להזיז את הגבינה ולנוח: מכבי תל אביב הגיעה לשיא בדיוק בזמן

לנצח בחוץ כפייבוריט. אף ניצחון יורוליג אינו מובן מאליו, בוודאי לא בחוץ, בוודאי לא עבור מכבי תל אביב שהיתה האחרונה במפעל להשיג ניצחון מחוץ לביתה, ובמיוחד כשלראשונה העונה היא הגיעה כפייבוריטית. פייבוריט זה לרוב לא כיף. קבוצה שאין לה על מה לשחק מסוכנת יותר, והשאננות שלך מולה מובנית ובטוחה. אבל אז מתגלות תכונות חדשות כמו שיטה, חזרתיות, אמון ואימון.

האירוע החשוב בחודש האחרון קרה ברבע השני נגד פנר, כשג'ייק כהן נשלח מירכתיי הספסל למגרש. אירוע משנה עונה. כל הרכיבים נפלו ברגע למקומם הנכון והטבעי, ומשם מכבי הפכה להיות קבוצה מחוברת ולמתמודדת על התואר.

אין לי מושג מי לחש לקטש להחזיר את ג'ייק, או אולי זה היה קול פנימי. וכפי שדשתי בעניין פעמים רבות לפני ואחרי, זה לא ג'ייק עצמו, כמו שזה ההבנה שחייבים איזון בין כוכבים לפועלים שחורים, בין צוברי נקודות למוסרי אקסטרה פס ושומרים מקריבי עבירות. חזרתו של כהן לחמישיה הראשונה אחרי סבבי הניסויים סידר הכל. אכן יש משמעות לחמישיה הפותחת.

אמש היה המשחק הכי חלש של כהן העונה, אבל הרוטציה של מכבי והשיטה שלה מתגברים גם על זה. כל זמן שהאיזון בחמישיה נשמר, ויש מספיק קלעים, ומספיק ריבאונד ומספיק אקסטרה פס, ולא יותר מדי אגו. 

ואחרי שהעלינו טענות על ריבוי הזרים במכבי, אפשר להוכיח את זה על דרך השלילה. התייצבות הרוטציה במכבי והתקופות הטובות שלה היו תמיד אחרי פציעה והיעדרות של אחד הזרים מהחמישיה המקורית. זה התחיל בפציעה של פויתרס, המשיך עם בולדווין, ואז בראון, ועכשיו גם אדאמס. באמצע גם הולינס נעלם.

וגם כרגע היליארד למרות איכויותיו לא מתחבר ולא מצליח לייצר כלום. סתם מחתימים יותר מדי זרים ואז מתפלאים שאין היררכיה ויש רק ניסוי וטעיה. טוב שבעניין בריימו היתה למידה מהירה ובצרפת הוא כבר לא הוריד טרנינג בכלל. בצרפת למשל מותר להחתים רק 4 אמריקנים ועוד 2 אירופאיים או אפריקנים. בליגה. אבל זה לסיפור אחר.

השינוי של בונזי. השחקן שהכי נהנה מהשיטה החדשה הוא בונזי קולסון, שבתחילת העונה הצטיין בעיקר בטראש טוקינג ולעג ליריבים במצבים מביכים, בנוסף לחוסר יציבות מקצועית. קולסון הוא מיס מצ' אולטימטיבי על כל שומר ביורוליג בזכות הגיוון ביכולתו לעשות נקודות, בעיקר במשחק פוסט אפ, בזריקות קצרות מהצבע והפרמטר.

יכולת הקליעה מחצי מרחק היא אמנות נכחדת, אבל נשק קטלני. הרי זריקה משלוש נלקחת עם פחות אחריות כי מראש הסיכוי נמוך יותר. לייאפים תלויים יותר בהגנה, אבל זריקה רחוקה ל-2 חייבת להיות מסודרת ומדויקת ועם מבט פנוי. חלק מהריכוז וההתקדמות של קולסון באה מהתפקיד ההגנתי שהוא קיבל מקטש, להיות השומר של הגארד המוביל של היריב.

