביצועים מ 1 עד 10 הציון הנמוך והגבוה נמחקים, ונותר ממוצע של שלושת השופטים הנותרים. בתום 30 הדקות, כל גולשת נשארת עם שני הציונים הגבוהים ביותר, כך שהמקסימום האפשרי הוא 20 נקודות למקצה.
אתמול, מיציע העיתונאים המאולתר והח מים, ניכר היה שליליאור מתקשה להסתגל לתנאים או לסיטואציה בדקות הראשונות. היא חיכתה שבע דקות עד שעלתה על הגל הראשון, עליו סיפקה ביצוע לא מספיק טוב. שאר הגולשות פתחו בינתיים פער, ובסיום 30 הדקות נותרה הישראלית עם 7.77 נקודות, במקום הרביעי והאחרון.
"התנאים הזכירו קצת את אלה בישראל", אמרה בסיום, "אבל ההתרגשות השתלטה עלי". בהמשך היום קיבלה הזדמנות נוספת בשלב השני, אבל גם שם סיימה רביעית והודחה מהת חרות. "אני לא מאמינה שאני ספורטאית אולימפית, זאת חוויה לכל החיים", סיכמה.
מי שסיימה ראשונה היתה גילמור. כמובן. נזכיר: שבע פעמים אלופת עולם ואלילה במולדתה ובכל מקום עם ים. ועדיין, למרות כל הישגיה המרשימים, חמש הטבעות האולימפיות הצליחו לחדור את ארון הגביעים שלה ולגעת בליבה. "זה פשוט מדהים מה שקורה פה, זה אירוע של פעם בחיים ולא חלמתי שאזכה להיות חלק מזה", אמרה בהתלהבות ששמורה לצעירים. "אני מנסה לספוג מזה כמה שיותר. ראיתי את הדרים טים ואת נבחרת כדורעף החופים של הולנד, ודיברתי עם הטניסאית אשלי בארטי. זו פשוט חוויה שאי אפשר לתאר".
במידה רבה, הדברים האלה של גילמור משקפים את הלך הרוח הכללי של האירוע. המארגנים קיוו שהגלישה תפתח את הקהל לספורט חדש וצעיר, וזה אולי עוד עשוי לקרות, אבל בינתיים נדמה שההפך קורה. מי שנפתחים הם הגולשים, אנשים מגניבים ושזופים בצורה מעוררת קנאה, שמגלים פתאום את קסמם וכוחם של המשחקים האולימפיים.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו