אם לא יקרה משהו בלתי צפוי, הקדנציה השנייה של ולאדן איביץ' כמאמנה של מכבי ת"א תגיע הערב לסיומה. הסרבי כמובן ירצה להיפרד עם ניצחון על בני סכנין ולא בהדחה שערורייתית מהגביע, אבל ללא קשר לתוצאה, חלק גדול מהקהל הצהוב לא מתרגש יותר מדי מהעזיבה של המאמן לליגה הרוסית.
איביץ' של הקדנציה הראשונה היה השליט הכל־יכול של הצהובים עם שתי אליפויות מרשימות. האוהדים רק פנטזו שהוא יחזור לקריית שלום, אבל מהרגע שזה קרה בקיץ הם הבינו מהר מאוד שמה שהיה הוא לא מה שיהיה, מפני שהם קיבלו מאמן מקובע מחשבתית, עם כדורגל מאוד אפור, שעשה המון טעויות לאורך חצי העונה, ושוב כשל במשחקי מאני טיים. הנה סיכום הקדנציה השנייה של איביץ' בשלוש נקודות.
קרס במאני טיים
הכישלון הגדול של איביץ' בקדנציה הראשונה היה ההדחה מאירופה נגד סודובה הקיקיונית. העונה הוא שוב לא הצליח להעפיל לשלב בתים אירופי, אבל להגנתו ייאמר שקיבל לאורך כל הדרך הגרלות קשות במיוחד.
בגומלין מול ניס, אחרי הניצחון בבלומפילד, הוא אולי שגה כשלא פתח עם אוסקר גלוך, אבל הדחה מול קבוצה ברמה כזאת אפשר עוד להחליק.
אבל בליגה אי אפשר לרחם עליו, ובשני המשחקים הכי חשובים בסיבוב הראשון נגד המתמודדות הישירות על תואר האליפות - מכבי חיפה והפועל ב"ש - הסרבי פשוט קרס.
נגד האלופה הוא הגיע במטרה לגנוב נקודה, שיחק הגנתי מההתחלה עם הרכב מוזר ללא גלוך וג'ורג'ה יובאנוביץ', ובסוף הפסיד את המשחק. נגד ב"ש הקבוצה שלו סיפקה את המשחק "הכי גרוע העונה", כדבריו - פשוט התבטלה בטרנר, ורק במזל גדול הפסידה בהפרש של שני שערים. בגביע נגד אום אל־פחם היה זה ערן זהבי שסידר לו מהפך והציל אותו.
נותר מקובע לשיטה
אם יש דבר שאיביץ' הצליח לעצבן איתו שוב ושוב - זו העובדה שהוא היה מקובע. הקיבעון הגדול ביותר היה על שיטת שלושת הבלמים, אף שבמשחקים מסוימים היא לא התאימה.
היו משחקים שהוא היה חייב להחליף את השיטה תוך כדי, למשל נגד עירוני ק"ש, אבל הוא התעקש להישאר עם שלושה בלמים, והוציא את ערן זהבי והכניס את דור תורג'מן במקום להוציא עוד שחקן הגנה.
אפשר לתרץ שלא היו לו שחקנים מתאימים לשחק בשיטה אחרת, ובאמת היה חסר לו עוד שחקן כנף, אבל מדוע לא לנסות שחקנים אחרים על הקו כמו פראפה גויאגון, יובאנוביץ' או גבי קניקובסקי? השניים האחרונים אפילו עשו זאת תחת המאמן הקודם מלאדן קרסטאיץ'.
הוא היה כל כך מקובע על השיטה הזאת, שגם כאשר זהבי ויובאנוביץ' לא סיפקו את הסחורה הם לא הוחלפו כי הוא רצה להמשיך לשחק עם שני חלוצים.
והיו עוד התעקשויות כמו לא לתת לגויאגון כמעט לשחק, כאשר רק לאחרונה הוא נכנס לרוטציה, או לייבש את יונתן כהן מחוץ לסגל במשך חודשיים בטענה ש"השחקן הגיע עם משקל עודף" - דבר שגם אם היה נכון, היה עדיף שלא היה נאמר על ידיו.
נקודת הזכות: החלק האחורי
הצד הטוב ביותר של איביץ' הוא העובדה שהקבוצה שלו הפכה להגנת ברזל. היא ספגה הכי מעט בליגה - 7 שערים בלבד ב־16 משחקים, כשרק ארבע קבוצות הצליחו להבקיע מולה: ק"ש, חיפה, ב"ש וסקציה נס ציונה.
דריק לוקאסן התברר כבינגו גדול, אבל זה שהקבוצות של איביץ' מסודרות, טקטיות וממושמעות ידענו עוד מהפעם הקודמת, כך שהקדנציה הנוכחית לא הביאה איתה בשורה גדולה. השאלה הגדולה היא מה יעשה המחליף שלו.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו