אלכס גלעדי חבר הוועד האולימפי הבינלאומי ואחד מאנשי התקשורת הבכירים בארץ בשנים האחרונות, שהלך לעולמו בליל רביעי בגיל 79, הובא היום (שישי)בצהריים למנוחת עולמים, בבית העלמין נצח ברמת השרון.
צילום: משה בן שמחון
גלעדי שנפטר שלשום בלונדון, לאחר שנאבק במחלה קשה, נולד בשנת 1942 בטהרן אליה נמלטו הוריו מפולין במלחמת העולם השנייה. בגיל שנה עלה לארץ עם ילדי טהרן וגדל ברמת השרון.
יעל ארד ספדה לגלעדי: "לפני מספר חודשים פגשתי את אלכס, הוא נראה לא טוב וסובל מכאבים בגב. אלכס תמיד ידע הכל ותמיד היה בעניינים. הוא הסתיר בגאווה את מצבו ואמר 'אני כבר לא אמות צעיר'. אבל דאגנו, כי ראינו שהוא לא כמו בעבר. דאגנו, מאוד. אלכס היית איש מיוחד במינו, היו לך מיומנויות חיים ומיומנויות אישיות יוצאות דופן. סחפת אחריך את כל מקבלי ההחלטות וביססת את מעמדך בכל ארגון בו היית מעורב, ישראלי ועולמי כאחד. הייתה לך דיעה מוצקה בכל נושא היית מעורב בהחלטות הכי גדולות, גם מאחוריי הקלעים".
"כשאלכס היה בתוך משימה, הוא היה מסור כל כולו. לגיל מבחינתו לא הייתה שום משמעות. הוא תמיד היה מוכן. אבל היו גם השבועות האחרונים, כשגופך דעך במהירות הברק. הראש שלך ושלנו לא עיכל, אבל הסוף כבר היה נוכח. כהרגלך היית עקשן ומחליט הכל, המשכת לתכנן את האירועים הקרובים. לפי שבועיים כשהגעתי ללונדון קבענו ללכת לאכול. הצעתי שנזמין, אבל התעקשת שנצא, החברים מחכים. היית כאוב, עם מעט תאבון, אבל גאה, מזמין, מפרגן".
"היה חשוב לי להגיד לך כמה חשובה הדרך שעשית. דיברנו על החברות העזה שלך עם ראשי הוועד האולימפי ועל אהבתך למשפחה. נתת לי עוד כמה עצות ועל הטיסה שתכננת לאוסטרליה בסוף אפריל. נסעתי הביתה וידעתי שראיתי אותך בפעם האחרונה. אחר כך עוד נפרדנו בוואטסאפ בשלוש מילת פרידה".
"אלכס, היית איש מיוחד, גדלתי על השידורים שלך בזכייה של מכבי תל אביב באליפות אירופה ובביקור סאדאת'. זכיתי שהיית עבורי מורה נבוכים וידיד מיוחד. צפיתי בך בגדולתך ובנדיבותך ולמדתי ממך המון. תחסר לי מאוד ואתה חסר לי פה עכשיו".
גלעדי היה חבר הוועד האולימפי הבינלאומי מאז 1994, כשהוא כיהן בוועדות המארגנות של אולימפיאדת אתונה 2004, בייג'ין 2008, לונדון 2012, ריו 2016 וטוקיו 2020 וכן משחקי החורף האחרונים, כולל בבייג'ין רק לפני חודשיים.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
