ג'נין תחילה - מכל הסיבות הנכונות

בעקבות אירועי הטרור בשבועות האחרונים, הולכים ומתרבים הקולות הקוראים למבצע נוסח "חומת מגן" ביישובים הערביים ובערי הגדה. קולות אלה הינם פופוליסטיים גרידא ונטולי קשר למציאות: בהיעדר מודיעין ממוקד על מקום הימצאם של כלי הנשק בחברה הערבית, לא רק שפעילות צבאית בקרבה תניב פירות מעטים בלבד, אלא אף תגרור תסיסה המונית.

אין ספק כי יש צורך להגביר את מאמצי איסוף הנשק בחברה הערבית באמצעות הגברת שיתוף הפעולה בין כוחות ביטחון הפנים ובינם לבין מנהיגי המגזר, אולם מכאן ועד מבצע צבאי כנגד מחזיקי תעודת זהות כחולה - ארוכה הדרך. גם מבצע מקיף נוסח "חומת מגן" בערי הגדה אינו ישים לפי שעה, הן מטעמי לגיטימציה בינלאומית והן משיקולי עלות־תועלת. לאור כך, נראה כי האפשרות הסבירה ביותר היא אכן העצמת הלחץ הצבאי על ג'נין, מעבר לבידודה, באמצעות סדרת מהלומות כירורגיות ככל האפשר.

להתמקדות בג'נין כמה הגיונות: ראשית, היא מהווה את "ראש הנחש" בערי הגדה מבחינת פעילות טרור. לראיה, חלק מהנמלטים מכלא גלבוע מצאו שם מסתור, גם אם לזמן קצר; לפני כשבוע חוסלה חוליה ליד ג'נין בדרכה לבצע פיגוע בישראל; והמחבלים בשני הפיגועים האחרונים, בבני ברק ובתל אביב, הם תושבי ג'נין רבתי, וניכר כי שניהם אומנו היטב, לנוכח הפגיעות הקשות שהצליחו להסב. כמו כן, מנגנוני הביטחון הפלשתיניים נסוגו זה מכבר מהעיר, שנמצאת כיום בשליטת פלגי הטרור השונים. לאור כך, מספקת ג'נין את "האקדח המעשן" והיא יעד ראשון במעלה לפעולה, הן מבחינת דעת הקהל מבית והן מבחינת דעת הקהל הבינלאומית העוקבת אחר הנעשה בישראל.

שנית, מעבר ליעילות הטמונה בריכוז מאמץ בתא שטח אחד, שימוש מדורג בכוח הינו קל יותר לעיכול מבחינה ציבורית ומקטין את הפוטנציאל להבערת הגדה כולה. כמו כן, ג'נין נחשבת למאתגרת מבין ערי הגדה - בימי "חומת מגן" היה מחנה הפליטים בעיר מעוז עיקש של לחימה, שבו ספגו כוחות צה"ל את מספר הנפגעים הרב ביותר, ובמשך זמן ממושך היתה קיימת רתיעה פסיכולוגית בקרב מקבלי ההחלטות בכל הקשור לביצוע פעולות קרקעיות במחנות פליטים ובמרכזי הערים. נראה כי אותו מחסום פסיכולוגי נשבר, ומלבד האפקט ההרתעתי שיהיה טמון במבצע צבאי מוצלח בג'נין, הוא יהיה מעין "ניסוי כלים" והכשרת המוחות והלבבות בעד פעולה צבאית עתידית בערים נוספות בגדה, אם המצב הביטחוני יצריך זאת.

שלישית, טמונה כאן הזדמנות לשיתוף פעולה עם הרשות הפלשתינית. בנובמבר 2021 ניסה אבו מאזן להוציא לפועל מבצע לאיסוף נשק נגד הארגונים החמושים בג'נין, ונכשל. לאחר ההכרזה על מבצע שיארך חודשים, נכנסו אנשי כוחות הביטחון הפלשתיניים למחנה הפליטים ויצאו כשזנבם בין רגליהם, לאחר קבלת פנים אלימה מצד יושבי המחנה. לפיכך, שילוב זרועות אד הוק עם הרשות הפלשתינית, לטובת ביעור הנשק והחזרת המשילות לג'נין, יכול להיות חסכוני יותר במונחי חיי אדם - עבור אבו מאזן וישראל.

יש לזכור כי אין בכוחו של שום מבצע צבאי, יומרני ככל שיהיה, לעקור לצמיתות את קיני הטרור או את המוטיבציה להוציא לפועל פיגועים - מג'נין או מכל מקום אחר. לראיה, כשבועיים בלבד לאחר תום חומת מגן בתחילת מאי, התרחשה סדרת פיגועים בעורף המדינה, שלאחריה, ביוני 2002, יצא צה"ל למבצע "דרך נחושה". במסגרתו הוא כבש שוב את הערים, פשט על כפרים ופעל במחנות הפליטים.

על אף הלחץ המתמיד מצד כוחות הביטחון השונים, ארגוני הטרור בגדה המשיכו להוציא לפועל פיגועים גם בשטח ישראל. לפיכך נראה כי אין מנוס מפעילות נוסח "כיסוח דשא" - מעת לעת - כדי לפגוע ביכולות הצבאיות המשתקמות של ארגוני הטרור הפלשתיניים. אם בכך יהיה כדי לקנות שקט, ולו זמני, עבור אזרחי ישראל - דיינו.