הוא מסדר למכבי את כל ההגנה והמצ' אפים, ואז גם יש מיקוד, חילופים חכמים שמייצרים יתרון, וריבאונד הגנה טוב יותר. כמו כולם הוא מקבל אמון רציף ויציב ומחזיר עם נקודות, הגנה ושיפור משמעותי בהתנהלות המשמעתית. מסורתית הוא בעל מדד הפלוס מינוס הטוב בקבוצה, ואתמול מכבי ניצחה ב 24 כשהיה על המגרש.

עולמו של וויד. אני מוריד את הכובע בפני וויד בולדווין. כבר לא האמנתי שיעשה כזה שינוי התנהגותי. כנראה שראה כמה טוב לשחק עבור מכבי תל אביב, כמה אמון רוכש לו המאמן, כמה אוהבים אותו בהנהלה ולכן טיפלו בו יפה, בעיקר בזמן הפציעה, והחליט שכדאי לו להתאים את עצמו למועדון, במקום לחפש בקיץ קבוצה חדשה, שוב.

כה גדול הוא השיפור שלו, עד שההצרחה בינו לבין בראון בוהקת וברורה – וויד משחק עבור הקבוצה, ובראון בעיקר עבור לורנזו, וזה השפיע על הזמן שלקח למכבי לגמור את המשחק. הם עדיין עושים את זה במקביל ולא יחד, ולמרות הבלחות של שיתוף פעולה, נצפתה דווקא יותר תחרות סמויה, כמו בסוף החצי הראשון,  כשבולדווין הוביל את הכדור האחרון, בראון החליף איתו מקום ורצה לקחת את הכדור האחרון, אבל בולדווין לא מסר לו והלך לסל.

קטש לא מחליט מראש ומשאיר להם להסתדר לבד, כנראה הדבר הנכון לעשות. הם עדיין הצמד הקטלני ביורוליג עם 41 נקודות ו-11 אסיסטים, אבל בולדווין מצטיין הרבה יותר בכל פרמטר, ובדקות שלו מכבי ניצחה ב-21 הפרש. בדקות של בראון רק 9. מספר חזק.

ללמוד לסגור עניינים. זה היה משחק מוקש, ואכן מכבי לא גמרה את המשחק בהתחלה. אבל מצד שני המשחק גם לא ברח לה כמו בתחילת העונה. התקדמות. ברבע השלישי חזרה החמישיה הראשונה לפרקט ושמרה את ה 3-2 מצ'אפ זון האגדי של בלאט, ובהדרגה פירקה את הצרפתים.

אבל אז כששמרו עליה איזורית היא התקשתה מאוד. יש עוד על מה לעבוד. הרכב שלושת הגארדים עם ג'ון די ומרטין ב-4 הוא כנראה ההרכב הכי קטלני של מכבי ושם המשחק נגמר. לא היה קל, אבל מכבי ניצחה, בחוץ, וללא פציעות. אלה משחקים שצריך לנצח ולעבור הלאה.

הכתבות ועידכוני הספורט החמים אצלך בטלגרם

להצטרפות

אבחנה: עודד מצליח פה ושם לשבת. נותן אמון בשחקנים ובעבודה שנעשתה. יש לו קבוצה שמגיעה לשיא בזמן הנכון, במיוחד לכבוד ה- march madness. אלופת אירופה מתפרקת וסיימה את העונה האירופית, ומכבי מגיעה לשיא בדיוק בזמן. זה לא רק מזל, זו אמונה של המועדון במאמן, של המאמן בשחקנים, של השחקנים בשיטה. מתקרב הרגע בו מכבי תראה את המטריקס. אולי זה יקרה בשבוע האיטלקי המתקרב.  איזה כיף, יש פלייאוף. שום דבר לא מובן מאליו.