החזירו לשב"כ את מלוא עוצמתו

ביום ראשון יצאו מאום אל־פחם שני רוצחים, ובאמתחתם אקדחים ויותר מאלף כדורים. הם הגיעו לחדרה ופתחו במסע רצח יהודים. ביום שלישי הגיע רוצח צמא דם מכפר ליד ג'נין, ולאחר שקיבל רובה וכדורים מסייעניו בארץ, יצא למסע רצח יהודים ברחובות בני ברק. רוצחים אלה וסייעניהם הם ישראלים היכולים לנוע בארץ לכל מקום שיחפצו, ואפילו את גדר ההפרדה המחוררת אינם נדרשים לעבור. השב"כ כשל ופספס אותם.

הפעמונים רעמו במלוא עוצמתם במהלך מבצע שומר החומות, והתריעו על קריסת הביטחון האזרחי. החיילים נלחמו בגבול, ובתוך הארץ ניצבנו מול התפרעויות משולחות רסן של הפלשתינים בישראל שהיו חלק מהמתקפה. השב"כ נכשל אז בהתרעתו והותיר את העורף נטול הגנה, וכיום נכשל במטרתו לספק ביטחון מול התארגנות תאי הטרור שנועדו להטיל כאוס בכל מקום אפשרי.

זה לא תפקיד מפכ"ל המשטרה להתמודד מול תאי הטרור של הפלשתינים בישראל. המשטרה ניצבת כבר שנים מול אובדן שליטה נוכח התחזקות ארגוני הפשיעה הפלשתיניים, המנהלים את יישוביהם כאוטונומיות מחוץ להישג ידיו של השלטון המרכזי. הטענה של השב"כ כי נדרשת הבחנה בין תאי הטרור שבטיפולם לבין ארגוני הפשע ומאגרי הנשק המצויים בידיהם, שהם סוגיות אזרחיות ושל משטרת ישראל, מראה שהשב"כ איבד לחלוטין את אחיזתו במציאות. השב"כ נדרש לניעור, לבדק בית ובעיקר להגדרה מחודשת של התנאים לפעילותו, שיאפשרו לו להפעיל את מלוא עוצמתו באיתור ובשיבוש של פעילות תאי הטרור בקרב הפלשתינים בישראל.

דרכו של השב"כ לגילוי תאי הטרור ידועה: רשת צפופה של האזנות בחשאי ומעקבים, זימון לחקירות ומעצרים מנהליים, גיוס משתפי פעולה והלשנות, תוך סימון מתמיד ועדכני של מעגלי סכנות. לאלה יתווסף המהלך המתבקש שבו מינוי או שילוב אזרחים ערבים במערכות שלטון בעלות אחריות, יחייבו את קבלת האישור המוקדם של "יוסי מהשב"כ".

כדי לסייע לו להחזיר את השקט במהירות, ביקש ראש השב"כ את הריסת הבתים של הרוצחים וסייעניהם בעלי אזרחות ישראלית. אלא שבדיונים עלה שנפתלי בנט ראש הממשלה מתנגד בתוקף, משום שסבר שפעולה כזו עלולה להבעיר את השטח, או שראוי לומר כי פעולה כזו עלולה לפורר את ממשלתו. נראה שהבערת השטח בבאר שבע, בחדרה ובבני ברק אינה מספיקה למלא את כוס התרעלה שאנו נדרשים לשתות.

המשמעות של הפעלת השב"כ לגילוי תאי הטרור ואיתור מאגרי הנשק הבלתי חוקי שבידי ארגוני הפשע ביישובים הערביים, היא חזרה דה־פקטו לאימוץ מרכיבי היסוד של הממשל הצבאי שהושת על ערביי ישראל והתקיים בשנים 1966-1948. תקנות הממשל הצבאי אפשרו החרמת רכוש והריסת מבנים, גירוש תושבים והגבלת תנועה ללא היתר, ובעיקר פיקוח מקרוב על הערבים. הבעיה היא שקל להגשים את המהלך השלטוני הזה, ולאחר מכן יידרשו שנים ארוכות עד שישוקם האמון ויהיה ניתן לצמצמו ולבטלו.

כך גם ההחלטה של המפכ"ל להעלות כוננות לדרגה הגבוהה ביותר, לצד גיוס פלוגות מילואים של משמר הגבול. אלה הן החלטות חשובות וראויות כדי לחזק את תחושת הביטחון של אזרחי ישראל, שהולכת ומתפוררת. אולם אין בין זה לבין סיכול פעילות תאי הטרור וחסימת דרכם עוד בטרם יצאו הרוצחים לדרכם, דבר. פעילות זו היא אך ורק משימתו של השב"כ. הרי גם מנסור עבאס, ציר מרכזי בממשלתו של בנט, קרא רק לפני כמה חודשים למעורבות של השב"כ במאבק בפשיעה בחברה הפלשתינית בישראל.

הערה אחרונה: הימים האלה אינם קלים לשום יהודי. 11 הרוגים ועשרות פצועים במהלך ימים ספורים. אולם גם בשעות קשות אלה חובה עלינו להשתיק ולסלק את הקוראים "מוות לערבים". אנו נדרשים לזכור כי רבים מהערבים הם תמימים וישרי דרך, הסובלים גם הם מאלה האוחזים בטרור וברצח שהרימו ראש בימים אלה.