אבל כבד נפל אתמול (שני) על עולם התרבות והספורט, ובכלל על מדינה שלמה, עם הבשורה על מותו של המגיש מודי בר-און בגיל 59 אחרי מאבק של חצי שנה במחלת הסרטן.
חברו הקרוב של בר-און, נדב יעקבי אמר "נוהגים לומר בציניות שבתי הקברות מלאים באנשים שאין להם תחליף. ובכן, במקרה של מודי בר־און האמירה הזו לא יכולה להיות מדויקת יותר."
מודי הובא למנוחות בבית העלמין גני אסתר בראשון לציון. חברים וקולגות רבים הגיעו לחלוק ליוצר והמגיש האהוב כבוד אחרון.
אחיו הקטן של בר-און היה הראשון להספיד: "לא היית מורם מהעם, נמצאים פה חברים וקולגות אבל גם אנשים שהתאהבו בך דרך המסך. אתה תשאר איתנו לנצח, כי ליצירות ולמילים שלך - אין תאריך תפוגה."
לאחר מכן עלתה אחותו הגדולה: "לא האמנתי שאצטרך להספיד את אחי הקטן" פתחה את דבריה. "לא רציתי שיקראו לך מרדכי, כמה שמחה הכנסת למשפחה. זוכרת אותו כילד קטנטן הופך לחיית במה. בגלל הפרש הגילאים לא יצא לי ללוות את מודי בילדותו, ואני חשה על כך החמצה. כל חיי הייתי גאה להיות אחותך, לא כי היית מפורסם - כי היית אדם מדהים."
בתו הקטנה צוף ספדה לו בדמעות: "כשאמא נסעה לחו"ל הוא היה חייב לדבר איתה כל יום מהגעגוע. הוא הבטיח להיות חבר שלה לתמיד. היא כל כך אהבה אותו, ישבה איתו והאכילה אותו עד היום האחרון. כל מה שהוא רצה זה להיות עוד רגע בזרועותיה של אהבת חייו."
גם בתו הגדולה נשאה דברים: "אם הבנות שלך חשבו שאתה הבן אדם הכי - הכי בעולם, כנראה שהיית אדם מאושר "
טל פרידמן שהיה קרוב מאוד לבר-און עלה ושר שיר לזכרו של מודי. "היית מעדיף שנשיר כאן" הוא אמר.