ד"ר יהודה מימרן: "אירועי השבת השחורה קרו בגלל ניוון מוסרי על גבול הרשלנות"

ד"ר יהודה מימרן, איש חינוך ועשייה ותיק, סבור שיש קשר הדוק בין המצב החברתי בישראל לאירועי ה-7 באוקטובר. בשיחה עם עידן טנדלר בפודקאסט "בשביל ישראל", מימרן טוען כי ניוון מוסרי והזנחה חברתית תרמו באופן ישיר לכשל הביטחוני החמור. הוא קורא לחזרה למצוינות חברתית ואינטלקטואלית, ומציע דרך לאיחוי הקרעים בחברה הישראלית.

"הסיבה המרכזית למה שקרה בשבת שמחת תורה ה-7 באוקטובר היה ניוון מוסרי, גבוהת לב וזחיחות. הייתה כאן הפקרה של החלשים, של הקשישים, לאנשים לא הייתה רווחה ויכולת לקבל מערכת בריאות טובה. כל שנה מתים במדינה 140 קשישים עריריים שאף אחד לא זוכר אותם והגופות שלהם מתגלות כשלושה שבועות אחרי מותם".

לדבריו, חוסר האכפתיות וההתנהלות הלוקה בחסר גלשה גם לביטחון. "ההפקרה שהייתה בחברה האזרחית חדרה לכל היבטי החברה וכך נוצר מצב שבו לא התכוננו בכלל לאופציה שחמאס יצליח לפרוץ. זה שיש קונספציות והפתעות זה דבר מובן אבל זה שההנהגה הצבאית והביטחונית לא התכוננו למצב כזה ולא הכינו תשובה זה הניוון המוסרי".

בראיון מדגיש מימרן כי מדובר בעניין מוסרי. "יש פה עניין מוסרי של התנערות של המדינה שמתנערת מהאחריות שלה לאזרחים, קודם מהתחומים הכלכליים, החברתיים, הבריאותיים, זה ממשיך באופן שבכלל לא העלנו על דעתנו להפקרות ביטחונית. למצב שבו ילדים נשחטים, נשים נאנסות וקשישים נרצחים ומאות אנשים נחטפים".

"הביחד זה התנאי לקיום שלנו"

למרות הביקורת, מימרן מבקש לומר כי הוא מאמין בחברה הישראלית. "העם שלנו הוא נפלא. אבל אני לא רוצה להגיד העם נפלא והמנהיגות נוראה. זה יותר מורכב מהדבר הזה. אני חושב שחברו פה הרבה דברים". עוד הוא מוסיף כי 7 באוקטובר היא חוליה ברצף של עוולות במדינה, אבל לטענתו מדובר גם בהזדמנות לתיקון.

"אני חושב שהקרע הגדול שהיינו בתוכו לפני שבעה באוקטובר, שכחנו ממנו קצת. זה היה קרע קשה. זה כמו אנשים שרבים במכונית שדוהרת לתהום. אתה רואה את זה, אבל זה לא עוזר לך להפסיק לריב". את הקיטוב המתגבר הוא תולה בהיחלשות הבסיס היהודי המשותף של האזרחים. "זה אתגר גדול לפתחנו. זה הבנה שהביחד זה התנאי לקיום שלנו. זה לא ביחד ביטחוני וצבאי, זה ביחד זהותי. זה ביחד ערכי".

מימרן, בן להורים ממרוקו, היה פעיל בצעירותו בירושלים בפנתרים השחורים. בילדותו התגורר בשכונה שבה רוב העולים הם יוצאי ארצות האסלאם, שכונה שנעה בין רבנים לעבריינים. לדבריו ישנה חשיבות רבה לחינוך היהודי והמסורתי-מזרחי שקיבל בבית.

במהלך חייו, כתב אביו בלי הפסקה לחברי הכנסת, ביניהם גם למנחם בגין. "עד היום הוא כותב מכתבים לחברי כנסת. יש לו מכתבים שהוא כתב שהוא עלה לארץ וראה את המצוקות של הדיור. הדרדרות לפשע וכול הדברים האלה. הוא כתב בשנת 76 לבגין על המצוקה של הדיור ובגין ענה לו, בניגוד גמור לפוליטיקאים של היום שלא עונים. גם היום אבא שלי שולח מכתבים לחברי כנסת ושרים, והם לא טורחים אפילו לענות. אפרופו הניוון המוסרי. בגין עונה לאבא שלי בשני מכתבים שאם הוא יעלה לשלטון הוא יעשה שיקום שכונות ואכן הוא עשה".

"אנשי חינוך צריכים להיות חלק בבנייה של החברה"

מימרן, כאמור איש חינוך, מדגיש שוב ושוב את החשיבות של החינוך בתיקון שצריך לעשות בחברה הישראלית. "היום אנשי החינוך צריכים להיות חלק בבנייה של החברה הראויה. הפוליטי והחינוכי קשורים זה לזה. צריך להגיד בצורה מאוד ברורה מה תפיסת המציאות שלך ומה הסכנות שאתה רואה". לדבריו הוא מודע לכך שאנשים רבים עלולים לפחד להשמיע את דעותיהם, אך הוא חושב סבור שאחרי שבעה באוקטובר אי אפשר יותר לעצום עיניים.

מבחינת מימרן יש לחינוך חשיבות עליונה בבניית חברה ראויה ולכן הוא הזדעזע כשגילה על החינוך הפלשתיני ברצועה. "הזדעזעתי ללמוד שמי שאהיה אחראי על החינוך בגני הילדים, בבתי ספר התיכון בעזה היה סיוונאר. מה הם למדו שם? מה הם נחשפו? נעשתה שם הומניזציה של דמות היהודי".

לסיום מדגיש מימרן את החשיבות של מציאת הזהות המשותפת בחברה הישראלית ואומר "הביחד הוא התנאי לקיום שלנו".