נבחרת ישראל בכדורגל תמיד הייתה אי של שפיות במציאות המורכבת בה אנו חיים. בתוך חדר ההלבשה כולם שווים, הטובים משחקים, נלחמים (ספורטיבית כמובן) כתף אל כתף ולא רלוונטי למי נולדת, איפה גדלת, מה צבע העור שלך או לאיזו דת אתה שייך.
אם אתה טוב, אתה תשחק ותעשה הכל, קודם כל בשבילך כספורטאי וגם למען חבריך לנבחרת, כדי להביא את התוצאות הכי טובות שאפשר ולתת לאזרחי המדינה סיבות לגאווה ושמחה. יותר מזה, שני הקפטנים האחרונים של הנבחרת הם ביברס נאתכו, צ'רקסי מוסלמי, ואלי דסה, יהודי אתיופי, שהדגישו כמה יפה יכולה להיות החברה שלנו. במידה ואתה טוב במה שאתה עושה - הכל פתוח בפניך.
אבל תמונת המראה האוטופית הזאת, שהכדורגל מספק לנו, מתחילה להיסדק וההתפרקות החברתית שמתרחשת במדינה מתחילה לחלחל לתוך הנבחרת. נכון, זה עדיין לא קורה בחדר ההלבשה וחשוב היה לראות את התמיכה הבלתי מסוייגת של כל השחקנים באבו פאני, אבל מה שקרה אתמול בטדי, שבר את הלב לכל אזרח הגון בישראל, ובוודאי לכל אוהבי הכדורגל הישראלי.
החברה שלנו נמצאת בתהליך הדרדרות ממושך וכמו בכל תחום, הכל מתחיל מלמעלה. יש לנו ראש ממשלה, ששנים משתמש בטקטיקה של הפרד ומשול, אנחנו והם, מחלק את המדינה לשניים – אלו שחושבים כמוני ותומכים בי אוהבים אותה ואלו שחושבים אחרת ממני ורוצים להחליף אותי, הם נגד המדינה.
התהליך הזה הגיע לשיא בהרכבת הממשלה הנוכחית, כשפוליטיקאי ימני קיצוני, שהורשע בשמונה עבירות פליליות, שאחת מהן הסתה לגזענות ושתיים נוספות בגין החזקת חומר תעמולה עבור ארגון טרור, קיבל כוח פוליטי עצום ומונה לשר לביטחון לאומי. תהליכים דומים קרו גם בעולם הכדורגל כשארגון אוהדים קיצוני, שמכנה את עצמו 'לה פמיליה', השתלט על יציעי טדי, הדיר עשרות אלפי אוהדי בית"ר טובים ושר לקבוצה בכל משחק כשזו עולה על הדשא – "הנה היא עולה, הקבוצה הגזענית של המדינה". ואף אחד לא פוצה פה.
וכשזה המצב, אף אחד לא באמת הופתע אתמול, כשמוחמד אבו פאני, כדורגלן ערבי ישראלי, אלוף ישראל 3 פעמים עם מכבי חיפה, שחקן אהוב על חבריו (גילוי נאות – אחד השחקנים שאני הכי אוהב ברמה האישית), שרק השבוע הגשים חלום וקיבל חוזה מעבר לים, קיבל קריאות נאצה ושריקות בוז מקומץ אוהדים בזוי, רק בגלל מוצאו, כשהוא משחק בנבחרת ישראל ומייצג את המדינה.
אני מאוד מקווה שבהתאחדות לכדורגל יבינו את הסיטואציה ומעבר לתמיכה הבלתי מסויגת באבו פאני ובשאר בני המיעוטים שמשחקים בנבחרת (גם רמזי ספורי ספג אתמול קריאות גזעניות), יעבירו את המשחק מול רומניה בנובמבר לסמי עופר או לבלומפילד ובנוסף, יבינו שחייבים לטפל ביד קשה בכל אקט של גזענות, קטן וגדול כאחד, גם במשחקי הליגה שלנו.
אמנם זה לא פשוט, ודאי במצב הנפיץ שאנחנו נמצאים בו, אבל אוהבי הכדורגל חייבים לעשות כל מאמץ ולנקוט בכל אמצעי, כדי לשמור על הכדורגל כאי של שפיות. אם לא, באמת שלא נשאר לנו כלום.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו