ככל שנוקפות השנים, המשימה להגיע לליגת האלופות הופכת לקשה יותר ויותר. מכבי חיפה חשה את זה על בשרה בעונה שעברה כשהודחה בסיבוב המוקדמות הראשון מול קייראט הקזחית ונשרה ישירות למוקדמות הקונפרנס ליג.
שחקני מכבי חיפה חוגגים עם האוהדים בפיראוס // קרדיט: ליאב נחמני
העונה, זה נראה הרבה יותר מסובך, כשחיפה, למרות שעלתה אוטומטית לסיבוב השני, קיבלה את היריבה הכי קשה שאפשר, אולימפיאקוס פיראוס, אלופת יוון, שלא הפסידה כבר 6 שנים בשלבי המוקדמות באירופה (בית וחוץ) והמאזן שלה בבית הוא 10 ניצחונות ו-2 תיקו.
חיפה יצאה מהמשחק הראשון בסמי עופר ברגשות מעורבים. מחד, תחושת פספוס גדולה על חוסר ניצול המצבים והתוצאה המאוזנת למרות עדיפות משמעותית על כר הדשא, מנגד, תחושת מסוגלות והרגשה שאם יוותרו על התחכמויות ויעשו כמה תיקונים קטנים, המשימה בהחלט אפשרית.
אז בכר לקח את ההרגשה הזו ועשה את ההתאמות הנדרשות. הוא פתח עם שלושה בלמים וויתר על ניסיון ההטעיה שבלבל דווקא את חיפה במשחק הקודם. הוא שיחק עם פיירו כאחד משני החלוצים במערך שמאוד הולם את כישוריו. הוא ויתר על הנעת כדור כדי לא לתת ליוונים ללחוץ והשתמש בפיירו כמטרה לכדורים הארוכים והכי חשוב, הוא לחץ על כל המגרש, שחקן על שחקן, בכדורי שוער, במהלך שמבהיר לשחקנים שאין מה לפחד ואנחנו משחקים אול אין.
וחיפה אכן הלכה אול אין וקיבלה את התצוגה הכי מרשימה של קבוצה ישראלית במשחק חוץ במוקדמות אירופאיות כשארבעה שחקנים ומאמן אחד זרחו מעל כולם.
1 פרנטדזי פיירו – בשבועיים שלו בארץ פיירו כבר סיפק תצוגה שגרמה לאנשים לשלוח אותו הביתה והופעה שהפכה אותו לחלוץ שהכי מזכיר את אייגביני יעקובו הגדול. כשברק בכר נשאל על פיירו אחרי ההופעה החלשה מאוד שלו באלוף האלופים, הוא חייך ברוגע ואמר שהוא יודע מה יש לו ביד ועם קצת סבלנות, כולם יראו על מה הוא מדבר.
פיירו הוא שחקן משנה סגנון שלא היה לחיפה כמותו שנים רבות. שחקן שצריכים להתאים את השיטה אליו. אז זה מה שבכר עשה. פיירו עדיף משמעותית עם חלוץ לידו, כזה שינצל את הנוכחות הפיזית שלו וינוע לעומק.
בנוסף, הנוכחות שלו ברחבה מחייבת שחקני כנף איכותיים שיכניסו קרוסים לרחבה ובמערך שבכר עלה איתו, הוא קיבל שניים כאלה, קורנו וחזיזה ומשם גם הגיעו השערים הנהדרים שלו. פיירו יתן לחיפה העונה אלמנט שלא היה לה בשנים האחרונות וזה יאפשר לבכר עוד גמישות, שתהפוך את חיפה למגוונת הרבה יותר וכזו שהרבה יותר קשה להתכונן אליה.
2. עלי מוחמד – השחקן של חיפה בצמד המפגשים. לרגעים, לא היה ברור כמה עלי מוחמד היו על המגרש. הוא חילץ כדורים באמצע, חטף כדורים להנאתו במרכז השדה, חתך קרוסים ברחבה של ג'וש כהן והצטרף לחלק הקדמי בכל הזדמנות. מוחמד למעשה, הוא זה שמושך את השמיכה לאזור חשוף ומאריך אותה מלאכותית כדי לאפשר לחיפה למקסם את היתרונות שלה. בלעדיו, זה לא היה אפשרי.
3. דניאל סונדגרן – לא פשוט לפגוע במגן זר, אבל במקרה של סונדגרן, אפילו לא היה צריך זמן התאקלמות כדי להבין שהוא בינגו. סופר אינטילגנט בהגנה, מודע לחסרונות שלו ומשחק ביעילות דומה כמגן וכבלם שלישי מה שמאפשר לבכר את השינויים שהוא אוהב לבצע תוך כדי משחק. המשחק שלו בפיראוס היה על סף השלמות. וגם כשהוא טעה פעם אחת במחצית השנייה, הוא היה זה שחטף את הכדור חזרה. יופי של שחקן
4. צ'ארון שרי – שער, שני הוקי אסיסט (הגשת הכדור למבשל), מנהיגות ודוגמא אישית. אם יסחוב את הקבוצה לצ'מפיונס, ישים את עצמו בצמרת רשימת הזרים ששיחקו במכבי חיפה וזו רשימה מכובדת מאוד.
5. ברק בכר – עשה שח מט לפדרו מרטינש. הכנה נהדרת, הפקת לקחים, ניהול משחק מושלם. תענוג
מכבי חיפה השיגה את אחד מניצחונות החוץ הגדולים של קבוצה ישראלית ב-30 שנותינו באירופה ולא מקרי שניצחון כזה הושג דווקא בפיראוס, עיר שיש לנו חיבור מיוחד אליה ולא רק בכדורגל. אז אחרי ניצחון כזה, כששרי, חזיזה, פלאניץ' וחבריהם רקדו ושרו על המגרש, רק מתבקש שאסיים בשיר האגדי של חיים משה (מילים: אילן גולדהירש):
על גבי כסא נוח, מעולף מהחום
מתחשק לי לברוח, על כנפי החלום
אל מפרץ לא ידוע, אי בודד בתוכו
כפר קטן ורגוע, מול הים התיכון
הקולות של פיראוס, מזכירים את חיפה
עם בקבוק של "מתיאוס", את נראית כה יפה
תנו לשמש לזרוח, על בתים בלבן
תנו ללב רק לשמוח, כמו שאז ביוון
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו