איך אפשר לשכוח את ההתרגשות הקנדית לאחר הניצחון על ג'מייקה שהבטיח עלייה לגביע העולם לראשונה מאז 1986? איך אפשר לשכוח את האושר, הדמעות, החגיגות והתחושה שהימים הקשים נגמרו ועכשיו תחילתו של עידן חדש? איך אפשר לשכוח דבר גדול כל כך שהתרחש רק לפני שלושה חודשים? מסתבר שכשזה נוגע לנבחרת קנדה בכדורגל – אפשר.
במקום להתעסק בהכנה לקראת המפגשים מול בלגיה, מרוקו וקרואטיה בסוף השנה בקטאר, מתעסקים היום הקנדים בהאשמות, שביתות, הצהרות, חוסר הסכמה, מאבקים ציבוריים ועוד.
האירוע האחרון בכאוס שסובב את הנבחרת התרחש בתחילת השבוע. קנדה הייתה אמורה לארח בוונקובר את פנמה למשחק הכנה חשוב לקראת המונדיאל בקטאר, אך פחות משעתיים לפני שריקת הפתיחה וכשאוהדים כבר נמצאים בקרבת האיצטדיון יצאה ההודעה על ביטול המשחק.
חוסר הבהירות היה כל כך גדול, שאוהדים מסוימים לא קיבלו את החדשות והבינו זאת רק כאשר מצאו את שערי הכניסה נעולים. בסביבה לא נמצאו אנשי אבטחה שיסבירו מה קרה ומה צריך לעשות, וכך משפחות שלמות קיפלו את הציוד וחזרו הביתה מבלי שראו כדורגל.
השאלה הגדולה היא כמובן למה המשחק בוטל? ובכן, השחקנים הם אלה שלא הסכימו לשחק בשל חוסר השקיפות הכלכלית מול ההתאחדות המקומית. אותם שחקנים, שלפי דיווחים גם מחרימים אימונים בתקופה האחרונה, שחררו כשעתיים לפני שריקת הפתיחה הצהרה משותפת שמבהירה מדוע הם נוהגים כפי שהם נוהגים. במכתב שנפתח במילים DEAR CANADA הם כותבים שם: "למרות ההצלחה הכבירה של נבחרות הגברים והנשים אנחנו לא רואים שום שינוי מצד ההתאחדות. איפה הכסף שלנו? אנחנו רוצים לעבוד ביחד עם ההתאחדות אבל מבינים שהיא לא מכבדת אותנו ומסכנת את הסיכויים שלנו להשתפר ולהתקדם".
לפי טענות השחקנים, ההתאחדות דחתה ללא סיבה את חידוש החוזים וכשכבר עשתה זאת פעלה בחוסר מקצועיות וולא מתן מענה ראוי. "מהסיבות האלה אנחנו לא מוכנים לשחק מול פנמה", נכתב, "הגיע הזמן להתעורר כדי להציל את עתיד הכדורגל הקנדי". בהמשך המכתב הוסיפו השחקנים את הדרישות שלהם שנעות בין שקיפות, צוות חיצוני שימקסם רווחים מספונסרים וכו', שוויון מוחלט בין נבחרת הגברים לנבחרת הנשים המצליחה מאוד, הכנסת שחקני עבר אל תוך המערכת וקבלת הבונוסים שהובטחו על ההעפלה לגביע העולמי בקטאר.
כאמור, ביטול המשחק מול פנמה הוא האחרון בסדרת אירועים מטלטלים שהתרחשו מאז שהנבחרת השיגה את הכרטיס לקטאר. למשל, כשבסיום המשחק מול ג'מייקה הוזמנו שחקני עבר של הנבחרת למשמר כבוד, אך ההתאחדות לא טיפלה בטקס כראוי ורבים משחקני העבר הלכו הביתה והפכו את האירוע למבזה. לאחר מכן ניסתה ההתאחדות לקבוע משחק הכנה מול טוניסיה שמסיבה כלשהי לא יצא לפועל, אז במקום זה קבעה משחק הכנה מול אירן.
אלא שמהר מאוד קמה מחאה ציבורית בעקבות זהות היריבה, עד כדי כך שאפילו ראש הממשלה ג'ייסון טרודו התערב; "זה רעיון רע מאוד להזמין את נבחרת אירן לשחק כאן בקנדה" אמר כנודע תאריך המשחק; "ההתאחדות תצטרך לתת הרבה הסברים על העניין הזה". הסברים לא ממש היו, אבל ביטול כן. אחרי שכל הכרטיסים למשחק נמכרו הודיעה ההתאחדות שהוא לא יתקיים, ובמקומו יערך המשחק מול פנמה...שגם הוא בוטל.
כל האירועים האלה הצליחו להשכיח את ההצלחה הטרייה ולפגוע בהישג האדיר שקבעה הנבחרת רק לפני כמה חודשים. האושר והתקווה שהיו אז התחלפו בעצבים ובדאגה. העתיד, שנראה היה ורוד, הפך עכור מאוד. במסיבת עיתונאים שקיים נשיא ההתאחדות ניק בונטיס והמנכ"ל ארל קוקריין המסר שיצא הוא שלהתאחדות אכן היו אילוצים מסויימים שעכבו את התהליך, אבל שהם מוכנים ופנויים לנהל כעת משא ומתן עם השחקנים. "אנחנו מאוכזבים מאוד מההחלטה של השחקנים לא לשחק מול פנמה" אמר השבוע בונטיס ובמקביל התנצל בפני האוהדים שהגיעו למשחק. לדבריו, ההתאחדות עובדת עם השחקנים על ניסיון למצוא פיתרון הוגן ושמתאים לכולם.
על אף שההתאחדות ניסתה לספק תשובות, תוכן הדברים היה כל כך לא משכנע שהוא העלה עוד שאלות. העיקרית שבהן היא מה עושים עכשיו כשנותרו חמישה חודשים לגביע העולמי והנבחרת לא משחקת ולא מתאמנת? בסוף השבוע צפוי לקנדה משחק מול קורסאו בליגת האומות של צפון ומרכז אמריקה, ועדיין לא ברור האם ישוחק או לא.
נבחרת הנשים של קנדה הוציאה בינתיים הודעה משלה בדרך לשוויון מגדרי, וכל זה קורה במקביל לכך שאצל השכנה ארה"ב נחתם הסכם שוויוני לנבחרות הנשים והגברים. בינתיים, השחקנים הבטיחו לחזור לאימונים בימים הקרובים, אך הזמן לא משחק לטובת קנדה. 36 שנים היא חיכתה לשחק בגביע העולמי פעם נוספת, ועכשיו שהיא סוף סוף הצליחה היא זורקת לפח חלק משמעותי מאוד מתקפות ההכנה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו