האלוף במיל' דורון אלמוג: "פחדתי שירצחו אותם בגלל מה שאני עשיתי – חייבים עסקת חטופים, זה ערך עליון"

חתן פרס ישראל ויו"ר הסוכנות היהודית, האלוף במילואים דורון אלמוג, היה מפקד סיירת צנחנים והשתתף במבצע יונתן באנטבה, היה קצין צנחנים ראשי, מפקד אוגדת עזה ואלוף פיקוד דרום בימי האינתיפאדה הראשונה. בפודקאסט "בשביל ישראל" עם עידן טנדלר תקף את התנהלות הממשלה בסוגיית החטופים: ״אני לא ישן מכך שעוד לא החזירו את החטופים, זה ערך עליון של לא להשאיר חטופים או פצועים בשטח".

על המשא ומתן הוא הוסיף ואמר: ״אני שומע שאנשים מסתייגים משחרור רוצחים עם דם על הידיים ואני זועם על כך. כל רצועת עזה הם תומכי חמאס ורוצחים, אז להעביר לשם עוד רוצחים עם דם על הידיים זה לא משהו שישנה הרבה".

אלמוג וטנדלר שוחחו בהרחבה על המלחמה ונגעו בנקודות ההשוואה בינה לבין תקופת מלחמת יום כיפור. "מה שהביא לטבח שמחת תורה זה היבריס, אנשים זלזלו בצד השני ובזו לו וחשבו שהמכשול שבנינו יעצור הכל", אמר אלמוג. "זה קונספציה וזו בדיוק הטעות שנעשתה במלחמת יום הכיפורים".

"אני דור יום כיפור שחטף הפתעה בדיוק מאותה סיבה", הוסיף. "היבריס בגלל הניצחון הגדול של מלחמת ששת הימים. אותה תחושת היבריס ועליונות מתקיימת גם בשביעי באוקטובר. היא הסיבה. ב 8200 היה חומר שנעצר. הכול היה שם. זה קודם כל כשל קונספטואלי".

האלוף במילואים קורא גם להקמת ועדת חקירה ממלכתית: "חודש אל תוך מלחמת יום הכיפורים ראש הממשלה גולדה מאיר מינתה את השופט אגרנט כדי לחקור את מה שקרה, חצי שנה מאוחר יותר השופט כבר הגיש דו"ח ביניים ומייד גם דדו וגם גולדה לקחו אחריות והתפטרו. גם כאן אני מצפה לקבלת אחריות כזו, שהמנהיגים יבואו לציבור ויגידו כשלנו האחריות עלינו".

במלחמת יום הכיפור איבד אלמוג את אחיו הצעיר ערן ששירת בשריון. בשבעה באוקטובר שניים מבני משפחתו של אלמוג נרצחו, וארבעה נחטפו, וחזרו בעסקת השבויים בנובמבר. בתכנית מדבר אלמוג על אותם 51 יום שבני משפחתו שהיו בשבי ובהם לא הצליח לישון כי פחד "שירצחו אותם בגלל מה שאני עשיתי" ומספר גם על המפגש המרגש כשחזרו.

לאלמוג חשוב להבהיר כי "הניצחון שלנו כאן במזרח התיכון הוא הקמת חברת מופת ומדינה חזקה ויצירתית, זה מה שיאפשר לנו לשרוד כאן. לכן גם צריך עכשיו להגיע להפסקת הלחימה, השבת החטופים והגעה להסכם".

אלמוג הקים את הכפר עדי-נגב נחלת ערן, אשר נקרא על שם בנו, ערן ז"ל (שנקרא על שם אחיו שנהרג), ומהווה אבן דרך חלוצית במתן הזדמנויות לאנשים עם מוגבלות שכלית והתפתחותית.  "הוא לימד אותי יותר מכל בן אדם אחר לדבר", סיפר על בנו. "למרות שמעולם לא אמר לי מילה, ומעולם לא יצר קשר עין. הוא הפך אותי לאיש אחר. מה זה להיות נתון לחסדי אחרים, חלש בחבר, מה זה להיות נתון לדעות קדומות של החברה".

הוא מספר כיצד ערן ז"ל מהווה השראה עבורו: "אבא אתה טסת לאנטבה להציל בני ערובה. אני בן ערובה מהיום שנולדתי. אני נתון לדעות קדומות. יש מקומות שלא רוצים אותי, מתכחשים לי. יש מקומות שמתעללים בילדים כמוני. אתה מוכן לברוא כאן במדינת ישראל אנטבה חברתי? בעצם השבועה שלקחתי על עצמי לא להשאיר חייל מדמם בשטח היא הופכת להיות שבועה נוספת לערן בננו, למען החלשים כמוהו".

אלמוג דיבר גם על תפקידו כיו"ר הסוכנות היהודית ועל השינוי הגדול שקרה לאחר השבעה באוקטובר. "אני חושב שהעצב היהודי התעורר", ציין. "פתאום העצב קם לתחייה. במובן הרגשי רובם איתנו. לא סתם בשבועות הראשונים מגיעים לפה מיליארד דולר תרומות. סולידריות. זה סכומים אדירים".

על המאבק באנטישמיות אומר אלמוג, "אני מדבר עם יהודים באוסטרליה, עם יהודים בשבדיה, בצרפת, בגרמניה, אנגליה, דרום אפריקה, בפרו, בכל העולם. יש עלייה באנטישמיות. אנחנו בסוכנות עושים וצריכים לעשות. יש לנו 100 עמיתי ישראל שליחים שאנחנו שעובדים בקמפוסים, רובם יוצאי יחידות קרביות, הם מאחדים כוחות, הם מאחדים תגובה. למשל היה עכשיו מיזם בהרווארד – מיזם המזוזות. תלשו לסטודנטית יהודייה את המזוזה שלה והיא הפיצה שם על מלא בתים מזוזות בתגובה".

הפעילות הזו של הסוכנות היא אחת מבין רבים. אלמוג מדבר בתוכנית על החשיבות של פעילות מאחדת בקהילות היהודיות שתעודד עלייה אבל גם תחזק את הקהילה: "התפקיד התעצם. קודם כל חיזוק הקשר לתפוצות כל הקהילות היהודיות בעולם. להגיע, להיות איתם באנטישמיות, לחזק אותם. להמשיך יותר בזהות יהודית וחינוך יהודי ולהביא את הסיפור האותנטי של מה קרה כאן. להגיע לקהילה הכי מרוחקת בעולם ולהביא חיבוק ולהיות איתם בשמחות, בשבת, לחזק אותם. שתיים עלייה, לעודד עלייה".

בין היתר דיבר על השונות בקהילות היהודיות בעולם וכל כך שחשוב שהסוכנות היהודית תכיל את כולם: "יש חלק ברוסיה, שעד היום היא המקום העיקרי לעלייה, הם יהודים מסוג אחד, בדרך כלל חילונים עם מרד כלפי הדת. בארצות הברית הנוחות משחקת תפקיד. יש בתי כנסת רפורמיים והקהילתיות שונה. וכמובן יש לנו בין היהודים גם הומואים ולסביות וטרנסג'נדרים. בתור יו"ר הסוכנות אני מכיל את כולם. רואה מקום לכולם ומבין מתוך היותי אבא לערן, שגם המוגבל ביותר, הפצוע, הנכה, האלמנה והיתום והעני, יש מקום לכולם. אנחנו צריכים לכבד זה את זה, למרות השונות".